פעילות-יתר של נוירוני המראה ומיזופוניה: על תופעה הנפוצה בקרב מחוננים, אבל לא רק...

ד"ר חנה דויד | 7/4/2026 | הרשמו כמנויים

בפוסט הקודם ["מחוננות ופעילות יתר של נוירוני המראה"] הזכרתי את קיומם של מחקרים על פעילות-יתר של נוירוני המראה בתופעה החושית-רגשית – מיזופוניה. מיזופוניה היא תופעה המאופיינת בחוויית רגשות שליליים חזקים של כעס וחרדה בתגובה לצלילים יומיומיים מסוימים, כמו אלו הנוצרים על ידי הזולת בזמן אכילה, שתייה, ואף נשימה. התדירות הגבוהה בה נשמעים צלילים כתוצאה מפעולות אלו גורם למיזופוניה להפריע מאוד לסובלים ממנה ולקרובים להם.

אני מגדירה את המיזופוניה כתופעה ולא כהפרעה בראש וראשונה בגלל שהיא אינה מופיעה כהפרעה ב-DSM. אולם, ייתכן מאוד שבמהדורה הבאה של מדריך זה היא כבר תופיע, מכיון שכבר למעלה מעשור מאובחנת מיזופוניה על סמך קריטריונים מחקריים, כמו אלו של שרדר ועמיתים (Schröder et al., 2013), וב-2022 התקבלה הגדרה קונצנזואלית שלה ((Aazh, 2023. בין אם הסיבה של אי-הכללת המיזופוניה ב-DSM היא היותה תופעה חדשה יחסית והיותם של מרווחי המהדורות השונות של ה-DSM ארוכים יחסית, ובין אם הסיבה היא אי-ההסכמה בקהילה המדעית לגבי ה"הקובייה" בה "יש למסגר" אותה: האם היא שייכת לתחום הפסיכיאטריה, הנוירולוגיה, או למערכת המוטורית, בינתיים לא נחטא ל"אמת המדעית" אם נתייחס אליה כתופעה גרידא.[1]

על פי המאמר של קומאר ועמיתים (Kumar et al., 2021), מיזופוניה אינה רק הפרעה בעיבוד קול, אלא שיקוף-יתר (hyper-mirroring) של פעולות אורו-פציאליות (Orofacial) – כאלה מתייחסות לאזור הפה והפנים, כמו לעיסה או קולות מצמוץ של אחרים. המחקר מצא קישוריות מוגברת בין קליפת המוח השמיעתית/חזותית לבין קליפת המוח הקדם-מוטורית הגחונית,(ventral premotor cortex)  עובדה שמרמזת שהקול הוא רק המדיום שדרכו פעולותיהם של אחרים משתקפות בצורה הנתפסת כמוגזמת.

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

השערת המחקר של קומאר ועמיתים היתה שמערכת נוירוני המראה  הקשורה לתנועות אורו-פציאליות עשויה להיות הבסיס למיזופוניה. כדי לבדוק השערה זו נותחו בעזרת fMRI דפוסי קישוריות המוח במצב מנוחה - כאשר אדם אינו מבצע משימה פעילה-  בקרב 33 נבדקים, 16 נשים ו-17 גברים.  כמו כן נסדקו בקרב 42 נבדקים, 29 מהן נשים, תגובות המושרות על ידי צלילים. הבדיקה נערכה בקרב אנשים הסובלים ממיזופוניה ובקבוצת ביקורת.

התוצאות הראו כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, קבוצת הסובלים ממיזופוניה לא הראתה הבדל בתגובות קליפת השמיעה לצלילי טריגר, אך היו שלושה הבדלים:

1. נצפה שהקישוריותfMRI  במצב מנוחה היתה חזקה יותר הן בין קליפת המוח השמיעתית וקליפת המוח הראייתית, והן בין קליפת המוח השמיעתית לבין הקליפה הקדם-מוטורית הוונטרלית [2](ventral premotor (cortex  האחראית על התנועות האורו-פציאליות;

2.  נצפתה קישוריות פונקציונלית חזקה יותר בין קליפת השמיעה לאזור המוטורי האורו-פציאלי במהלך תפיסת צלילים באופן כללי;

3. נצפתה הפעלה חזקה יותר של האזור המוטורי האורו-פציאלי, במיוחד בתגובה לצלילי טריגר.

תוצאות אלו תומכות במודל של מיזופוניה המבוסס על פעילות יתר של נוירוני המראה  של פעולות אורו-פציאליות של אחרים, כאשר הצלילים משמשים כ"מדיום" שבאמצעותו הפעולה של אחרים משוקפות בהגזמה.  

לפיכך, מיזופוניה אינה תגובה שלילית (abreaction) לצלילים כשלעצמם, אלא ביטוי של פעילות בחלקים של מערכת המוטורית המעורבים בייצור הצלילים הללו. מסגרת חדשה זו להבנת המיזופוניה יכולה להסביר את התגובות ההתנהגותיות והרגשיות, והיא בעלת חשיבות רבה לתכנון ולביצוע התערבויות פסיכולוגיות ואחרות. הבנה זו יכולה לעזור בטיפול במחוננים, לדוגמה, בסטריאוטיפיזציה שנשמעת לא אחת כאילו "מחוננים הם יותר מדי רגישים" או אפילו משפטים כמו: "תפסיק להיות דראמה קווין", אבל לא רק להם. לדוגמה: בקרב אמנים רווחת מאוד התופעה של רגישות יתר חושיית, כמו גם תופעת הסינסתזה, ערבוב חושים, התופעה הנוירולוגית שבה גירוי של חוש אחד מעורר חוויה חושית אחרת באופן אוטומטי, כגון שמיעת צלילים כצבעים, טעם למלים או ראיית מספרים בצבעים. לגבי סינסתזה כבר ידוע, שעירוב חיבורים ייחודיים במוח זו  חוויה חושית מוגברת ולא מחלה. אולם לגבי רגישות יתר אין הדבר עדיין כן. לפיכך הבנת התופעה הזאת עשויה לעזור לילדים וגם למבוגרים רבים, ובייחוד יש להסביר אותה לאנשי מקצוע שמטפלים בילדים שחלק מקשייהם בלימודים, בחברה ובבית נגרמים בעטיה.

מקורות

Schröder, A., Vulink, N., & Denys, D. (2013). Misophonia: Diagnostic Criteria for a New Psychiatric Disorder. PLoS ONE, 8(1): e54706. https://doi.org/10.1371...pone.0054706

Aazh, H. (2023). Commentary: Consensus definition of misophonia. Frontiers of Neuroscience, 16:1077097. https://doi.org/10.3389/fnins.2022.1077097 

Kumar, S., Dheerendra, P., Erfanian, M., Benzaquén, E., Sedley, W., Gander, P. E., Lad, M., Bamiou, D. E., & Griffiths, T. D. (2021). The Motor Basis for Misophonia. The Journal of Neuroscience, 41(26), 5762-5770. doi: 10.1523/JNEUROSCI.0261-21.2021