ייעוץ ארגוני הוא תחום רחב השואב את מקורותיו התאורטיים ממספר ענפים: פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, כלכלה התנהגותית, תעשייה וניהול, שיווק, מנהל עסקים ולימודי עבודה. הייעוץ יכול להיות ממוקד בגורם האנושי ו\או בגורם המבני של הארגון. לעיתים קרובות הייעוץ עוסק בשניהם ובקשר שבין השניים, במטרה לסייע לארגון להשיג את מטרותיו. ברמה האנושית, ייעוץ ארגוני ממוקד בפיתוח והכשרה של עובדים ומנהלים, במסגרת אישית או קבוצתית. ברמה המבנית, ייעוץ ארגוני מתמקד בהבניה של הגדרות תפקיד, סמכות, תקשורת, דפוסי למידה ארגונית, קבלת החלטות ועוד. כפי שניתן לראות מהגדרה זו, ייעוץ ארגוני משיק ולעיתים נמצא בחפיפה עם נושאי ייעוץ אחרים כגון ייעוץ אסטרטגי, שיווקי וטכנולוגי. כאמור, מטרת היועץ היא לשפר את ביצועי הארגון לאור המטרות שהוגדרו על ידיו והדרך אל הצלחה עוברת דרך מסלולים רבים. ישנם יועצים ארגוניים שיצאו כנגד הגדרה רחבה זו, לשם השגת מובחנות מקצועית ברורה יותר, ויגדירו את עבודת היועץ כממוקדת בגורם האנושי לבדו. ברם, ארגון אינו רק סכום כלל אנשיו ודווקא היכולת לבצע אינטגרציה בין הפרט לארגון, מתוך ראייה מערכתית, היא זו שחיונית לארגון. לשם המחשה, העצמה, סוגייה ארגונית קלאסית, אינה רק שאלה של מוטיבציה אלא גם של גורמים מבניים מקדמי-העצמה כגון הבניית תפקיד, גמישות ניהולית, תשתית טכנולוגית ותקשורתית תומכת וכו'. רק אינטראקציה בין שני ההיבטים מובילה לתוצאות ארגוניות רצויות. מנגד, הזנחה של אחד הגורמים עשויה לפגום בביצועי הארגון. לרב הייעוץ ייעשה בהקשר של שינוי (מיזוג, צמיחה, קיטון, רכישה, החלפת ענף, תחרות עסקית, פיטורים וכו'), כאשר היועץ מסייע במעבר ממצב מצוי למצב רצוי ברמת התהליך, תוך התמקדות בחוויית האדם שעובר את השינוי, וברמת התוכן, כספק של ידע.