לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
איך אפשר ללמד ילדים מחוננים בצורה שתהיה מאתגרת וגם מעניינת? דוגמה מ"שיר השירים" מאת יאקובוס קמבנליס

איך אפשר ללמד ילדים מחוננים בצורה שתהיה מאתגרת וגם מעניינת? דוגמה מ"שיר השירים" מאת יאקובוס קמבנליס

ד"ר חנה דויד | 9/7/2021 | הרשמו כמנויים

כאשר מדברים על קשיים של ילדים מחוננים, וקשיים של המטפלים בהם, הכוונה היא, במרבית המקרים, לקשיים הרגשיים והחברתיים. ההתייחסות לקשיים הקשורים בלימודים היא מוגבלת יחסית. זאת על אף העובדה, שבעוד ילדים מחוננים רבים משולבים היטב חברתית ואין להם קשיים רגשיים או לקויות, הרי כמעט כל הילדים המחוננים – בין אלה הלומדים בכיתת מיוחדות ובין אלה הלומדים בכיתות רגילות – חווים קשיים מסוגים שונים בשל אי-ההתאמה שבין חומר הלימודים, צורת הלימודים, רמתם או קצבם ובין הצרכים שלהם. לדוגמה: ילדים מחוננים רבים שאוהבים מתמטיקה, יחוו לא רק בכיתה רגילה אלא גם בכיתת מחוננים קושי עצום בשל הרמה הנמוכה מדי של המתמטיקה הנלמדת בכיתתם, ובשל הקצב האיטי מדי עבורם. מצב זה אינו נראה כעומד להשתנות שכן, אין בארץ תכנית לימודים מסודרת למחוננים, בוודאי לא תכנית בית-ספרית כזאת שמקיפה את כל שלבי החינוך – החל מגן הילדים וכלה בסוף התיכון, שנות "חינוך החובה" בישראל.

אני מציעה כאן דוגמה אחת מאלו שהצגתי השבוע במהלך התכנית International Faculty Development Program (IFDP) שמתקיימת השבוע בהודו בתאריכים 5-10 בחודש באוניברסיטת Chandigarh שבהודו, אליה הוזמנתי לשתי הרצאות. כמו כל האירועים המתקיימים בימינו, קל וחומר בהודו, אליה קיוויתי סוף סוף להגיע לראשונה בחיי, המומחים שהוזמנו הרצו מול מסכים, אבל המקומיים, סגל האוניברסיטה המקומית שלמענם גובשה התכנית, נראו על המסך כשחלק גדול מהם ישב, פיזית, באולם גדול. כך לפחות ניתן היה לדמיין ש"מדברים מול אנשים בשר ודם" ולא רק מול ריבועים שחורים שברצונם הופכים, כאשר נחה עליהם הרוח, לפנים.

בהרצאתי הבאתי מספר דוגמאות – מתחומי ידע שונים – כאשר בכולם יש למעשה אינטרדיסציפלינריות: שימוש בתחומים שונים של המדע, כמו מדעים מדויקים ומדעי הרוח, ונושאים שונים, למשל – נושא האומדן ממתמטיקה, עם שני נושאים הקשורים לספרות – אומדן של משקל ספרים ותרגומים של אותם ספרים לשפות שונות. בפוסט זה אציג דוגמה אחת – מתחום המוזיקה – והקשר שלה לתחומיי ידע שונים ולאפשרויות העומדות בפני המורה למחוננים עם הצגתה בכיתה. בחרתי דווקא במוזיקה מכיון שתחום זה אינו נלמד כמקצוע חובה בבית הספר הישראלי, במרבית בתי הספר אינו נלמד כלל, ומחוננות מוזיקלית כלל לא מובאת בחשבון בתהליכי איתור מחוננים וטיפוחם מטעם משרד החינוך.

