לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
מודל רב מימדי באימון במגמת פסיכותרפיה*מודל רב מימדי באימון במגמת פסיכותרפיה*

מודל רב מימדי באימון במגמת פסיכותרפיה*

מאמרים | 7/1/2006 | 11,306

הרצאה זו ניתנה בכנס הארצי הראשון לקואצ'ינג שנערכה ע"י איק"א האיגוד הישראלי לקואצ'ינג ב 5.1.06 בכפר המכביה בר"ג – נכתב ע"י ד"ר ארנון לוי – פסיכולוג קליני, יו"ר האיגוד הישראלי... המשך

מודל רב מימדי באימון במגמת פסיכותרפיה*

צהריים טובים,

תוכנית הלימודים    

אני רוצה לדבר היום על המודל הרב מימדי באימון במגמת פסיכותרפיה. זהו המודל שפיתחנו ואותו אנחנו מלמדים באוניברסיטת ת"א. אנחנו זהו צוות רב תחומי של פסיכולוגים ומאמנים מתחומי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הקלינית, הפסיכולוגיה החיובית, האימון האישי והעיסקי, האימון הרוחני ואימון באוריינטציה קבוצתית-חווייתית.

מהי מטרה ?

כמו בכל גישת אימון מטרתנו לאפשר לקליינט להגשים מטרות בחייו, לממש את ערכיו, ואת החזון שלו. זה נשמע לכאורה פשוט. אך מאיפה נולד החזון ? ומה זו בכלל מטרה בחיים ? מישהו כבר אמר שמטרת חיינו היא לגשר בין הדעות המעולות שיש לנו על עצמנו לבין הדעות הגרועות שיש לאחרים עלינו. אבל כמובן הנושא של הגדרת המטרה איננו פשוט. זה איננו הדבר המיידי שכל אחד יאמר: למשל אני רוצה קידום וכו' בשביל זה איננו זקוקים למאמן.

בואו ונראה מה אומרת על כך הפסיכולוגיה

בואו ונראה מה אומרת על כך הפסיכולוגיה ? מנקודת המבט של  הפסיכולוגיה ההומניסטית מטרת האדם היא הגשמה עצמית. הפסיכולוגיה האבולוציונית תאמר שמטרת האדם היא הישרדות. הפסיכולוגיה הקלינית תעסוק בין היתר בנושא של הסתגלות חברתית, והפסיכולוגיה הטרנספרסונלית תדבר על מטרות הנובעות משאיפה לחרוג מעבר לקיום הפיזי של העצמי כמו למשל להטביע חותם מעבר לקיום הפיזי של האדם. הפסיכולוגיה החיובית תדבר על מטרת העל של האדם כמימוש של תחושת הזרימה של האדם וחווית האושר. כל המטרות האלו קיימות בו זמנית באדם בסוג של הייררכיה ספירלית ואותן אנחנו מסייעים לאדם במסע אל תוך עצמו לחשוף ולגבש אותן יחד עם צרכיו, ערכיו וחזונו בתהליך האימון.

נקח לדוגמא פוליטיקאי X.   

נקח לדוגמא פוליטיקאי X. מה החזון והמטרה העיקרית של  כל פוליטיקאי ? בד"כ מטרתו היא להגיע לפיסגת הפירמידה ולהיות ראש ממשלה. אם תשאלו אנשים מיריביו הפוליטיים של אותו פוליטיקאי מהי מטרתו העיקרית יהיו לא מעט מהם שיאמרו מן הסתם הישרדות. אין כמו משרת ראש הממשלה שמקנה לאדם בטחון כלכלי ואישי בתקופה בה אנו שומעים חדשות לבקרים על  הסתבכות חברי כנסת עם החוק. התפקיד מאפשר חסינות ממצבים מביכים כמו חקירות משטרה נוקשות והופך אותם ל"תישאול אחמ"ים". אם תשאלו אנשים ממרכז המיפלגה שלו מהן מטרותיו של הפוליטיקאי יאמרו מן הסתם שמטרותיו כראש ממשלה הוא לזכות בתחושת הכוח שבשילטון, מהסטטוס החברתי ומתחושת השררה. אם תשאלו את בני משפחתו הם יאמרו מן הסתם שעבורו ראשות הממשלה היא הגשמה עצמית.  מאז ילדותו תמיד שאף להיות ראש ממשלה. ואם תשאלו עיתונאים פובליציסטים, היסטוריונים או חוקרי מדע המדינה הם יאמרו מן הסתם שמטרתו היא להטביע חותם בהסטוריה להדמות למנהיגים דגולים כצ'רצ'יל או בן גוריון. מי צודק ? מן הסתם כולם. המטרות הן בהייררכיה ממטרות ראשוניות של קיום ועד מטרות רוחניות או טרנסצנדנטליות, כלומר מטרות שחורגות מהקיום האישי של עצמי.


