עולם הפוך ראיתי | אתי רוזנצוייג

אתי רוזנצוייג | 20/9/2022 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

עולם, בו פוגעים הולכים כשנוצותיהם הצבעוניות פרוסות לראווה

משל אמת וצדק, חוק ומשפט, עוז והדר שלהם ואיתם.

עולם, בו קורבנות מהלכים, כשזנבותיהם מסתרכים בינות רגליהם, לדאבה

משל בושה ואשמה, אחריות וסיבה, שלהם ואיתם.

עולם בו, לרוב, מכחישים, מטשטשים ומטייחים את הפגיעות

במגוון מנגנוני הרס, ארס והגנה, מגננה,

ומזדהים, למרבה האבסורד, עם התוקפן.

עולם, בו מרגיש נטוש, נבגד ובודד, הקורבן

מנסה לאחוז בשפיות, באמת, בחיים.

ונשאר, למרבה העוול עם פגיעה, וחוסר עדות והדהוד ועידעוד.

מתקשה לפלס דרך, נתיב ואפילו משעול,

כשדרך רשעים צלחה [ירמיהו י"א, ב'] , וצדיק, רע לו [ ברכות, ז' א'].

הודיעני ה' את דרכך [שמות ל"ג, י"ג], ורוח נכון חדש בקרבי [תהילים, י"ב, י"ד]

למדני לעשות רצונך [קמ"ג, י'], כי בך, בטחתי.

ונקרא שמו עולם, מפני העלם, ההלם והאלם.