נושא הדוגמה הזאת היה היצירה המוזיקלית  Άσμα Ασμάτων – "שיר השירים" [Asma Asmaton] שכתב ניצול מחנה מאוטהאוזן -  Iakovos Kambanellis(יאקובוס קמבנליס). מיד כשהתוודעתי ליצירה זו נשביתי בקסמה. למדתי לדעת, שהקנטטה הזאת נכתבה בעקבות הרומן היחיד שכתב המשורר והמחזאי היווני הדגול  יליד 1922, רומן המבוסס על חוויותיו כעציר במחנה הריכוז מאוטהאוזן שם נכלא במלחמת העולם השניה, התאהב בעצירה יהודייה, ובניגוד אליה – שרד.

המלחין של היצירה הוא מיקיס תאודורקיס [ [Mikis Theodorakis, Μίκης Θεοδωράκης שאותו מכירים ישראלים רבים. הוא מוכר לא רק בגלל המוזיקה שלו אלא גם בשל ביקוריו בארץ, אליה הוזמן חרף האנטישמיות שבגינה הואשם ואף התייחס להאשמות אלו כאל "מודה במקצת".[1] תיאודורקיס לא רק כתב את הלחן של ארבעת חלקי היצירה, אלא אף ניצח עליה עשרות פעמים. מריה פרנטרי [Maria Farantouri] ביצעה את היצירה לראשונה בשנת 1966, ויש הטוענים שאת מעמדה כזמרת הלאומית החלה לבסס עם הביצוע הזה. הנה קישורים ל-5 ביצועים של פרנטרי, שעל כולם ניצח תאודורקיס: 

1966 (Pireus): https://www.youtube.com/watch?v=l7wuRxbLbKE פיראוס

1985: https://www.youtube.com/watch?v=4NKLZnpc0Sg בלגיה, עם תרגום להולנדית

1993: https://www.youtube.com/watch?v=_j8b3shZZVU שיקגו (35 דקות מההתחלה)

2014: https://www.youtube.com/watch?v=xIpfSclj6A4

כיתוביות בעברית – ומעט היסטוריה לפני התחלת השירה

June 26, 2014: https://www.youtube.com/watch?v=eNgVdj4M4KM

כיתוביות באנגלית

 

הצגת היצירה, היוצר, המלחין/המנצח והזמרת היוונייה נותנים לתלמידים מושג ראשוני על יצירה שנחשבת עד היום כאבן דרך בהנחלת מורשת השואה. כמובן שנושא זה ניתן להרחבה במסגרת לימודי ההיסטוריה, הגיאוגרפיה ו/או הפוליטיקה, או, מוטב – כאשר הנושא הוא המרכז והדיסציפלינות האחרות בהן משתמשים הן כאלה שהמורה בקי בהן, ויכול לתרום מהן להבנת היצירה בהיבטיה השונים, בנוסף למוזיקליים.

 (ניתן כמובן ללמד יצירה זו בכל כיתה, אבל כאשר מדובר בכיתת מחוננים אפשר ללמדה מוקדם יותר מאשר בכיתה "רגילה", וגם לעמןד על אספקטים רבים יותר. כך, למשל, במקרים רבים בכיתת מחוננים יהיו תלמידים בעלי יכולות מוזיקליות גבוהות, חינוך וידע נרחבים במוזיקה, על מוזיקאים שונים, בתרבויות ובארצות שונים, כולל על כותבי יצירות מוזיקליות, מלחינים וזמרים עכשוויים; יהיו תלמידים רב-לשוניים או לפחות ישלטו בשתי שפות, ילדים שידעו מעט יוונית או, למצער, יכירו את האלפא-ביתא ביוונית (בדרך כלל דרך לימודי מתמטיקה מתקדמים), ועוד.