- פרסומת -

החזון והמטרות מזוהים ע"י תהליך למידה

אז מהי הבעיה שעוצרת בן אדם וגורמת לו לא לזהות את החזון שלו ולהמנע מלהשיג את מטרותיו בחיים  ? איך בכלל אנחנו מזהים את הצרכים שלנו, את מערכת הערכים והחזון ? אנחנו מזהים את הצרכים ואת הדרכים לספקם דרך תהליך של למידה. זה קורה לנו מאז תחילת חיינו. זה מתחיל בתינוק שלומד שכאשר הוא רעב, הוא בוכה  ואז הפלא קורה ומשהו חם, פיטמה או פיית בקבוק ניצמד לשפתותיו ומספק את צרכיו.זאת היא למידה. עוד בזמן שהתינוק תופס את העולם כמקום עמום, לא ברור, לא צפוי ומלא סכנות, הוא לומד את הכלל הראשון שמסייע לו לשרוד. באופן דומה אנחנו לומדים מאז תחילת חיינו להסתגל לסביבתנו ולספק את צרכינו. זהו סוג של למידה שונה מהלמידה שאנו מכירים מביה"ס. בסוג הלמידה שעליו אנחנו מדברים האדם מקבל קלט מהסביבה, הקלט משתנה בהתאם לדפוסי החשיבה והאישיות של האדם הקולט. בו זמנית עם שינוי הקלט משתנים גם דפוסי החשיבה והדפוסים הרגשיים של האדם בעקבות הקלט שמופנם. כך מפתח האדם תפיסה עצמית, תפיסת עולם ומערכת ערכים.

תהליך הלמידה יוצר תפיסה שלנו על העולם

הגדולה של כל תהליך קואצ'ינג היא שהוא מאפשר לנתב את נפש האדם שהיא בבסיסה לא רציונלית בתהליך רציונלי. נפש האדם מורכבת מתהליכי חשיבה ושפה, תהליכים רגשיים ולא מודעים שיוצרים את דרך החיים של האדם וגם את חלומותיו ושאיפותיו. קואצ'ינג במגמת פסיכותרפיה הולך צעד אחד הלאה מעבר לניתוב הרציונלי של נפש האדם  וטוען שחלומותיו וחזונו של המתאמן חבויים בתוך תהליך תפיסה שמאפיין את האדם ושנוצר בעזרת תהליך למידה במהלך החיים. התפיסה היא הדרך שבה אנו חווים את עצמנו ואת העולם בעזרת חושינו, בעזרת הרגשות שלנו, ההגיון שלנו, הערכים שלנו, והפרשנות הלא מודעת שלנו על העולם. לתפיסה יש מימד מנטלי-נפשי ובו זמנית גם מימד "מוחי". אדם תופס את העולם בצורה מסוימת שנובעת מחרדותיו, מהערכים שהפנים בילדותו ומהצרכים שלו אך בו זמנית אותה תפיסה נבראה בצלם התיפקודי של מערכת העצבים המרכזית  שנוצרה במהלך הברירה הטבעית. תכונות המוח שמעצבות את תהליך התפיסה הן מיקוד הקשב, זיהוי דפוסים קיימים ואירגונם  בצורה מסוימת (תכונת הגשטלט) שימוש בדפוסים קיימים לקליטת גירויים ולאירגונם (ומכאן הפחתת דיסוננס ויצירת השקפת עולם)  פעילות כמערכת דינמית בעלת מורכבת גבוהה ביותר ובעלת נטייה לאירגון וויסות עצמיים, וכושר הסתגלות ביחס לסביבה. נטיות אלה של המערכת התפיסתית גורמת לאדם לפתח חזון, מערכת ערכים, תפיסה לא מודעת, סגנון חשיבה וסיגנון אישיותי ורגשי שאותם צריך לפענח המאמן עם המתאמן בכדי לגלות ולעצב אתו את חזונו האמיתי ואת מטרת העל שלו. 

