מתכתבת | תמי קויפמן
חברי הקהילה | 20/2/2015 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
אמי,
מתכתבת עם זקנתה.
ברכיה כואבות.
רשׁרוש עצי יער שוויצרי
ממלא את קמטי פניה
ומאיר את עיניה,
ברכיה כואבות.
באטיות היא גומעת משקה של בוקר
וערוצי חלב ממלאים את שדיה
שנושׁמים יום חדש.
בידים רועדות היא מערבבת
ספקות עם מרקחת רבה
ותאנים מתפקּעות נושאות אותה
אל מצע ילדותה.
אני יושׁבת מולה.
פני אל פניה
נושקות את פלא יפיה.