אחד ההיבטים החשובים עליהם ניתן להרחיב במסגרת הצגת היצירה הזאת לתלמידים מחוננים הוא נושא התרגום. התרגום ה"מקובל" והנפוץ לעברית של "שיר השירים" (של אשתו הראשונה של ליאור ייני, אביבה אור שלום) ארכאי, מלא רמיזות תנכיות ואף חוטא למקור בשל נטייתו לאלוזיות מקראיות. לדוגמה: ביוונית המלה " "Κοπέλες "בנות", מופיעה פעמיים: בשורה הראשונה Κοπέλες του 'Αουσβιτς "אמורנה בנות אאושוויץ" ובשניה Του Νταχάου κοπέλες  "בנות ברגן בלזן אמורנה". בתרגם לעברית יש שימוש בשני פעלי אמירה: "אמר" ו"הגד": "אמרו בנות מטהאוזן הגדנה בנות בלזן". יש כאן רפרור מודע לרש"י של הפסוק מספר שמות ( יט, ג): "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל". רש"י אומר על כך: "בית יעקב – אילו הנשים, תאמר להם [כך במקור – ח.ד.] בלשון רכה, ותגיד לבני ישראל – עונשין ודקדוקין. פרש לזכרים "דברים הקשים כגידים". במקור, כאמור, משמשים פעמיים באותה מלה בדיוק.

דוגמה לבעיה אחרת, אפילו קשה יותר בתרגום היא המשפט ""Την είδαμε στην παγερή πλατεία שתורגם בידי אור שלום: "ראינו אותה קפואה בכיכר גדולה", כאשר צריך להיות "ראינו אותה בכיכר הקפואה". שם התואר "קפואה, מתייחס בתרגום מתייחס לנערה ש"איש לא ידע את שמה", במקום לכיכר. כמו כן – במקור אין אזכור לגודל היכר, בעוד שבתרגום זה היא "גדולה".  תקלה זו חוזרת בביצוע של חנן יובל (https://www.youtube.com/watch?v=SnsjkTRvHWE), אך דווקא בזה של אלינוער מואב, שגם תירגמה את השיר (עיבוד וניצוח: יוסי בן-נון), https://www.youtube.com/watch?v=p_ga8Ox55JI, שלוקה בטעויות רבות, תוקנה השגיאה חלקית והזמרת שרה "אותה ראינו בכיכר הקרה" .

במאמר שעתיד בקרוב לצאת לאור אציג את ההשוואה המפורטת בין התרגומים לעברית, לגרמנית, ולהולנדית בינם לבין עצמם ובינם לבין המקור, ארחיב משהו על ההשוואה בין הביצוע של פרנטורי לזה של גינה פיץ' [[Gina Pietsch https://www.youtube.com/watch?v=10d8-J3WKGM&list=PLnzPB_WlEYQMVlLv3NbO3zFmqRuq5V74i, וכמו כן על המשמעות של ביצוע יצירה זו בברלין ב-2010. אציג גם את הביצוע של ביוונית של ג'ואן באאז [Joan Baez] שבניגוד לכל הביצועים שהזכרתי עד כה, של זרים לא-יוונים, שרה בשפת המקור –בכרתים, ב-1983: https://www.youtube.com/watch?v=SeSVp65fI1M. לסיום אציג את ההשוואה המתבקשת בין שלוש הזמרות: פעילותן החברתית, הפוליטית, על רקע המצבים השונים שהיו בארצותיהן בעת שביצעו את היצירה.

 

אבל – חשוב מאוד להדגיש, שנושא זה שהצעתי הוא דוגמה בלבד, ובשום פנים אינו בבחינת "כזה ראה וקדש,". מורה המלמד מחוננים – עדיף שיהיה בעל עולמות תוכן רחבים ככל האפשר, ובעל גמישות שתאפשר לו לחבר ביניהם ולעודד חיבורים כאלה אצל תלמידיו. מורה כזה לא יימצא אף פעם במצב שהוא סיים את חומר הלימודים לפני תום השיעור, לפני תום הסמסטר או לפני תום השנה ו"אין לו מה לעשות". ולא פחות חשוב: הוא גם לא ייתפס כמשעמם, דבר שעלול להביא ל"פסילתו" בעיני תלמידים רבים, מחוננים וכאלה שלא אותרו כמחוננים.

 

[1] לדוגמה: "היהודים הם "שורש כל רע", אמירה שאותה "תיקן" בכך שהסביר, לאחר מעשה, שהיא איננה מעידה על אנטישמיות וכי לא התכוון אלא לביקורת על מדיניותה של ממשלת ישראל.


עוד בבלוג של ד"ר חנה דויד

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.