לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
סיכום המערכת - מאמרים נבחרים לשנת 2021

סיכום המערכת - מאמרים נבחרים לשנת 2021

שפיות זמנית | 19/12/2021 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

מבלי ששמנו לב, גם שנת 2021 הגיעה לסופה. פָּנֵינו אל שנת 2022, שנה מרגשת במיוחד: השנה ה-20 לקיומה של פסיכולוגיה עברית. אך רגע לפני שנפתח בחגיגות, כבכל שנה, נעצור וננסה לסכם את השנה שהייתה – את ההתרחשויות בעולם החיצוני, ובעיקר – את ההתרחשויות שהיו כאן, בפסיכולוגיה עברית.

שנת 2021 הייתה עמוסה לא פחות מזו שקדמה לה. נראה שהתרגלנו לתקשורת בזום ודרך מסכות, לקפיצות הרבות בין שגרה להיעדרה, ולאי הוודאות הפנימית והחיצונית שמגיעות עימן. הרגשנו כולנו את המצוקה הגואה בשטח, את השלכות הסגרים הרבים, היציאה לחל"ת, אובדן העבודה והמסגרת, חוסר הוודאות והחרדה התמידית; ראינו כיצד התורים לטיפול בשירות הציבורי הולכים ותופחים; חווינו על בשרנו את השילוב של שני אלה בהצפה של פניות של מטופלים חדשים המחפשים הקלה למצוקתם. לצד אלה, זכינו ברפורמה מעודדת בבריאות הנפש בין היתר בזכות שר בריאות חדש ומלא הבטחות; חזרנו להאמין בכך שגם אצלנו יכול להיות אחרת, שהשירות הפסיכולוגי הציבורי יוכל לשנות את פניו ולתת מענה טוב יותר; הרגשנו את החשיבות הרבה של העבודה שאנו עושים, ואת המודעות ההולכת וגוברת לאפשרות, ולצורך, לפנות לטיפול נפשי בעת מצוקה.

הטלטלות הרבות שהביאה איתה שנת 2021 הורגשו היטב גם כאן, בפסיכולוגיה עברית, והדהדו את המתרחש בעולם החיצון: זכינו לקרוא מאמרים מגוונים מכל קצוות הקהילה הטיפולית בישראל, פרי עטם של מטפלים מנוסים וותיקים, לצד כותבים צעירים ומבטיחים; מאמרים שעסקו ברבדים השונים של החיים שלנו כאן בארץ (ובכדור הארץ), ברבדים השונים של הנפש, וברבדים השונים של הדבר שנקרא "טיפול נפשי" על כל היבטיו: תיאורי מקרה מורכבים ומעוררי מחשבה, מודלים טיפוליים חדשניים, חידושים מחקריים, כתיבה תיאורטית דינמית מורכבת, לצד סוגים שונים של חשיבה – מערכתית, התנהגותית־קוגניטיבית, רב־תרבותית, יצירתית, רגשית ואינטגרטיבית. לצד זאת, המשכנו לקבל מאמרים רבים שעסקו בקורונה, בהשלכותיה על הנפש ועל הטיפול בה. מאמרים שביקשו להתמודד עם המצב בשטח, להמשיגו ולתת מענה דרך מילים וחשיבה.


- פרסומת -

לקראת סיומה של שנת 2021, אנחנו, חברי וחברות מערכת פסיכולוגיה עברית, בחרנו את עשרת המאמרים שמצאנו ראויים לציון באופן מיוחד -מתוך למעלה מ-100 מאמרים מצוינים שהתפרסמו באתר בשנה החולפת. אתן/ם מוזמנות/ים להתרשם מבחירתנו, ולהוסיף את אלה שלכן/ם בתגובות. 

וכתמיד, מוזמנות/ים להמשיך לשלוח לנו טקסטים פרי עטכן/ם.

