כך ינעלו שערי השנה החדשה
עלון פסיכולוגיה עברית | 21/9/2025 | הרשמו כמנויים
מחר בערב נתכנס סביב שולחן ערוך ועליו תפוח בדבש, הנה תמה לה עוד שנה. רבים לא ישבו לצידנו. טובים ורבים מנשוא שאבדו לעד, לא יחתמו שנה, לא יפתחו אחת חדשה. ויש מי שתחלוף עליו עוד תחילת שנה, עמוק מתחת לאדמה. אפשר להגיד את כך, בלי עידון, פשוט ונורא כמו שזה? כי כך נכנס מבעד לשער. כך תמה שנה וכך נפתחת אחרת. כוחו של הדבש להמתיק דל ומוגבל. מבטנו מושפלים אל השולחן המסודר, עוד שנה חלפה, המלחמה עודנה. ואיך נביט על הדברים כהוויתם? ויחד עם זאת, ואולי בשל כל זאת, נאחל לכם קוראנו היקרים שנה טובה, יותר טובה.
עד אז, מוזמנים לעיין במאמרים חדשים שהתפרסמו השבוע באתרנו:
רינת קרטר ואמנון מוסק מציגים סקירה מקיפה של הפרעת הסימפטום הסומטי כזירה שבה חוויות רגשיות מודחקות מתגלמות בגוף. מהתיאוריה הפרוידיאנית של ההמרה, דרך מושג ה"עצמי המזויף" של ויניקוט ועד הגישה הפסיכוסומטית הצרפתית, עולה שהגוף עשוי לשמש שפה לא מודעת במקום מילים. לצד זה מובאים ממצאים נוירופיזיולוגיים המדגימים כיצד רגשות פועלים על מערכת העצבים ויוצרים שיבושים גופניים. המאמר מציע גישה אינטגרטיבית הרואה בגוף ובנפש ממדים שזורים, ודורשת מהמטפל רגישות לשניהם כדי לאפשר הפיכת הסימפטום לחוויה שניתנת לחשיבה ולקשר.
הזוגיות הראשונה המתוארת בתנ"ך - אדם וחוה - משמשת כמודל מורכב להבנת יסודות הקשר הזוגי, שבו הדגש אינו על אהבה רומנטית אלא על השלמה הדדית, שותפות ונאמנות. דרך עיון בפסוקים, פרשנויות חז"ל ותובנות פסיכואנליטיות של פרויד ולאקאן, נחשף כי הדחף לזוגיות נובע מהחסר הפנימי ומהכמיהה להתאחד עם חלק אבוד. המאמר של תורי גולדשטיין מבקש להציג את המתח שבין אידיאל הזוגיות לבין אהבות פתולוגיות בתנ"ך, ומציע קריאה מחודשת של מושג "עזר כנגדו" כבסיס לשוויון, עצמאות ודבקות עמוקה, תוך התבוננות ברגעים של כאב, אובדן ותקווה אנושית.
הטיפול בגינון ובמרחב הפתוח מהווה דרך ריפוי עתיקת יומין אשר התפתח גם כמקצוע פורמלי. במאמרה עוסקת מעיין בורשטיין באפשרויות השיקומיות הטמונות בטיפול בגינון הן ליחידים והן לקבוצות. קהילות רבות נעזרו בעבודת הטיפולי בגינון בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, מכיוון שהעבודה במרחב הפתוח מאפשרת התמודדות עם אבל ואובדן לצד התבוננות באפשרות של צמיחה ותקווה.
ובפסיכובלוגיה, אתי רוזנצוייג עם מחשבות לסיום ותחילת שנה – 'מספירת מלאי לעם ישראל חי'
תשרי, האכזר בחודשים / דנה אמיר
אֲנַחְנוּ נִגְרָרִים אַחַר הָאֲפֵלָה כְּאַחֲרוֹנֵי הַמְּאַסְּפִים. עֲרֵמוֹת הַגּוּפוֹת תּוֹפְחוֹת כְּעוּגוֹת חַג,
נְדָרֵינוּ בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים.
כָּךְ יִנָּעֲלוּ שַׁעֲרֵי הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה: בְּצֵאת נִשְׁמוֹת הַיְּלָדִים נֵצֵא גַּם אֲנַחְנוּ לִרְאוֹת
אֵיךְ בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה פֶּה
נִפְעַר חֹר.
הַבֶּכִי, פֶּרֶד דְּרָכִים סַבְלָן,
יַמְתִּין.
Photo: Mother with Child by Galanda, Mikuláš - Slovak national gallery, Slovakia - Public Domain on Unsplash