 

 הפרעות בתהליך הלמידה של האדם מקשים על יכולתו להפנים את התנסויותיו

הפרעות בתהליך הלמידה של האדם, מצבים של לחץ נפשי, טראומות וקשיים בהתפתחותו מקשים על יכולתו להפנים את התנסויותיו ולקדם את גיבוש ומימוש החזון שלו. במצבים אלה הוא גם מתקשה לזהות ולעצב את מטרת העל שלו בחייו והוא מתמקד במטרות שמקורן בנורמות ומוסכמות חברתיות כמו קידום בעבודה, מטרות של הישרדות כמו התמדה בעבודה לא מספקת ולא מתגמלת, עקב הצורך לשמור על ביטחון כלכלי ורגשי, ואי מודעות ליכולת ההגשמה העצמית שלו ולצרכיו בפריצת דרך. שופנהאור כבר אמר פעם:  "אנחנו עושים את אשר אנחנו רוצים לעשות אך איננו רוצים את אשר אנחנו רוצים לרצות".


- פרסומת -

הפרעות בתהליך הלמידה יוצרות תפיסה שגויה  של עצמנו ושל העולם ומקשות עלינו לגלות את החזון שלנו.

הפרעות בתהליך הלמידה יוצרות תפיסה שגויה  של עצמנו ושל העולם ומקשות עלינו לגלות את החזון שלנו. יש גישות רבות של קואצ'ינג שמתייחסות אל האדם כיצור רציונלי משהו מסוג: בוא נדבר על החזון שלך ונגבש אסטרטגיה למימושו. כפי שהזכרתי, אנחנו לא רואים את האדם כיצור רציונלי אלא כיצור שרואה את העולם דרך תבניות תפיסה שנוצרו במהלך חייו. בתבניות תפיסה אלה מצוי גם באופן סמוי החזון שלו ומטרותיו בחיים. כמו הפסיכותרפיסט גם המאמן צריך להבין לעומק את התפיסה העצמית של המתאמן את ההטיות, ההגנות וחסמי ההצלחה שמונעים ממנו לממש את חזונו. כמו בכל שיטת אימון המאמן במגמת פסיכותרפיה ישתמש בעקרונות של פסיכותרפיה הומניסטית-אקסיסטנציאלית של קביעת חוזה טיפולי עם המאומן שמרכיביו הם: גישה חיובית לחיים, לקיחת אחריות מלאה על חייו, הצבת מטרות מציאותיות והתבוננות בציר הווה-עתיד. הוא ישתמש גם בעקרונות הניהול, תורת המידע וגישות אסטרטגיות נוספות. בנוסף לכך המאמן מהאוריינטציה של פסיכותרפיה יסייע למתאמן לתקן את תפיסתו העצמית תוך שימוש בעקרונות מדעיים של תיפקוד המוח כמו אופני ומאפייני התפיסה של המתאמן, וכן בעזרת טכניקות פסיכולוגיות ממוקדות כמו למשל דרך מיקוד הקשב ותשומת הלב, יצירת תובנות, שינוי תבנית החשיבה וטכניקות דומות.