 

ביון, ויניקוט וחומרים משני תודעה: זווית פסיכודינמית על עקרון הסט וסטינג בחוויה הפסיכדלית

לפוטנציאל התרפויטי של חומרים פסיכדליים ניתנת בשנים האחרונות יותר ויותר תשומת לב, ולצדה מזוהה כמובן גם הסכנה שבמפגש העוצמתי והמציף עם תכנים מהלא מודע. מאמרו של הפסיכולוג הקליני ליאור שיינפלד מציע נקודת מבט מאוזנת ומנומקת עבור מטפלים שפוגשים במטופלים שמשתמשים בחומרים כאלה. שיינפלד מתמקד בגורמים המשפיעים על חוויית השימוש בחומרים משני תודעה מעבר לפעולתו של החומר הפסיכואקטיבי עצמו: הסטינג, שמתייחס להקשר הסביבתי החיצוני של החוויה, והסט, שמתייחס לגורמים פנימיים חשובים כמו הבשלות הרגשית והמבנה הנפשי. המאמר מציע חיבור מעמיק בין העולם הפסיכדלי לעולם הפסיכודינמי, ובפרט למושגים הכלה והחזקה, ומשלב בין חשיבה תיאורטית לידע פרקטי. כך, הוא מאפשר למטפלים להעשיר את החשיבה שלהם על מקרים אלה ועל הטיפול בהם.

"ילדים? מעולם לא רציתי ולעולם לא ארצה": על הבחירה באלהורות

גם השיח על הבחירה באלהורות הולך ומתרחב, ואף שהתופעה קיימת מקדמת דנא, רק בשנים האחרונות החלה להתפתח החשיבה הטיפולית על אודותיה. גם כיום התופעה פחות מוכרת לרוב המטפלים, ובולט המיעוט של מחקר בתחום – בעולם בכלל ובישראל בפרט. אל מול חסר זה, מאמרה של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר נורית דורון בר משמעותי במיוחד, ומהווה את הסקירה המקיפה ביותר הזמינה ברשת בשפה העברית של הבחירה באלהורות. דורון בר מציגה בפנינו ברהיטות, בבהירות וברגישות את הבחירה באלהורות על יתרונותיה וחסרונותיה, ואת ההיגיון הפנימי שלה. על המאמר שורה רוח של פתיחות ושל הכללה של התנהגויות אנושיות שעד לא מזמן היו מחוץ לקונצנזוס, ואף בבחינת טאבו. במחשבה שנייה – עדיין נחשבות לטאבו. זהו מאמר מרתק, אשר נע באופן דינמי ומאוזן בין התיאורטי למעשי, בין החברתי לפרטי, בין הסוציולוגי לפסיכולוגי.

להכיר את החץ השני: מבט על שכול לאחר התאבדות דרך עיני הגישה הבודהיסטית

מאמרם המעמיק של הפסיכולוג הקליני פרופ' יוסי לוי בלז והפסיכותרפיסטית הגופנית טלי הלמן-מור מתבונן בישירות ובאומץ בנושא שגם הוא נתפס עדיין כטאבו בחברה – התאבדויות. על כן, קודם כל, עצם העיסוק בנושא וכתיבה עליו הוא בעל חשיבות רבה וראוי לקבל מקום מיוחד בשיח המקצועי. המאמר מתייחס לתופעת ההתאבדות, ובעיקר להשלכותיה על הסביבה, מנקודת מבט מקורית (גם אם מאוד מתבקשת, כשחושבים על זה): דרך התפיסה הבודהיסטית. הוא שוזר את האמיתות הבודהיסטיות בתוך השיח הטיפולי בחוכמה ובהירות, ומאפשר נקודת מבט מלאת חמלה לאלה המתמודדים עם הרגשות הקשים והעוצמתיים שמעלה התאבדות של אדם קרוב. המאמר לא נותר ברמה התיאורית, אלא גם מתייחס באופן מעשי לטיפול במטופלים שיקיריהם התאבדו, ויש בו ערך רב עבור המטפלים ועבור המטופלים עצמם. בצניעות, בענווה ובבהירות ורהיטות רבה המאמר מאפשר להכניס חמלה ותקווה במקומות החשוכים ביותר.

