לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
אחרית הימים במבט נשי

אחרית הימים במבט נשי

רות נצר | 27/1/2016 | הרשמו כמנויים

דברים שאמרתי במפגש על אחרית הימים, בשבת 16.1.16, ב 'ימי שירה במדבר' בשדה בוקר:

אחרית הימים המיתולוגית כוללת בה את יום הדין והאפוקליפסה של סוף הימים ואת אחרית הימים המבורכת שבעקבותיה.
הצייר הגרמני לודויג קירשנר שחי בין שתי מלחמות העולם מבטא ברישומיו האקספרסיוניסטיים החריפים את התחושה של סוף העולם והוא העדיף להתאבד. השיר שכתבתי מדבר בשמו:

לוּדְוִיג קִירְשְׁנֶר

אֲנִי אֶרְנֶסְט לוּדְוִיג קִירְשְׁנֶר
צַיָּר אַכְזָרִי שֶׁל יֵאוּשׁ.
עֵצִים מְחֻדָּדִים פּוֹצְעִים שָׁמַיִם
תַּחְרִיטֵי פָּנִים סַגְפָנִיִּים בְּשָׁחֹר לָבָן.
עֵינֵי אַלְכּוֹהוֹל מֻכּוֹת חֲרָדָה.
חֲגִיגוֹת הַדְּיוֹ לִפְנֵי בּוֹא סוֹף הָעוֹלָם.
לֹא, אֵינִי שׁוֹרֵק בַּחֲשֵׁכָה כְּדֵי לְגָרֵשׁ אֶת הַפַּחַד.
הִתְבּוֹנַנְתִּי לְתוֹכוֹ.
הָרֹעַ שֶׁיִּשְׁטֹף אֶת הָאָרֶץ בּוֹקֵעַ דַּרְכִּי.
הָלַכְתִּי לְאִבּוּד. תָּמִיד הָלַכְתִּי
בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי. גּוֹלֶה בֶּהָרִים. מוֹחֶה עַצְמִי מֵהַחַיִּים.
הַמּוֹרְפְיוּם הוּא אֲהוּבִי.
הָרִשּׁוּמִים דּוֹבְרִים אֱמֶת.
יָרִיתִי בְּעַצְמִי

ולעומת זאת הנה שיר שכתבתי על אחרית הימים שהיתה-תהיה כביכול:

היה היתה

הֶבֶל הָיָה קַיִן
קַיִן וִתֵּר עַל כִּתְרוֹ
הֶבֶל קָם לִתְחִיָּה
הָאֱנוֹשׁוּת הֵחֵלָּה מֵחָדָשׁ
וִתְּרָה עַל קִנְאָה
וִתְּרָה עַל רֶצַח עַל חֵטְא
וִתְּרָה עַל מַלְכוּת
הַשּׁוֹטִים

כנגד עמדת היאוש הגברית של קירשנר אני רוצה להציע מבט של תקוה שיכול לבוא מהעולם הנשי.
במיתוס הנוצרי נערה היא שנושאת את הגביע הקדוש שיביא את המרפא למלך ארתור ולארץ השוממה. כדי שהמלך יקבל את הגביע הגואל יש לשאול את השאלה: "הוי אדוני המלך ממה אתה סובל?" זה הממד הנשי של הגאולה, שענינו באמפתיה, אכפתיות וחמלה שמביאים מרפא לסבל.
אני רוצה להציע שאחרית הימים תבוא כאשר הערגה לגאולת השכינה, שהיא הנשיות האלוהית, תהיה לערגה לגאולת הנשיות בנפש הגבר, ולגאולת האשה במציאות היומיומית מהדרתה והקטנתה והניצול היומיומי שלה.
כדי לסייע לגאולת הנשי כדאי שנזכור את האלות האלות הגדולות בשחר ההסטוריה, למשל, את אתנה אלת החכמה המייעצת לגבורים, את דמטר שמייסדת את טקסי אלואזיס שנועדו למנוע את פחד המוות ולהכיר את נצח מחזוריות החיים והנשמה, את אלת העכביש האינדיאנית שבלילות מתקנת את קורי העולם, את האירניות, אלות הנקם היווניות, שהפכו לאלות חמלה, ואת האלה השומרית איננה שנגאלה מהשאול בזכות החמלה. ואת האלה המצרית איזיס שגואלת את בעלה אוסיריס ממותו ומאפשרת לו לעבור טרנספורמציה מאל טבע לאל רוחני.
מהיהדות נזכור ונאמץ לעצמנו את הכוח מציל החיים של הנשים. אוריאל סימון (בספר 'בקש שלום ורדפהו') מציין את המאפיין של נשים רבות במקרא כמצילות חיים. הוא מתאר 21 נשים כאלה: רבקה ששולחת את יעקב לברוח מעשיו, אמו של משה, מרים המיילדות ובת פרעה – בהצלת משה, צפורה מצילה את משה, מיכל את דוד, רחב את המרגלים, האשה השונמית את בנה, אסתר את העם, ועוד.

