פסיכולוגיה עברית

×Наивная акварель
Наивная акварель ©
זכור אותי

ספרים

ביקור חולים עם אוסקר / ד"ר דייוויד דוזה

"ביקור חולים עם אוסקר" הוא סיפור על אוסקר, חתול מיוחד, שיודע מתי אדם עומד לסיים את חייו, ומתייצב לצדו כדי לספק לו נחמה ברגעיו האחרונים. זהו סיפור על הקשישים שעליהם הוא משגיח בבית האבות הסיעודי שבו הוא גר, על הצוות שמטפל בהם ועל רופא אחד שלמד כיצד להקשיב.

מתפרסם מ 11/7/2011 | 14,965 צפיות

תגיות: | | | |

ביקור חולים עם אוסקר  / ד
ביקור חולים עם אוסקר
סיפור אמיתי על כישרונו המופלא של חתול רגיל בהחלט
 
מטר
 
 
 
 
ביקור חולים עם אוסקר הוא סיפור אמיתי על אוסקר, חתול מיוחד, שיודע מתי אדם עומד לסיים את חייו, ומתייצב לצדו כדי לספק לו נחמה ברגעיו האחרונים.
זהו סיפור על הקשישים שעליהם הוא משגיח בבית האבות הסיעודי שבו הוא גר, על הצוות שמטפל בהם ועל רופא אחד שלמד כיצד להקשיב. ספר מרגש ומעורר השראה, מלא הומור וחמלה. מחברו, ד"ר דיוויד דוזה, הוא רופא גריאטרי ופרופסור לרפואה באוניברסיטת בראון.

בהתחלה כולם חשבו שהוא סתם חתול. כשאוסקר, גיבורו של סיפור אמיתי זה הגיע אל בית סטיר – בית אבות ומרכז שיקומי ברוד איילנד – הוא היה חתלתול חמוד וחצוף. הוא אהב להתבטל בשמש בחצר בית האבות ולרדוף אחרי זנבו. לפעמים הוא הסכים שיגרדו אותו מאחורי אוזניו, אבל רק כשזה התאים לו. במילים אחרות, הוא היה חתול טיפוסי.
במהרה התברר כי החתול הרגיל הזה ניחן בכישרון יוצא דופן: הוא יודע באופן אינסטינקטיבי מתי חייהם של הקשישים המטופלים במקום מתקרבים אל סופם, ומעניק להם תשומת לב מיוחדת. כשמגיעה השעה, כאילו זה תפקידו, אוסקר צועד בנחישות אל חדרו של הנוטה למות, מתכרבל על מיטתו ומתחיל את משמרתו. אוסקר מעניק נחמה בזמן הנכון, כשאנשים זקוקים לה ביותר, ובעצם נוכחותו על מיטת החולה הוא מודיע לצוות המטפל ולקרובים שהגיע הזמן להיפרד.

 
ד"ר דייוויד דוזה הוא רופא גריאטרי ועוזר מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בראון שבארצות-הברית. הספר נכתב בעקבות מאמר בנושא שפורסם בכתב-העת המדעי New England Journal of Medicine
 
 
 
לפניכם פרק מתוך הספר באדיבות המחבר וההוצאה לאור:
 
 

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

בתיה רוזנטלבתיה רוזנטל6/8/2011

batyaros@gmail.com. יש לי חתולה בבית . לפני מספר שנים היה בטיפולי ילד שיצר קשר באיטיות. כבר מתחילת הטיפול החתולה התישבה עליו והתיחסה אליו. כ3 חודשים הילד דיבר רק עם החתולה ואמר שרק היא מבינה לנפשו. אחר כך החל לדבר איתי, אך החתולה במשך שנתיים התיצבה כל פעם שהגיע לטיפול. היא לא הפסידה אף שעה.ישבה על ברכיו. לסיום נתתי לו תמונה של החתולה.בתיה רוזנטל

אילה אילוזאילה אילוז22/7/2011

אם זה נכון זה פשוט מדהים. חיה מופלאה..