פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
סיכום המערכת - מאמרים נבחרים לשנת 2020

סיכום המערכת - מאמרים נבחרים לשנת 2020

שפיות זמנית | 29/12/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

הגיעה העת. שנת 2020, שנדמה שמנתה הרבה יותר מ־365 ימים, מסתיימת. ואנחנו כאן בנסיון לכתוב כמה מילים על שנה שהותירה אותנו ללא מילים.

איזו שנה זו הייתה. שנה שאיתגרה כל הנחה מוקדמת, ששברה כל מוסכמה, שניפצה כל אקסיומה. שנה שבה גם השמרנים שבמטפלים מצאו עצמם משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ומקיימים טיפול מבעד למסך. שנה בה מצאנו את עצמנו לא פעם באותה סירה עם מטופלינו, המומים לנוכח חוסר הוודאות המתמשך, כאשר הפעם גם לנו לא היו תשובות.

יש הרבה מילים קשות שניתן לכתוב על השנה החולפת, אך אנחנו בוחרים דווקא להתייחס לטוב שהיה, והיה לא מעט ממנו.

כבר בימים הראשונים בהם התחלנו להרגיש את נוכחות המגפה פה בארץ, התחילו לזרום אלינו לאתר טקסטים רבים, מגוונים ומקוריים בנושא, המתייחסים להתמודדות עם המגפה על שלל היבטיה. גם בהמשך, הוסיפו הטקסים לזרום בשצף, ואנחנו נותרנו נרגשים ונפעמים לנוכח התגייסות הקהילה הטיפולית ליצירת גוף ידע חדש, מעמיק ומעורר מחשבה על המציאות החדשה. לא כדאי לפספס - אנחנו מזמינים אתכן/ם לקרוא ולהתרשם ממגוון מאמרי הקורונה שבאתרנו.    

ובכל זאת, לא רק קורונה הייתה פה השנה. באתרנו ראו אור מאמרים מרתקים ומעשירים שעסקו בנושאים רבים אחרים.

מתוך קרוב ל־200 מאמרים מצוינים שהתפרסמו באתר בשנה החולפת, בחרנו שמונה שמצאנו ראויים לציון באופן מיוחד. אתן/ם מוזמנות/ים להתרשם מבחירתנו, ולהוסיף את אלה שלכם/ן בתגובות.

וכתמיד, מוזמנות/ים להמשיך לשלוח לנו טקסטים פרי עטכם/ן.

 

נעבור למאמרים הנבחרים:

הגיבור במחצית השנייה של החיים – אינדיבידואציה בגיל השני והשלישי

מאמרה של רות נצר מציע דיון מרתק על אודות החוויה הקיומית, הפסיכולוגית והרוחנית של המחצית השנייה של החיים ולקראת סופם, ועל תפקידו של האדם במסע החיים בשלבים אלו. דומה שיש במאמרה, הכתוב ביד אמן ומשלב התייחסות נרחבת לספרות ולמיתוס, תרומה משמעותית לחשיבה על אודות שלבי חיים מאוחרים יותר; שלבים שייתכן שהתרבות המרכזית נוטה להתייחס אליהם התייחסות מעמיקה פחות, אולי אפילו מדחיקה ומשכיחה לעתים – אולי בשל הפחד שסופיות החיים מביאה עמה.

 

טראומה ואדריכלות - פליטות קולמוס במרחבי מבוכה אדריכליים

מפגש לא שגרתי בין אדריכל השימור אמנון בראור לבין הפסיכואנליטיקאי גבי בונויט הוליד מחקר ייחודי. המאמר עוסק בטראומות לאומיות ובאופן בו הן באות לידי ביטוי במרחבים אדריכליים, בדומה להתבטאותן בנפש האדם. הוא מציג את אותם מרחבי מבוכה אדריכליים, מרחבים בהם במקום להכיר בטראומה נעשה נסיון גס להסתירה, אולם הסממנים הטראומטיים שבו ועלו, תבעו את מקומם. המאמר מתייחס לכמה דוגמאות בולטות למרחבים כאלה בישראל, ומחבר באופן מפעים בין אדריכלות לפסיכואנליזה ובין האקדמי לפוליטי.

 

"ימיך שחלפו, תלויים על סף דלתי": תהליכי התמודדות וצמיחה בקרב בני משפחה שיקיריהם התאבדו

מאמרם של יוסי לוי-בלז ומור וינטר העוסק בתהליכי התמודדות וצמיחה בקרב שארי התאבדות, מפנה זרקור לקבוצה רחבה מאוד וכמעט בלתי מוכרת בספרות המקצועית. הדיון במאמר מפורט ביותר, מבוסס מחקר, ומתייחס הן להיבטים תיאוריים ותיאורטיים והן להיבטים קליניים ומעשיים. יש בו תרומה של ממש להכרת המאפיינים הייחודיים לאנשים שקרוביהם התאבדו ומתמודדים עם האובדן, ולסיוע להם.

 

"30 סיבות למה": הפרעת קשב סובלת מבעיות מהימנות ותוקף שמחייבות את הוצאתה ממדריך האבחנות הפסיכיאטרי

ראשית, ולפני הכול, המאמר הוא מופת של חשיבה אמיצה ויצירתית. מעבר לכך, המאמר מבוסס היטב, מרגש, מנומק, וכתוב בצורה נהדרת. יעקב אופיר מפליא ליצור יצירה מקורית, חשובה ובועטת, שעדיין עומדת בדרישות מחמירות של המדע, וגם מספרת סיפור מאיר עיניים ונוגע ללב. ולא פחות חשוב: נותן קול לרבבות של ילדים ומבוגרים הנופלים קורבן לנוקשות ולאטימות מחשבתית, שנגדן בדיוק יוצא אופיר.

