סטינג וגבולות - פוסטים

הרגע שבו התיישבתי בכסא, שידעתי ששייך למטפל, כלומר לי, היה רגע מטלטל. עוד לא היה איתי אף אחד בחדר. רק אני והגלשן, כלומר הכסא עליו ישבתי, ועוד...

איך סבא רבא שלי היה אומר? תתחילי מהסוף. אוקיי, אז אתחיל מהסוף: התקבלתי. אחרי שנתיים של ניסיונות קבלה קדחניים - התקבלתי. סוף, סוף. (אנחת...

אודי ממהר להגיע לפגישה משולשת עם גדעון וטל. פגישה שגרתית לכאורה – כל יום א', פעם בשבועיים, שעה וחצי במשרד של גדעון, עם קפה טו גו על חשבון המשרד...

אחרי שסיימתי לכתוב את הפוסט הקודם, שהיה קצר, ומאד מצונזר מהדברים שבאמת רציתי לומר על נושא כתיבת קורות החיים, הבנתי שאני נותנת יותר מדי מקום...