בין מושקעות לשקיעה: אימהות כמרחב מעברי וטיפול באם בנוכחות תינוקה

שלב ה"מושקעות האימהית הראשונית" הוא מושג מוכר של ויניקוט, המתאר את המצב הרגשי העוצמתי של אימהות בחודשים הראשונים לחיי תינוקן; עם הזמן, הוא צפוי להתחלף באיזון טוב יותר ביחס למושקעות של האם בעצמה. אך מה קורה כאשר לא מצליח להיבנות "מרחב מעברי" המאפשר לאם להיות היא עצמה בנוכחות תינוקה? במקרים של קשיים כאלה במעבר לאימהות, הסביבה – ואנשי הטיפול בתוכה – נוטים להציע התערבויות ה"משחררות" את האם מתינוקה כדי להקל על קשייה. במאמרה של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר שיר בר אמת, לעומת זאת, מוצעת שיטת התערבות המתמקדת בחוויה האימהית – אך מתבצעת בנוכחות התינוק, במטרה לאפשר לאם להיות במגע עם צורכי התינוק וצורכי העצמי בעת ובעונה אחת. המאמר הבָּהיר והמעשי של בר אמת מציע גישה הנטועה במחשבה הפסיכואנליטית, אך לא נרתעת מאזורים פחות מוכרים, ומכאן ערכו הרב למטפלים ומטפלות.
 


- פרסומת -

מציאות נושכת: שלושה שערים להתמודדות הורית עם תסכול ומאבקי כוח בגיל הרך

בר אמת התגלתה בתור הכוכבת של השנה באתר פסיכולוגיה עברית: שני מאמריה נמנים עם שלושת המאמרים הנצפים ביותר באתר בשנת 2021. במאמר נפלא זה בר אמת מציגה כמה "שערים" שדרכם ניתן להבין, להכיל ולפעול בתוך סבך היחסים המורכבים של הורה עם ילד בגיל הרך – תקופת חיים המתאפיינת בעימותים רבים. לאורך המאמר בולטת הגישה הסבלנית והאוהבת שממנה בר אמת מציעה להורים לפעול ברגעי משבר ועימות עם ילדיהם הרכים. המאמר מציע למטפלים שעובדים עם הורים המשגה המתמקדת בהתמקמות של ההורה ביחס למציאות הילד: כנציג סמכותי של המציאות, כתומך אמפתי – או כשותף להתקוממות נגד המציאות המתסכלת. המיפוי הבהיר של העמדות הרגשיות השונות, שגוזרות דרכי התמודדות שונות, יכול לסייע להורים לפתוח דלתות – או שערים – למערכת יחסים בריאה יותר עם הילדים, ומשם – להתפתחות בריאה ואוהבת יותר של הילד, ושל המבוגר.

מודל מח"ר (מרחב חשיבה רב-מקצועי) בית ספרי: עבודה מערכתית של הפסיכולוג החינוכי בעזרת גישת המנטליזציה

הנהלים המסדירים את עבודתם של צוותי בית הספר ומעוגנים בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך מנחים את בעלי התפקידים המובילים במסגרות החינוכיות ליצור מפגשים סדירים; אך נהלים, כידוע, עלולים בקלות להתרוקן מתוכן. המאמר של עמליה גאון-הרשקו, פסיכולוגית חינוכית בכירה, שמציג מודל מעשי שיש בו תרומה משמעותית לעבודתם של פסיכולוגים חינוכיים, מציע דרך לרתום את ההנחיות הפורמליות והטפסים ליצירת תהליך משמעותיים בבית הספר. התרומה הייחודית של המודל, שהופכת אותו למעשי ומעמיק בה בעת, טמונה בשילוב בין תפיסה מערכתית, שעושה שימוש בתפקידים ובשגרות של בית הספר כארגון, לבין התבוננות רפקלטיבית על העולם הפנימי של תלמידים ואנשי הצוות, המתבססת על רעיונות מגישת המנטליזציה. כפי שמראה גאון-הרשקו בעזרת שני תיאורי מקרה, את עקרונות המודל אפשר להתאים להקשרים שונים ומגוונים מאוד. הוא מצטרף לגישה הרואה את בית הספר כולו כלקוח של הפסיכולוג, והוא נועד לסייע לצוות בית הספר לחשוב יחד כדי לאתר ולפתח מענים לקשיים בעזרת המשאבים הקיימים של בית הספר והקהילה.