 זיהוי החזון    

אותו תהליך למידה מסייע לנו לגבש את התפיסה העצמית שלנו ואת תפיסתנו על העולם וכך לזהות את החזון שלנו. אם נחזור לדוגמא שהצגנו של פוליטיקאי X ונאמר שהוא למד במהלך חיי העסקנות שלו שלהיות מנהל סניף זה תפקיד עם כיבודים. זהו תפקיד שבעזרתו הוא יוכל לספק צרכיו בסטאטוס, ובכבוד, כי חברי כנסת הרי באים לבקש את חסדיו, הוא יוכל לכאורה לזהות את החזון שלו: להיות חבר כנסת, או למעלה מכך, שר או ראש ממשלה. האם זה חזון אמיתי או מזויף ? יתכן שחזון זה נובע מתפיסה שגויה שנובעת מתקלה בתהליך הלמידה והוא מספק רק את הצורך  שלו בפיצוי על חוסר ערך עצמי ואילו החזון אמיתי שלו הוא לחיות בשלום עם עצמו.  

 

 

"פני צלקת"

דוגמא נוספת: אני נזכר בסרט "פני צלקת" שבו הגיבור, אל פאצ'ינו הוא נער איטלקי שאפתן שמתקדם מאופה פיצות בפיצריה שכונתית לראש המאפיה, מיליארדר בעל רשת עולמית להפצת סמים. ואז יש תמונה שבו רואים אותו איש קטן יושב בתוך ג'קוזי ענקי באחוזה מפוארת לידו אשתו היפיפיה שבה הוא זכה לאחר שחיסל את בעלה, ברון סמים שהיה חברו, ועוזריו הנאמנים לידו ואז הוא אומר את המשפט בן האלמוות: אז זהו בעצם כל הסיפור כולו (בתרגום חופשי) So this is the whole story. This is what is all about החזון הנכסף של להיות הבוס של הבוסים של אירגוני המאפיה מסתכם בפועל בבדידות, חיי מריבה מתמדת עם אשתו היפיפיה, חשדנות וסכנה גם מעוזריו הקרובים, וערימות של גויות שריפדו את דרכו לשילטון. אינני יודע מה היה החזון של פני צלקת אך נראה מעלילת הסרט  שהגשמת חלומו של נער הפיצריה חסר הכל להיות בוס הבוסים של המאפיה לא היה חזונו האמיתי. "פני צלקת" נשאר מתוסכל, חסר שקט ולא מאושר גם בהגיעו לכאורה לפיסגת הפירמידה של שאיפותיו.

בסיכום

כך מאפשרת גישת האימון במגמת פסיכותרפיה התבססות על ציר מרובע של העקרונות האסטרטגיים והמערכתיים של האימון  תוך שימוש בעקרונות מדעיים של תיפקוד המוח כמו אופני ומאפייני התפיסה של המתאמן, עם כלים פסיכולוגיים אפקטיביים ובעיקר של פסיכולוגיה אסטרטגית קצרת מועד, ותפיסת עולם הומניסטית-אקסיסטנציאלית. 


*הרצאה זו ניתנה בכנס הארצי הראשון לקואצ'ינג  שנערכה ע"י איק"א האיגוד הישראלי לקואצ'ינג ב 5.1.06 בכפר המכביה בר"ג – נכתב ע"י ד"ר ארנון לוי – פסיכולוג קליני, יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה ומנהל אקדמי לתוכנית רב מימדית באימון במגמת פסיכותרפיה באוניברסיטת ת"א.

 

www.dr-arnonlevy.com

 

 

מקורות:

ארנון לוי: "הפרדיגמה השגויה- ביקור מחדש במחוזות הפסיכותרפיה האקסזיסטנציאליסטית" בדפוס.

