לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
נַקְרִיב מַה שֶּׁנַּקְרִיב, נֵשֵׁב לְהַפְסָקַת אֵשׁ

נַקְרִיב מַה שֶּׁנַּקְרִיב, נֵשֵׁב לְהַפְסָקַת אֵשׁ

עלון פסיכולוגיה עברית | 23/5/2021 | הרשמו כמנויים

 

וְנָנִיחַ שֶׁהָיְתָה הֲפוּגָה. וּמָה אָז?

ביומיים האחרונים, התותחים שותקים והמוזות שרעדו בחרדה וצער באחד-עשר ימי הלחימה, לא יודעות את נפשן. דווקא ברגעים הללו, אחרי האש, אל תוך ההפסקה, הן רוצות לצעוק משהו, אבל יוצא מהן רק קול דממה דקה. תחושה של הקלה ושאלות מעוררות מועקה על משמעות ותוחלת, נמזגות אלה באלה. המעבר מן המתח העצום, עננת הסכנה והכאב על כל דאבדין, אל השקט שאחרי הסערה, הוא מעבר מורכב, שדורש כוונת לב, ומקצב רגיש. 

באתרנו השבוע, מאמרים, טורים וספרים מעניינים, גם לימים יותר שקטים:

אחאות: מחשבה על תיאוריה - סקירת מאמרה של ג'ולייט מיטשל, שבמאמר זה  מבקשת להבנות חשיבה אנליטית חדשה, במסגרתה היא מתייחסת גם ליחסים רוחביים – בציר אופקי, יחסים בין אחים ואחיות, בנוסף לציר האנכי – של יחסים בין הורים לילדים. מיטשל מציגה את מה שהיא מכנה "הטראומה האחאית" (sibling trauma) כמעין שלב התפתחותי שאותו עוברים ילדים וילדות, בנוסף, ולא במקום, התסביך האדיפלי.

הסוגיה של מעורבות ההורים כמעט שלא עמדה על סדר היום של החינוך הבלתי פורמלי בשנים האחרונות, והדיון המועט משקף קושי ממשי ביצירת שותפות בין הורים ומחנכים. מאמרו של אהוד רביב עוסק בדרכים ליצירת שותפות מיטיבה בין צוותים חינוכיים לבין הורים בחינוך הבלתי פורמלי, ומבקש להעמיד נושא חשוב זה על סדר היום של אנשי המקצוע מתחומי הטיפול והחינוך. במאמר מוצע מודל ליצירת שותפות עם הורים בחינוך הבלתי פורמלי, המספק קווים מנחים לאנשי המקצוע המעורבים בעשייה החינוכית ומבקשים להפוך את ההורים לשותפים אמיתיים.

ד"ר עינת שופר אנגלהרד וד"ר מאיה וולקן מציגות סקירה מקיפה של מחקרים מהשנים האחרונות המראה כי בוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי מעוניינים בקשרים אינטימיים ומיניים, ואף מקיימים כאלו על אף ובצד הקשיים בתקשורת, בהדדיות ובהבנת הכוונות המילוליות והלא מילוליות של האחר. הבנה זו מצויה בפער לחוסר העצום במחקר המתמקד ביעילותן של התערבויות התומכות בצרכים ובקשיים הייחודיים לזוגות שבהם לפחות אחד מבני הזוג מאובחן על הרצף האוטיסטי. הסקירה הנוכחית מקיפה הן מחקרים הבוחנים את התרומה של הטיפול בתנועה לבוגרים על הרצף, והן את תרומת הטיפול הזוגי בתנועה. שני תחומים אלה מהווים תשתית לתוכנית התערבות חדשנית וייחודית לטיפול בבני זוג המאובחנים על הרצף האוטיסטי.

