עוד מעט יבוא מה שאין עוד מה שיעצור בעדו מלבוא (2021)

עלון פסיכולוגיה עברית | 10/1/2021 | הרשמו כמנויים

נסגרנו שוב, הדוקים הדוקים. אלא שההנחיות לא מצאו דרכן אל השמש, והיא החליטה לצאת, זורחת קלה מעל ראשנו. סגורים אבל משהו נפתח, לא בזכות בני האדם, אלא אף על-פי. מזל שיש בעולם כוחות שאין צורך להצביע עבורם בקלפי, ואינם שועים לדברן של וועדות חירום. מזל שיש שמש ורוח נעימה. 

והשבוע באתרנו, טקסטים טריים נהדרים, כמו תמיד: 

על המושג "מרחב פוטנציאלי", שבעזרתו התייחס ויניקוט לתנועה ולמעברים בין המציאות הפנימית והחיצונית, נכתב רבות בהקשר של טיפול פרטני, אך הוא לא נבחן מספיק בהקשר של טיפול או מפגש קבוצתי, ובפרט מפגש קבוצתי מקוון. אנו עדין מתגעגעים, כמהים ומעריכים את המפגש הממשי, אך תקופת הקורונה ממחישה את חשיבות המרחב וירטואלי ומחייבת את אנשי המקצוע להעמיק באתגרים ובהזדמנויות שהוא מזמן. מאמרה של מירי פלג עוסק במרחב הפוטנציאלי שיכול להיווצר במפגשים קבוצתיים, באתגרים הייחודיים למפגשים מקוונים, ובתפקיד המנחה ביצירת מרחב כזה.

מאמרם של ליאת צוקר וד"ר דני יניב מציג התבוננות חדשה במושג 'השלכה' בטיפול. התבוננות זו נשענת על התפיסה של ה'חשיבה ההכרתית', הידועה גם בשם 'שיטת ימימה', ואופן היישום הטיפולי שלה יוצג באמצעות עבודה בפסיכודרמה ומתוך קישור אליה. השילוב החלוצי בין שני התחומים מוביל לרעיון חדש בחשיבה פסיכודרמטית ולו פוטנציאל להשפיע על הנחיית פסיכודרמה בפועל. לשילוב החדש השתמעויות גם בשדה הפסיכותרפי בכללותו והן נדונות בקצרה.

במדור סקירת המאמרים - של מי הבושה הזו בכלל? עולמות של השפלה ומערכות של שיקום (או "הבושה של האנליטיקאי"): סקירת מאמרה של דונה אורנג', שעוסק בבושה במרחב הפסיכואנליטי כאלמנט שאינו שייך למטופל או לאנליטיקאי, אלא כזה שנוצר באופן אינטרסובייקטיבי ביניהם.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

ובמדור הספרים - הספר "הדמות מאחורי המראה: נרקיסיזם והבלתי־נראות של ילדים ובני־זוג" מאת מנשה כהן מתמקד בנרקיסיזם כתופעה בנפש המרוכזת בעצמה. לרוב, הנרקיסיסט אינו מגיע לטיפול נפשי מאחר שהוא משוכנע שכל הבעיות ביחסים נובעות מהתנהגות לקויה של אחרים בחייו. מי שמגיע לטיפול הם קורבנותיו – בני זוג או ילדים – ובעיקר בהם מתמקד הספר. פרק מן הספר זמין לקריאתכם. 

ובפסיכובלוגיה - 

"ספרי הדרכת הורים מאפשרים לך לנופף מול בן זוגך בידע החדש שרכשת, ולנצח בלי הנד עפעף בכל מחלוקת בענייני חינוך. מספיק שתצטטי מומחה עם שם ארוך שהמסכן לא שמע עליו מעודו. הבעיה היחידה נעוצה בעובדה שהם מראים לך את כל טעויותייך בגודל אקסטרה לארג', כמו מראה מגדילה שתוקעת בפרצופך כל פצעון או קמט" – ובכן, סיון חורש תמיר ממליצה על הספר 'לגדל ילדים ולהישאר שפויים – עצות משדה הקרב להורים מותשים', מאת נייג'ל לאטה.

ד"ר חנה דויד ממשיכה לכתוב על מחוננות ודת.

ותמי וילדמן עם תובנות לשעת לילה מאוחרת בעקבות ה(עוד) סגר הנוכחי. 

לסיום, הפסיכולוג הארצי מבהיר כי לא חלו שינויים בהנחיות לגבי טיפול פסיכולוגי גם הפעם.

Photo by Gabby Orcutt on Unsplash