 

חיבורים בתנאי כאוס: פסיכולוגיה חינוכית במשבר הקורונה – איפה, מה ואיך

מאמר רחב יריעה שמשלב בתוכו כמה וכמה רבדים תיאורטיים ועדיין מעוגן ומחובר לקרקע ולצרכים הבוערים בשטח של הפסיכולוגיה החינוכית בימי הקורונה. מבחינה תיאורטית, יובל הבר שואב הן מהתיאוריה הפסיכואנליטית, הן מתיאוריות של חשיבה מערכתית־ארגונית והן מניתוחים סוציולוגיים לגבי התפתחות והתקבלות של רעיונות. את כל אלה הוא מציג באופן סדור כחלק מניסיון להציע אופני התמודדות עמוקים עם המשבר הנוכחי ועם האתגרים שהוא מציב בפני פסיכולוגים חינוכיים. המאמר כולל גם תיאור מקרה שממחיש באופן נהיר מאוד את ההצעות העקרוניות של הכותב.

 

ניהול-הטיפול המוסדי (Institutional management) כמעשה פרשני

העבודה הטיפולית המוסדית, בין אם מדובר בבית חולים פסיכיאטרי, בהוסטל או בפנימייה, מזמנת לנו מרחב טיפולי הנמצא לא רק בתוך חדר הטיפולים. אנו פוגשים את המטופל באופנים שונים ומגוונים, וכל מפגש כזה הוא אפשרות להתערבות טיפולית ולפירוש. בכתיבה קולחת המשלבת דוגמאות חיות ומרתקות מציגה דפנה בהט התבוננות טיפולית רחבה ומעמיקה, המייחסת חשיבות פרשנית לפעולות הקטנות והשגרתיות ביותר שאנו עושים לעתים מבלי דעת מול המטופלים. התבוננות מסוג זה מתבססת על גישה שרואה את המטופל על כל חלקיו ומעניקה לו יחס מכבד.

 

להקשיב לקולות: פרשנויות שונות לתופעה של שמיעת קולות

מאמרה של תמר לקח עוסק בשמיעת קולות – תופעה שבה אדם שומע קולות שאינם נשמעים לאדם אחר, ומציג את האופן שבו תרבויות שונות תופסות את התופעה המרתקת הזו. המאמר מציע נקודת מבט שאינה פתולוגית לתופעה, שיכולה לטמון בחובה משמעות גדולה לשומע הקולות עצמו, ואף לאפשר חיבור רוחני אשר עשוי להיות בעל ערך גם לקהילה של השומע. הקריאה במאמר מדגישה את החשיבות של התרבות והקהילה בהבנה ובפרשנות של תופעות נפשיות, ובעיקר מזכירה לנו כאנשי מקצוע שלא משנה אילו קולות נשמעים – תפקידנו הוא קודם כל להקשיב.

 

"הומו טראומטיקוס": ראייה ביקורתית על סיפור האדם בפסיכולוגיה הפופולרית

נחי אלון כתב מאמר אמיץ ומנומק, המאיר באור ביקורתי ורגיש את ההנחות הסמויות של כולנו - אנשי מקצוע ואנשים בכלל. מקיף, מרענן, וחשוב.

 

ואלה היו שלושת המאמרים הנצפים ביותר באתר בשנת 2020:

  1. ידע הציבור ויזהר: הטיפול התרופתי להפרעת קשב אינו יעיל, אינו בטוח ואינו מוסרי מאת יעקב אופיר היה המאמר הנצפה ביותר וזכה ליותר מ־22,000 צפיות!
  2. להודות, לבקש לסלוח: פיתוח עולמם הרגשי של ילדים ומבוגרים לפי עקרונות הפסיכולוגיה החיובית מאת אורית אלפי.
  3. מגפת הקורונה – ממדים של טראומה ושל חרדה קיומית: הסיוע לתחושת ביטחון קיומי בתוך עולם של אי ביטחון קיומי מאת אלי שרון.

 

ולסיום רצינו לתת מקום של כבוד גם לבלוגים האישיים שמתפרסמים אצלנו, שמהווים גם הם תוכן משמעותי ומרכזי באתר, ולשתף אתכם בשלושת הפוסטים הפופולריים של השנה. הבלוגים עוסקים במגוון רחב מאוד של נושאים, אבל באופן לא מפתיע, הפוסטים שזכו להכי הרבה צפיות השנה עסקו בסוגיות הקורונה:

  1. פרק 4: חוזרים מתוך הבלוג אסתי פלד: לא ערוך של אסתר פלד.
  2. 'נגיפת' הקורונה בחופש הטיפול - סוגיות אתיות מתוך הבלוג אינסופיות ותקווה של נעמה בר־שדה.
  3. בידוד וקשר ב"ימי כוֹלֵרָה" (וקורונה) - ועל פתרונות מעבודתנו בתחום הטיפול מרחוק מתוך הבלוג שמע פסיכולוג - מחשבות בעת האזנה של ארנון רולניק.

 

שנת 2020

שתהיה שנה פשוטה יותר, עם יותר אוויר לנשימה.

 

אורין רוזנר, אייל שדה, אפרת אבן צור, גיא צבירן, ליטל קפלן ומיכל אלפרשטיין - חברי וחברות מערכת פסיכולוגיה עברית


עוד בבלוג של שפיות זמנית

לעיתים תכופות עולה הצורך אצל רבים מחברי הקהילה להתעדכן במחקרים עדכניים ומרכזיים כחלק מרצון להעשיר...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.