פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×יצירה מאת Adam Hillman
Adam Hillman ©
זכור אותי

דבר לא נותר כשהיה / קיי רדפילד ג'יימיסון

הספר "דבר לא נותר כשהיה" הוא מחקר פסיכולוגי חודר על אבֶל ויגון מנקודת מבטה של מי שנמצאת עמוק בתוך החוויה. המחברת כותבת על מערכת היחסים עם בעלה, על גסיסתו ומותו, ומתארת את מאבקה באבֶל ואת הניסיון להבחין בין אבל לדיכאון.

ספרים | 19/7/2011 | 9,958

תגיות:

דבר לא נותר כשהיה / קיי רדפילד ג'יימיסון 
 
קיי רדפילד ג'יימיסון
דבר לא נותר כשהיה
 
 
מטר
 
 
 
 
דבר לא נותר כשהיה הוא מחקר פסיכולוגי חודר על אבֶל ויגון מנקודת מבטה של מי שנמצאת עמוק בתוך החוויה, ובה בעת הוא ספר זיכרונות מרגש ומעורר השראה. 

המחברת, קיי רדפילד ג'יימיסון,  חוקרת ופסיכולוגית, עוסקת במוות וביגון וביכולת המופלאה להתגבר ולחזור לחיים. השילוב בין התפיסה המדויקת שלה כפסיכולוגית ובין האלגנטיות והתשוקה שלה כסופרת מעניק פן עדין וייחודי לנושא.

ג'יימיסון כותבת על מערכת היחסים עם בעלה, ריצ'רד ויאט, מדען מפורסם שסבל מדיסלקציה חמורה, והיה לאחד המומחים הבולטים בתחום המחקר והטיפול בסכיזופרניה. היא כותבת על האושר שהסב לה ריצ'רד כשהיו יחד: אנקדוטות שנונות נשזרות בזיכרונות מרירים-מתוקים ממערכת יחסים סוערת ואוהבת ואף מטלטלת לעתים, כתוצאה מהמאניה-דפרסיה שלה. היא חושפת כיצד עודד אותה בעלה לכתוב על מחלת הנפש שלה בפתיחות, ואיך לימד אותה לחיות חיים מלאים ומספקים. בכנות, בישירות ובשנינות היא מתארת גם את גסיסתו ומותו, את מאבקה באבֶל ואת הניסיון להבחין בין אבל לדיכאון.

 
קיי רדפילד ג'יימיסון היא מרצה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ומנהלת שותפה של מרכז ג'ונס הופקינס להפרעות אפקטיביות; מרצה לספרות באוניברסיטת סנט אנדרוז בסקוטלנד; מחברת רבי המכר נפש לא שקטה, הלילה ממהר לרדת והתשוקה לחיים (כולם בעברית בהוצאת מטר); מחברת ומחברת-שותפה של ספרים ומאמרים רבים על מחלת המאניה-דפרסיה, על הפרעות אפקטיביות, יצירתיות ופסיכו פרמקולוגיה; וכלת פרסים מדעיים רבים, לאומיים ובין-לאומיים.
 
 
 
לפניכם פרק מתוך הספר באדיבות המחבר וההוצאה לאור:
 
 

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

תמי גנדלמןתמי גנדלמן26/7/2011

נפש לא שקטה. רק מי שחווה את החוויה במלואה, יוכל ללמד אותה לאדם. טוב עושה המחברת על שמשתפת את הציבור בחכמה שקיבלה מהתנסותה ומחייה. וטוב עושים אלו בארצות הברית, המאפשרים לה להביא להם את תורתה, ומקבלים אותה בברכה כשהיא עולה מתוך חוויותיה הקשות ומסבירה מה מרגיש אדם שחווה אותם. כי אחרי הכל, מכל התאוריות, אין חכם כבעל הנסיון. ובטיפול במחלות נפש, יש להקשיב לנסיון של המטופלים, ולא להסתפק בתאוריות. אולי הנסיון האישי של האנשים החולים ישנה מעט את התאוריה ואת הגישה למחלות נפש, וניתן יהיה לבנות תורת טיפול מתחשבת יותר, רגישה יותר, שתנפץ סטיגמות ותאפשר לאנשים חולים מימוש מלא של הפוטנציאל האנושי הגלום בהם והפצת האור הגדול שיש בהם בזכות חווית המחלה.
תמי.