מודל "הכוח המניע" לטיפול בניכור הורי ונתקים בקשר

ניכור הורי הוא נושא נפיץ, שהשיח שהוא מעורר מתאפיין פעמים רבות בחרדה, תוקפנות ופיצול, ושהעיסוק בו מעורר פעמים רבות תחושות ייאוש וחוסר אונים בקרב מטפלים. בספרות הטיפולית שעסקה בנושא לאורך השנים הוצגו מודלים שונים שתרמו כל אחד בדרכו לעבודתם של אנשי המקצוע – אך גם ספגו ביקורות חשובות, ולא תמיד הצליחו לתת מענה המותאם לצרכים הייחודיים של משפחות. בשני המאמרים מאירי העיניים שפרסמה השנה באתר דנה קלימי, עו"ס ומטפלת משפחתית, היא מציגה מודל ייחודי שמבקש לתת מענה למטפלים בשטח ולסייע להם להתאים את הטיפול למאפייני הניכור והנתק בכל משפחה ולאחוז בעמדה מורכבת, רגישה ולא דיכוטומית. במאמר הראשון קלימי מציגה סקירה מקיפה של מאפייני תופעת הניכור ההורי ושל הכתיבה התיאורטית והמחקרית בנושא, ומפרטת את הרכיבים הטיפוליים השונים שיכולים לסייע למשפחות במצב זה. המאמר השני מציג בפירוט תובנה מרכזית למודל, שלפיה הכוח המרכזי המניע את הניכור יכול להתאפיין בדינמיקות מסוגים שונים, ושהתוכנית הטיפולית שנבנית לכל משפחה צריכה להתבסס על הערכה מעמיקה של "מנוע" הניכור. הקריאה בשני המאמרים יכולה לספק למטפלים הן ידע מקיף על התופעה והן ידע שימושי ומועיל על אופני הטיפול בה.

משולש יחסים: על שלושת הזרמים של הטיפול הפסיכואנליטי

הפסיכולוג הקליני והעיתונאי ד"ר גדעון לב הוא כותב מרתק ומחונן. במאמר מעמיק זה הוא מערער על החלוקה המקובלת של גישות פסיכואנליטיות לשני זרמי יסוד עיקריים, וכחלופה לה מציע תפיסה המחלקת את הפסיכואנליזה לשלוש. לצד הזרם הקלאסי והזרם הממוקד ביחסים, הוא מצביע על זרם נוסף, שהתפתח במאה העשרים ואחת, של פסיכואנליזה הרגישה לרוחני ולטרנסצנדנטי. לאורך המאמר לב קושר ברהיטות ובבהירות רבה בין האישי לגלובלי, ובין חשיבה קלינית ודינמית למחשבה חברתית-פוליטית מורכבת. הוא מצליח לשזור סקירה היסטורית רוחבית עם מבט מעמיק פנימה אל התיאוריה, ומאפשר לקוראים לגלות מחדש את הפסיכואנליזה מנקודת מבט מרעננת.


- פרסומת -

הטרגדיה של סכיזופרניה ללא פסיכותרפיה: סקירת מאמרו של ברטרם קארון

השנה התרבו באתר הסקירות של מאמרים שפורסמו במקור בשפה האנגלית ושיש בהם תרומה מיוחדת לאנשי הטיפול בארץ ובכלל. אחת מהן, שזכתה לשמחתנו לתשומת לב רבה, היא סקירת מאמרו המשפיע של הפסיכואנליטיקאי ברטרם קארון, שפורסם במקור ב-2003 אך נותר למרבה הצער רלבנטי ביותר גם כיום. המאמר יוצא נגד התפיסה שלפיה כאשר מדובר בפסיכוזה – ובסכיזופרניה בפרט – פסיכותרפיה אינה יעילה. קארון מציע גישה פורצת דרך לאופן הטיפול בסכיזופרניה, שלא מוותרת על פסיכותרפיה בגישה פסיכודינמית, ולא מסתפקת בטיפול תרופתי או תמיכתי בלבד. הסקירה הבהירה של המאמר פורסת את רעיונותיו של קארון ומאפשרת גישה לחידושיו המרעישים – וכך מציע דרך אחרת להתבונן על הדבר אשר נקרא "סכיזופרניה". כפי שכותבת אורי פרסטר בהקדמתה לסקירה פרי עטה, קריאת המאמר מבהירה עד כמה סכיזופרניה היא חוויה אנושית בעלת משמעות – ולא רק פתולוגיה כאוטית ומאיימת.

