ריבוי השפות של הטיפול הנפשי
עלון פסיכולוגיה עברית | 8/11/2015 | 7,085 צפיות | הרשמו כמנויים
האם השפה המדעית יכולה לתאר את הנפש האנושית? במאמרו הנוקב: "ערוותה של הפסיכולוגיה המדעית", משיב מיכה אנקורי בשלילה לשאלה זו, וטוען כי חוסר האמינות של ממצאי מחקרים בפסיכולוגיה אינו תוצאה של טעות או בעיה שניתן לתקן, אלא מעיד על כשל בסיסי יותר. לדעתו, תופעות נפשיות אינן ניתנות לכימות וניתוח סטטיסטי ומחקר כזה יפספס את העיקר. האם הבנת המנגנונים של נפשנו אכן אינה יכולה להיתרם ממחקר מדעי? האם השימוש בכלים אובייקטיביים הוא בהכרח על חשבון הבנה סובייקטיבית של הנפש, ואינו יכול להיעשות לצידה? מוזמנים להשתתף בדיון שהתפתח בתגובות למאמר.
סקירתה של עדי כהן-רוקח ליום העיון השנתי של האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה, מעלה את האפשרות כי דיסציפלינות שונות יכולות לייצר יחד נקודת מבט עשירה ורחבה על הטיפול הנפשי. יום העיון עסק ביכולת להאזין לגישות טיפוליות שונות הנעות על ציר גוף-נפש-רוח, ובסקירה ניכר כי אכן ניתן בו מקום לגישות שונות המסבירות סבל נפשי ומטפלות בו, ונוצר ביניהן שיח, מתוח לרגעים, בו נשמרה הייחודיות של כל גישה. יום העיון כלל דיאלוג עם הסוציולוגית אווה אילוז על שאלת הפרטת הנפש על-ידי הפסיכולוגיה, וכן הדגים טיפול משלוש גישות שונות במקרה שהוצג. בכך הזכיר את חשיבות הדיאלוג הן בין גישות בתוך תחום הפסיכותרפיה, והן בינו לבין תחומים אחרים המרחיבים גם הם את הבנת הנפש.
לצד מאמציהן של דיסציפלינות שונות להבין את הנפש, נמשך כמובן גם הניסיון האישי של כל אחד לחקור את נפשו באמצעות הכלים הייחודיים לו. בטורה האחרון משתפת אותנו עמיה ליבליך בחוויית הכתיבה שלה ומספרת על צורות שונות בהן ניתן לכתוב יומן אישי. בבלוג הכתיבה של חברי הקהילה התפרסמו שיריהם של יואל בלום ושל הילה פורטנוי, המזכירים את פוטנציאל הגילוי וההבנה הטמון בכתיבה יצירתית.
לסיום נעדכן אתכם שפרק מתוך ספר הילדים החדש של מיכל קידר, "אחת שניים משפחה", העוסק בסיפורן של משפחות יחידניות (חד-הוריות) עלה לקריאה באתר.
"ארבעה מיליארד בני-אדם על אדמה זו, ודימיוני כמות שהיה. אינו מסתדר עם מספרים עצומים. עודו נסער מייחודיות." (ויסלבה שימבורסקה, מתוך "מספר עצום")