שרה איווניר בטור רגיש ונוקב, בצילו של המבצע – "קשה להישאר זקוף בימים אלו אבל זה צו השעה: להתעורר, להרגיש את הרגליים על הקרקע והגב זקוף כדי לשאת את הראש למקום שמעבר למציאות המיידית. אני מרגישה שזה אתגר גדול: איך להיות מעורב ומודע למה שקורה, לפעול לפי הנחיות ויחד עם זאת להקשיב להנחיות הפנימיות שמעבר להישרדות. זהו אתגר גדול בימים אלו, להתבונן במה שקורה, בלי ליפול להקצנה והתלהמות לכיוון כזה או אחר, בעד או נגד, לאהוב או לשנוא באופן עיוור. זהו אתגר להמשיך להאמין בסיכוי לחיבור בין בני אדם מעבר לשונות מכל סוג שהוא".

בבלוג 'הרצאה בנעלי בית' - אילנה מישון נפגשה לשיחה עם פרופ' חיים עומר על גישת ההתנגדות הלא אלימה (NVR) ויישומה בארץ. במיוחד בימים אלו, מרתק לחשוב על גישה זו והאפשרויות ליישמה ביום יום ולא רק בהורות ובחינוך.

חלי טל שלם בשיר אקטואלי עצוב-מטלטל בהשראת שירו של יהודה עמיחי - 'שָׁלוֹם תַּלְמִידִים, תִּיקִים לְהַנִּיחַ בַּצְּדָדִים, אַתֶּם רַשָּׁאִים לַהֲפֹךְ אֶת הַדַּפִּים: / רָקֵטָה נוֹרֵית מֵעַזָּה. כַּמָּה זְמַן יִקַּח לָהּ לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם? / הַסְבִּירוּ אֶת הַדֶּרֶךְ!

"עד כמה ההבדלים בין אשכנזים לספרדים שרירים וקיימים?" - זו השאלה שקיבלה ד"ר חנה דויד מפרופסור בעל שם במדעים מדויקים לאחר שביקש "לשוחח על מחוננים". ומה היא ענתה?

וירדן מנדלסון, רכזת תחום המגזר הציבורי בהפ"י - בהזמנה לקריאה ביקורתית של תגובות משרד הבריאות בתקשורת: "משיכת הכתפיים וההיתממות של משרד הבריאות לא תעזור לו להתחמק מאחריות. אנחנו פה להזכיר להם: אתם הרגולטור! אתם קובעים! אתם צריכים להחליט מהם הקריטריונים ואתם צריכים לאכוף את זה שהקופות עומדות בהם".

חילופי אש / דעאל רודריגז גארסיה

קְחוּ אֵשׁ יְדִידוּתִית
תָּבִיאוּ אֵשׁ זָרָה. 
קְחוּ אֵשׁ קֹדֶשׁ
תָּבִיאוּ אֵשׁ קָרָה. 
נַקְרִיב מַה שֶּׁנַּקְרִיב
נֵשֵׁב לְהַפְסָקַת אֵשׁ.
נִלְגֹּם בְּיַחַד 
אֵשׁ מִכּוֹסוֹת זְכוּכִית. 
נְעַשֵּׁן נִלְחַץ יָדַיִם
יַד רוֹצַחַת יָד. בֵּינְתַיִם
הָעֶגְלָה תִּתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת
בְּמוֹרַד הַנַּחַל. 
לוֹעֶסֶת אֶת עֵשֶׂב הָאָרֶץ
וְיוֹרֶקֶת דָּם
וְשׁוּב מַעֲלָה גֵּרָה.
תִּגְעֶה לְרֶגַע וְתַגִּיד
וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ
לֹא רָאוּ.
וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ.
וְהַמִּלִּים יֵעָרְפוּ מֵרֹאשָׁהּ.

Photo by Scott Webb on Unsplash


עוד בבלוג של עלון פסיכולוגיה עברית

בעת הזו, בה סוגיית הפרעת הקשב עולה על שולחן הדיונים בכל ישיבה פדגוגית ומהווה חלק בלתי נפרד מהשיח החינוכי...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.