 

 


- פרסומת -

 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: טיפול קצר מועד
אדם קהתי
אדם קהתי
פסיכולוג
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
דניאל חשאי
דניאל חשאי
עובד סוציאלי
אונליין (טיפול מרחוק), נתניה והסביבה
עינת מזרחי
עינת מזרחי
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
שי שנער
שי שנער
חברה ביה"ת
אונליין (טיפול מרחוק)
עדי אלחדף
עדי אלחדף
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
לילך עלוא כוכבי
לילך עלוא כוכבי
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה, אשקלון והסביבה, קרית גת והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

ד"ר ארנון לויד"ר ארנון לוי9/8/2008

הגישה האקסיסטנציאלית. שלום דרור,
ברור שהגישה האקסיסטנציאלית היא יותר מורכבת מאשר מוצג בהרצאה קצאה זו. אם אתה מתעניין אתה יכול לקרוא את מאמרי שברשימת המקורות לניתוח מקיף ומעמיק יותר
 
בבברכה
 
ד"ר ארנון לוי
 

ד"ר גיא דרוריד"ר גיא דרורי28/2/2006

הגישה האקזיסטנציאליסטית [ל"ת]. אומנם קיים קושי בהרצאה קצרה להתיחס בצורה מדויקת לגישות השונות בפסיכולוגיה בנסיון להתאימן ל Coaching, אבל יש כאן משום פשטנות מטעה בהתיחסות לגישה האקזיסטנציאליסטי כחותרת ל: 'לקיחת אחריות מלאה על חייו, הצבת מטרות מציאותיות והתבוננות בציר הווה-עתיד'.
מטרת הגישה האקזיסטנציאליסטית בפסיכותרפיה מורכבת יותר מכך ושואבת את הכוח שלה מתוך הדיאלקט שבין ההפכים השונים אותם אנו חווים בחיינו. קיום מול אי-קיום, התהוות מול חוסר התפתחות, חירות מול תחושת מוגבלות בחיים, וכו'. ההתמודדות שלנו בכל אותם נושאים קיומיים משקפת למעשה את האופן שבו אנו תופשים את הקיום שלנו בעולם ואת העובדה כי קיומנו הפיזי יסתיים באופן ודאי. מיצוי של הפכים או קונפליקטים אלו בטיפול יביא לידי הכרה ומאוחר יותר לעשייה שתבצע אינטגרציה טובה יותר של התיחסותנו למוות הפיזי, העתידי שלנו.
 
אם קיימות מטרות לטיפול אקזיסטנציאליסטי הן דווקא להפוך את המטופל למודע יותר לקונפליקטים הקיומיים ולדיאלקטיקה העומדת בבסיסם ולאו דווקא לבחור בעשייה או בכיוון אחד המבטל באופן טבעי את הכיוון השני. משום כך, לא ניתן לדעתי להשתמש בגישה האקזיסטנציאליסטית בפורמט של Coaching מכיון שעל המטפל יהיה לוותר על חלק אחד של עבודתו ולהתמקד בחלק האחר המכוון לעשייה, הגשמה, מיצוי הפוטנציאל ללא הקבלה הבסיסית של הקונפליקטים הקיומיים.
www.psyd.4t.com
גיא דרורי.
 
 
 
 

irinairina8/2/2006

תגובה למאמר [ל"ת]. מהמאמר קילתי רושם של שני דברים הסותרים אחד את השני:
מצד אחד הקואוצ'ינג מדבר על הגשמה עצמית , על העזרה לנסות למצוא את הייעד ולהגשים אותו.
ומצד שני בסוף הקואוצ'ינג לאחר דרך ארוכה שבה האדם מנסה להשיג בחייו את אותה המטרה בכל אופן הוא יבין שזה לא באמת מה שמספק אותו.
לפחות ככה אני מבינה את זה.
אחרת איך אני יכולה לשלב שתי מטרות כמו, הישג כלכלי במקביל להקמת משפחה?
אשמח לדון בנושא זה.

ארנון לויארנון לוי7/1/2006

מודל רב מימדי באימון במגמת פסיכותרפיה*. הרצאה זו ניתנה בכנס הארצי הראשון לקואצ'ינג שנערכה ע'י איק'א האיגוד הישראלי לקואצ'ינג ב 5.1.06 בכפר המכביה בר'ג – נכתב ע'י ד'ר ארנון לוי – פסיכולוג קליני, יו'ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה ומנהל אקדמי לתוכנית רב מימדית באימון במגמת פסיכותרפיה בביה'ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת ת'א.
www.i-a-psychotherapy.o...y/index.html
למאמר המלא...