בין מסכה למשחק: איך למדתי לא (רק) לפחד מהקורונה

לסיום, אי אפשר שלא להתייחס לקורונה, שעדיין מלווה אותנו. תיאור המקרה היפהפה שכתבה הביבליותרפיסטית אליה אקרמן הוא הדגמה ייחודית, בת-זמננו, לכך שכל תוכן שעולה בחדר הטיפולים עשוי להיות רלוונטי לתהליך הטיפולי, ובמקרה המדובר – ההתמודדות עם מגפת הקורונה. באמצעות התיאור המעניין והרב-ממדי של עבודתה עם נער בתקופה האחרונה, אקרמן מציגה חיבור בין מושגים תיאורטיים ויניקוטיאניים לבין ההתמודדות המקצועית היומיומית עם המגפה, ובפרט עם נוהל המסכה. המקרה מבהיר איך פעולה שיש לה משמעות קונקרטית הקשורה לסכנות במציאות הממשית ולכללים חיצוניים, כמו עטייה של מסכה, רוויה גם במשמעויות סמליות הרלבנטיות לתהליכי ההעברה וההעברה הנגדית בחדר הטיפול.

 

ואלה היו שלושת המאמרים הנצפים ביותר בשנת 2021:

  1. רגישות, תגובתיות יתר וקשיי וויסות: מקללה לברכה | ד"ר עדי מאנע
  2. בין מושקעות לשקיעה: אימהות כמרחב מעברי וטיפול באם בנוכחות תינוקה | ד"ר שיר בר אמת
  3. מציאות נושכת: שלושה שערים להתמודדות הורית עם תסכול ומאבקי כוח בגיל הרך | ד"ר שיר בר אמת

 

ולסיום רצינו לתת מקום של כבוד גם לבלוגים האישיים שמתפרסמים אצלנו, שמהווים גם הם תוכן משמעותי ומרכזי באתר, ולשתף אתכם בשלושת הפוסטים הנצפים של השנה:

  1. סיכוי טוב שזה קרה - מתוך הבלוג אסתי פלד: לא ערוך של ד"ר אסתר פלד.
  2. יובל כרמי - פסיכולוג קליני – מפלצת - מתוך הבלוג הטור של ניצר ירום של ד"ר ניצה ירום. 
  3.  אנשים סוערים* - מתוך הבלוג שנוסף לפסיכולוגיה עברית מהמיטה לספה: מחשבות על מיניות, טיפול ומה שביניהם של ד"ר טל פלג-שגיא

 

שנה מלאת אהבה

שתהיה שנה טובה, רגועה ומאוזנת יותר מזו שהייתה,

חברי מערכת פסיכולוגיה עברית: אורי פרסטר, אורין רוזנר, אייל שדה, אמיר כהן, אפרת אבן צור, גיא צבירן, ליטל קפלן ומיכל אלפרשטיין. 

אנחנו מזמינים אתכם לחזור ולקרוא את המאמרים המצוינים שנבחרו על ידי מערכת פסיכולוגיה עברית בשנה שעברה. 


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: פרידה וסיום
דנה בן מנשה
דנה בן מנשה
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון
מתן מלר
מתן מלר
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
יעל רון
יעל רון
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה
ד"ר נאווה צביאלי (רפופורט)
ד"ר נאווה צביאלי (רפופורט)
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
אפרת בארי
אפרת בארי
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
לילך ברנע
לילך ברנע
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), חולון והסביבה

עוד בבלוג של שפיות זמנית

חדשנות פסיכיאטרית או גימיק?במהלך כנס שעסק בדיכאון באירלנד ובעקבות נתונים קשים אודות שיעורי ההתאבדויות...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.