מגע בטיפול קבוצתי בתנועה (שימוש בכלי טנגו ארגנטינאי)
מאטיס אברמוביץ | 10/4/2018 | הרשמו כמנויים
אם נעיף מבט חפיף ושטחי על נושא המגע במהלך שלבי החיים, נראה שבאופן עקרוני ככל שאנחנו מתבגרים ככה פוחת חלקו של המגע הפיזי בחיינו. ממגע עוטף ורציף בחיקו של האם בגיל הינקות למשחקים בין ילדים עם מגע אינטנסיבי, ומשם למשחקי ספורט וחברה עם מגע מאוד מוגבל ומוכתב לפי חוקי המוסר בגיל התבגרות. ומשם למגע בלעדי ומוגבל בזמן ובמקום בין בני זוג המבוגרים, שלפי תצפיות רבות גם מצטמצם עם השנים. עד להעדר או צמצום מגע כמעט מוחלט בגיל הזהב.
אני מנחה קבוצה שאחת המטרות היא קשר בין אישי. משתמש במדיה טיפולי של תנועה ובכלי מאוד עוצמתי של ריקוד זוגי – טנגו ארגנטינאי. כאן עולה סוגיה מאוד משמעתית של מגע בטיפול רגשי קבוצתי. חשוב לציין שהקבוצה היא פרטית, באים לשם אנשים מתוך רצון ובעקבות החלטה אישית מודעת. ההנחה היא שכל משתתף אחראי על מעשיו ומסוגל לבצע שיקול דעת בנוגע למה שמתאים לו יותר או פחות, או לא מתאים בכלל.
עוד לפני שמתייחסים לגישה אתית-חוקית של מגע בטיפול ויחס של הקהילה המקצועית לדבר, חשוב להבין שכל אחד מחברי הקבוצה מגיע עם היסטוריה אישית שלו, זיכרונות, חוויות, עמדות והקשרים שמעורר בו מגע עם אדם אחר. ולמרות שכולם אנשים שקולים וברי דעת עצמאיים, עדיין קיימת אפשרות של התעוררות סוגיות אישיות משמעותיות. לכן, אני רואה כי תפקידי הראשוני ובסיסי לתמוך ולעזור למשתתפים לבחון, להבין ולנתח את הנושא של מגע בחייהם באופן כללי ובמפגש שלנו באופן ספציפי. ואז ללוות את הקבוצה בדרך שקולה והדרגתית בתהליך עם מגע אינסטרומנטלי, בר הבנה וניתוח מודעים. חיוני חשוב להקפיד ולטפח את היכולת הקבוצתית לאיסוף, ניתוח והבנה של תמות שמתלוות לעבודה עם כלי כמו טנגו ארגנטינאי.
ועדת האתיקה של הפסיכולוגים בישראל מחלקת את הדיבור על מגע בטיפול לשני חלקים. חלק ראשון מדבר על מגע במובן של קיום יחסים מיניים בין מטפל למטופל. ושם חל איסור מוחלט גם מבחינת החוק האתי וגם מחינת חוק העונשין (ועדת האתיקה, יולי 2017). בחלק השני, וזה המקרה של הקבוצה שלי, מדובר על מגע שאינו מיני, מגע בעל אופי תרבותי, מגע כחלק מהדגשה או הסבת תשומת לב בשיח הטיפולי או בעל אופי תמיכתי במסגרת הטיפול. מטרת הטיפול היא לקדם את רווחתו של המטופל ולמזער את סבלו ולהימנע מפגיעה במטופל. מטרה ספציפית של הקבוצה היא התמודדות עם מתח ולחץ בחיי יום יום ושיפור תקשורת בין אישית. אין בה מרכיב של עבודה עם מיניות באופן ישיר.
