ערות וחלום כמו שגרה וחופש.
מאטיס אברמוביץ | 19/8/2019 | הרשמו כמנויים
אפשר ליצור הקבלה ובאופן אסוציאטיבי להתייחס לחופש כאל חלום. הייתה תקופה שבה היה מקובל לחשוב על שינה וחלימה כאל זמן מנוחה שבה מתרחשים בתודעה תהליכים חסרי משמעות, אקראיים. מה שאנחנו רואים בחלום זה רק שאריות של זיכרונות, מחשבות, פנטזיות. הם מפוזרים בתודעה ללא סדר, באופן אקראי והחלום הוא פשוט תוצר חסר משמעות של המוח הנח. המדע המודרני אינו מתייחס לפעילות מוחית בעת השינה כמנוחה. היום מקובל לחשוב במהלך השינה המוח ממשיך לעבוד ועסוק בפעילות חשובה של עיבוד והטמעה של חוויות, זיכרונות ואירועים שהתרחשו במהלך הערות. זו היא פעילות מאוד הכרחית וללא שינה מספיקה פעילות מוחית מתחילה להשתבש והעדר שינה עלול להביא לפגיעה מאוד משמעותית בפעילות קוגניטיבית ובבריאות הנפשית.
פסיכולוג ישראלי נודע, יצחק לוין, מומחה לחלומות כתב: " בזמן החלימה, בשינה ובחלום, גם האדם המבוגר משתמש במידה מרובה בדרך הייצוג הדמיוני. מחשבותיו סובבות בעיקר על אותם הנושאים שסובבות מחשבותיו בערות, אך צורת התבטאותן היא דימויית ולא מילולית... כדאי לציין כי לפי תפישה זו, ייתכן שאדם יגיע בחלומו למסקנות שאין הוא יכול להגיע אליהן באמצעות חשיבתו הערנית." (לוין, 1980, עמ' 21)
כך גם החופש. החופש הגדול בקיץ. זה לא רק זמן מנוחה לילדים (ולאנשי חינוך). זו היא תקופה מאוד חשובה עבור הילדים. במהלך התקופה הזאת לילדים יש הזדמנות לעסוק בהתפתחות בשני אופנים: (א) פעיל, רצוני, גלוי ו-(ב) פסיבי, לא מודע, מוסתר. באופן פעיל ומכוון הם ממשיכים לפתח כישורים חברתיים, מתנסים בפעילויות חדשות בהתאם לגילם, לומדים להיות יצירתיים ביחס לחייהם (להתמודד עם שעמום, להמציא עיסוקים, לקדם את האינטרסים האישיים). אבל במקביל ברקע מתקיים תהליך של המשך התבשלות שכלית, מתקיימים תהליכי עיבוד זיכרון, המידע והכישורים שנקלטו במהלך השנה – הם נטמעים ומשתלבים במערך הנוירונים השכליים, יוצרים רשת קשרים עם מרכזי תודעה שונים והופכים להיות חלק מאישיותם המתגבשת.
לוין י., 1994, משמעות החלום בפסיכולוגיה המודרנית וביהדות, מגוון דעות והשקפות בתרבות ישראל עמ' 17-34, האגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך והתרבות, ירושלים.