בקבלה כרוכה הגאולה בנישואי תפארת ומלכות, כשהאל (תפארת) יתחבר למהותו הנשית (מלכות), וזו גם המשמעות הקבלית של נישואי בועז לרות כשמצאצאי אותו זווג יבוא משיח בן דוד: הגאולה תבוא כשהגברי יתחבר ליסוד הנשי בנשמתו.
יעקב פרנק (משיח שקר. מאה 18): "איך יכולתם להעלות על הדעת שהמשיח הוא גבר??? זה לא יתכן בשום פנים, כי העיקר היא העלמה. היא אשר תהיה אותו משיח. היא תנחה את הכל העולמות..." (מתוך 'דברי האדון'. קטע 1051. מובא במאמר 'המשיח', אוהד האזרחי. חיים אחרים. ינואר. 2005).
על שֶרַח בת אשר אומר ילקוט שמעוני שאביה מסר לה את סוד הגאולה וכשיבשילו התנאים תדע שרח לזהות את הגואל האמיתי.

פרושו שהגאולה תבוא כשהאיכות הנשית בנפש כולנו, נשים כגברים, תקבל את מקומה הראוי, כאיכות של הצלת חיים, אמפתיה, דאגה לזולת, חמלה ותיקון.
באגרת לקורינתים כתוב: "אך כעת עומדות שלוש אלה: אמונה, תקוה ואהבה. והגדולה בהן היא האהבה"
אמונה תקוה ואהבה – בעברית – אלו מלים נקביות.

ימות המשיחה תבואנה כשבארה של מרים ישוב וינבע, כשתמצא בת המלך שאבדה, וכאשר הצדק של החוק הגברי יחבור לצדק הלב הנשי, כחיבור בין הדין והחסד, וכשיתגשם מה שלוינס מצוה לנו = לראות בפני הזולת את פני אלוהים, במובן זה שפני כל אשה יהיו התגלות השכינה.
ימות המשיחה תבואנה כשנשיר, לא רק לשבת המלכה, אלא לנשיות בעולם – "קומי צאי מתוך ההפיכה, רב לך שבת בעמק הבכא [...] – בואי כלה בואי כלה", וכשאסתר תצא מההסתר, כשמרים תיזום שירה חדשה ולא תענה בהד על שירת משה, כשרחל תסרב להיות דמות טרגית שמוחלפת באחותה מבלי לשאול את פיה, כשחוה לא תגונה אלא תבורך על האומץ שלה להשיג את תפוח הדעת הנכסף, כשלילית תהפוך מממיתת תינוקות לפטרונית של הלידות, אז נשיר שיר חדש.

בראשית


בְּרֵאשִׁית הַדָּם אֲדָמָה אִשָּׁה

בְּרֵאשִׁית אַהֲבָה
הָיְתָה יְהֹוָה

–בְּרֵאשִׁית רֶחֶם־רַחֲמָתַיִם
בְּרֵאשִׁית הָיְתָה הַמַּיִם

אֲדוֹנִית הַבֶּטֶן טַבּוּר חִטָּה

בְּרֵאשִׁית הָיְתָה אֱלֹהִים אִשָּׁה
בְּרֵאשִׁית הָיִיתִי אִשָּׁה ( מתוך: 'אשה – שירים ורישומים').

עוד בבלוג של רות נצר

שבועות הוא חג הפריון של התבואה ושל החסד האנושי: תהום רובצת ותהום כל העיר - הזאת נעמי? זו תהום הומה תהום...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

רות נצררות נצר29/1/2016

תגובה. תודה לתגובתך. רות

גילה נויגילה נוי27/1/2016

תודה רבה על הדברים המעניינים! [ל"ת].