אני מטפל בתנועה ובטיפול בתנועה טנגו ככלי טיפולי מוכר וידוע. כך לדוגמה נפוץ שימוש בטנגו עם קבוצות חולי פרקינסון, קבוצות גיל הזהב ועוד. כך, הקני וחבריה מאוניברסיטת וושינגטון ערכו מחקר שבדק השפעות תרגול בטנגו ארגנטינאי עם אנשים מבוגרים ועם חולי פרקינסון והשוו עם השפעות של תרגול גופני אחר. הם גילו שקיימות השפעות פיזיולוגיות תפקודיות חיוביות, אבל מעבר לזה, וזה מה שחשוב בשבילי, הם גילו שהמשתתפים נתרמו במידה רבה מבחינה פסיכו-חברתית. הייתה ניכרת השפעה חיובית על תחושות דכאון ועל חוויה חברתית של המשתתפים (Hackney et al., 2007). ידוע שימוש בטנגו ארגנטינאי בתחום הפסיכיאטרי בבית חולים המרכזי של בואנוס איירס. קרן וודלי ומרטין סולטנו הוציאו ספר על תרפיה באמצעות טנגו בו ריכזו ניסיון של שימוש בטנגו במסגרות שונות במטרה תרפויטית. גרטה פולו, רקדנית טנגו ותרפיסטית בתנועה מארה''ב, כותבת במאמר שנכלל בספרם: "מכיוון שטנגו ארגנטינאי מתפרש כריקוד שעוסק ביחסים, הוא משמש כלי תרגול לאנשים במטרה להבין איך נבנים היחסים שלהם עם אחרים" (Woodley and Sotelano, p. 99). מעבר לזה הספר מביא דוגמאות ממחקרים ויישומים של שימוש בטנגו ככלי טיפולי. לפני מספר שנים הוקם האיגוד הבינלאומי לטיפול בטנגו (International Association of Tango Therapy). ניתן לסכם שהתחום מתרחב ומתפתח בשנים האחרונות.
טנגו ארגנטינאי הוא דרך בילוי חברתי לגיטימי העונה על חוקי החברה ומותאם לנורמות חברתיות של העולם המודרני. ויחד עם זה במסגרת קבוצתית כלי של טנגו מעלה נושאים שקשורים למיניות. כמו כל מפגש בין אישי במקרים רבים יכול לעורר סוגיות אישיות הקשורות למין. אז נשאלת השאלה, איך נוכל להימנע מכניסה אל "מדרון חלקלק" של טשטוש גבולות הטיפול? במילה אחת – דרך דיבור. ובהרחבה דרך שיח מילולי עם הקבוצה שמעלה את הדברים למודעות ובעזרת בניית חוזה קבוצתי מוסכם על כל המשתתפים. מטרת המגע שנשתמש בו במפגש היא ליצור בסיס, רפרנס להעברת תקשורת, לבניית שיתוף פעולה וחקירה גופנית-פיזית של סוגיות הקשר עם האחר. החוזה יכלול מנגנוני ביטחון עבור המשתתפים, דרכים לגיטימיות וחיוביות לשמירה על גבולות אישיות וינכיח עקרון של הימנעות מפגיעה באחר. השאיפה היא לבנות מפגש שבו המשתתפים ירגישו ביטחון אישי בתוך סיטואציה של תרגול זוגי שכולל מגע מותאם, מגע שהמשתתפים מצליחים ליצור למען המטרה המוצהרת. החוזה יכלול אפשרות של העלאת נושאים לשיח, מתן לגיטימציה ועידוד העברת פידבק לאדם הנמצא בזוג.
ביבליוגרפיה:
1. ועדת האתיקה, יולי 2017, היבטים אתיים של מגע בטיפול פסיכולוגי, http://www.psychology.org.il/
2. M. E. Hackney et al., A Study on the Effects of Argentine Tango as a Form of Partnered Dance for those with Parkinson Disease and the Healthy Elderly, American Journal of Dance Therapy, Vol. 29, No. 2, December 2007
3. K. Woodley and M. Sotelano, Tango Therapy, Tango Creations Publishers, UK, 2010
