לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
סבתא רבתא תמיד בבית | זוהר אביב

סבתא רבתא תמיד בבית | זוהר אביב

זוהר אביב | 11/4/2018 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

על התמודדות ילדים עם אובדן

מאת: זוהר אביב 052-2539765 avivbook@017.net.il

אשמח לחוות דעת אם כדאי להוציא סיפור זה כספר מאויר לילדים

 

היה היה ילד

ולילד הייתה סבתא.

סבתא רבתא בשם נונה.

 

נונה גרה בבית קטן, בקצה השכונה,

והילד היה בא לבקר אותה.

כשהיה קטן, הוא הביט בה

והתפלא,

היא כל כך מבוגרת,

יושבת על כיסא, לא יכולה ללכת.

והנה, על פניה חרושות הקמטים,

הפלא ופלא, תמיד מבליח חיוך מאיר פנים.

 

כשגדל ולמד לדבר

שאל אותה וניסה לברר-

"סבתא, איך זה שאת כל הזמן צוחקת?

אם את לא יכולה לקום ולא ללכת."

נונה חייכה בשלווה ואמרה-

"זה סוד, ילד שלי חכם,

אספר לך כשתהיה מוכן."

והילד  גדל והתפתח, הלך וחזר,

ושוב שאל ושוב חקר-

"סבתא רבתא, גלי את הסוד

איך זה שאת תמיד ממשיכה לצחוק?

הרי כולם יוצאים, נוסעים, טסים, רוכבים על סוסים,

או  על גלים בים.

 


- פרסומת -

הם מטיילים בעולם,

ואת כאן על כיסא, מאושרת יותר מכולם."

"אתה לא תבין, ילדי

מחמדי

אתה עדיין לא מוכן,"

ענתה נונה.

הילד כבר הפך לנער, וראה

איך נונה  מצטמקת בכיסאה,

אך חיוכה נשאר רחב כשהיה.

יום אחד, כשהיה כבר בחור

 והגיע לביקור,

נונה לחשה-

"בוא ילדי,

שב לידי,

אתה שואל, איך זה שאני מחייכת אף על פי שאני לא מטיילת?

ובכן , אני כן מטיילת.

בכל יום אני מטיילת!"

"אבל איך סבתא, על מה את מדברת?"

"הקשב לי, אתה חכם וסקרן,

פתח אוזנך וליבך והיה מוכן,

"ובכן, כך אני עושה-

אני מצמידה אל ליבי תמונה,

שלך ושלי ושל כל המשפחה,

ואז אני פשוט עוצמת עיניים,

נושמת עמוק, נשימה אחת או שתיים.

ולפתע אני חשה איך גופי נעלם

ונשארת נשמתי בלי גבולות של מקום וזמן

והיא גדלה ומתפשטת

ונספגת

בקירות הבית,

בתמונות שעל הקיר,

בעציצי הפרחים,

והנה, איני צריכה לצאת מהבית, כי אני עצמי הבית,

ואני פותחת את דלתי ומארחת את אהוביי.

אותך ואת שאר ניניי ונכדיי,

כולכם חוזרים להיות קטנים,

כמו עיגולי אור זוהרים בשלל צבעים

ואני הבית שכל כך שמח על בואכם,

ומתחיל לרקוד יחד איתכם.

הבית זז ונוטה לצדדים, מרקד וקופץ לכלהכיוונים,

וכולנו יחד עפים למרומים,

מבקרים בחורים השחורים,

מסיירים במצולות הים,

פוגשים בשבעת פלאי העולם...

ואנו רוקדים יחד ושרים-

"מעגלים מעגלים"

והריקוד כל כך מחזק ומשמח,

עד שמרוב אושר כמעט זולגות לי דמעות,

אך אני מתאפקת,

הרי איני רוצה להרטיב את הקירות."

הבחור  לא כל כך הבין מה סבתא רבתא שלו ממלמלת

הוא חשב שהיא קצת מבולבלת.

אבל הוא הקשיב לה שוב

ושוב,

 ועם הזמן הבין יותר

 ויותר.

 והנה,לאחר שנים, כשהיה כבר אדם בוגר,

ואף התחתן ונולדו לו ילדים,

רבו בליבו הגעגועים

לסבתו שכבר הלכה לעולמה,

והוא החליט ללכת לביתה.

הוא התיישבעל כיסאה,

והצמיד אל ליבו את תמונתה,

הוא נשם עמוק, נשימה אחת ושתיים,

ועצם את העיניים.

ולפתע חש שקירות הבית

חובקים אותו,

והחדר מתחיל לזוז ולרקוד יחד איתו,

 ועם סבתא רבתא שלו,

ועם חיוכה הספוג בנשמתו.


- פרסומת -

מעגלים מעגלים,

הם טיילו יחדיו רכובים על כוכבים.

וכשפקח עיניו גילה...שהקירות רטובים!.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: הפרעות ומצבי משבר, ילדים, אובדן ושכול, ביבליותרפיה, טיפול בילדים, הורות
ליאת פרקש
ליאת פרקש
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
חיפה והכרמל
אדי דימוב
אדי דימוב
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
מיה נאור
מיה נאור
חבר/ה ביה"ת
עינת מזרחי
עינת מזרחי
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, כפר סבא והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
נעמה גלינקא
נעמה גלינקא
עובדת סוציאלית
פתח תקוה והסביבה
מיכל נעים פריד
מיכל נעים פריד
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, כפר סבא והסביבה, פתח תקוה והסביבה

עוד בבלוג של חברי הקהילה

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.