פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

בית ספר לרגשות: רגשות חייתיים (סרטון 4)

במסגרת הפרוייקט "בית ספר לרגשות" שהתלווה לתכנית הטלוויזיה "שיחת נפש" בהנחיית פרופ' יורם יובל, צולמו 19 קטעים קצרים בהם פרופ' יובל מדבר על מגוון נושאים הקשורים לרגשות. כל קטע סוקר במבט-על היבטים פסיכולוגיים ונוירוביולוגיים של הנושא הנדון. ביחד מהווים הקטעים "בית ספר לרגשות", המביא על קצה המזלג את עיקרי הידע המדעי העכשווי בתחום הרגשות.
הקטעים מיועדים לכל אדם ואינם מניחים ידע קודם בנושא. עם זאת, גם לסטודנטים לפסיכולוגיה ולמטפלים מדיסציפלינות שונות עשוי להיות בהם עניין. הם עשויים להיות גם מקור מידע לאנשים הנמצאים בטיפול פסיכולוגי, על מנת להבין טוב יותר את רגשותיהם ואת התהליך שהם עוברים.

מאמרים | 19/2/2009 | 15,310

תגיות:

 הותר לפרסום בפסיכולוגיה עברית באדיבות HOT בידור ישראלי

עורכת: ליאת המנחם, מגיש: פרופ' יורם יובל

תמלול: ענת פרידלנד

 

אז אומרים שהרגשות שלנו חייתיים. מה זה? זה נכון? זה באמת ככה? במילה אחת התשובה היא: "כן". ארבעת הרגשות הבסיסיים שלנו, הרגשות שמתגובות ומפיתוחים שלהם מורכבים כל הרגשות שלנו, זאת אומרת, שמחה, כעס, פחד והדבר הזה שהוא חרדת נטישה וצער, ארבעת הרגשות האלה קיימים בצורה מאוד דומה לשלנו אצל כל היונקים, אצל כל החיות שהן כמונו: דמן חם, הן יולדות ויולדות חיים, מניקות, ויש להן פרווה, קצת, מה שנשאר. החיות האלה שאנחנו שייכים למחלקה שלהם מבחינה אבולוציונית כולן יש להן את חבילת הרגשות הבסיסיים האלה. אני חושב שזאת שאלה שאנשי המדע לא תמיד מסכימים לה במאה אחוז, למרות שבשנים האחרונות היו תגליות בתחום מדעי המוח יותר ויותר קשה להכחיש את הדבר הזה, אבל כל מי שיש לו כלב יכול להגיד לכם מיד, שוודאי שלחיות יש רגשות. כי הכלב שלו מפחד, כי הכלב שלו אפילו מתבייש, וודאי מצטער, תמיד כועס כשמרגיזים אותו, וכו'. אז הרגשות שלנו הם באמת חייתיים. ולמה זה חשוב? כי הם באים ממקומות במוח שלנו שכמעט ולא השתנו במהלך האבולוציה. זאת אומרת מבחינה רגשית אנחנו כולנו לטוב, וגם לרע, שמורת טבע. שמורת טבע של רגשות שבעצם היו מיועדים להפעיל חיות ולהגדיל את הסיכויים שלהם לשרוד ולהתרבות. הבעיה היא שאנחנו היום בתרבות שלנו נאלצים לרסן את התבטאות של הרגשות הזאת הרבה יותר ממה שהחיות היו צריכות. כי הסביבה שלנו הפכה יותר ויותר מסובכת, אבל הרגשות שלנו נשארו בדיוק כמו שהם היו קודם. והרגשות האלה, היצריים, כמו שמורת טבע באמצע הנשמה שלנו, עדיין מנחים אותנו ומדריכים אותנו בחיים. והדבר הזה לא רק שהוא נותן פרנסה לי ולכל הקולגות שלי בברנז'ה, הוא גם נותן פרנסה לסופרים, ולמשוררים, והוא מה שהופך את הקיום האנושי לכל כך מעניין מצד אחד וכל כך מורכב ומסוכן מצד שני. העובדה שלנו שהרגשות שלנו בתוכנו היו ונשארו חייתיים.

  

» רשימת כל הקטעים

 

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צחי כהןצחי כהן28/2/2009

ביקורת. בסוף התשדיר טוען יובל כי הסיכון נובע מכך שהרגשות הם חיתיים. לטענתי, הציויליזציה והחברה היא המסוכנת. קיום עם הפלורליזם הרב, הפרסומות, תרבות הצריכה, הטלוויזיה השטוחה, הרס התרבות והרס האליטה, שיברון ב"שם האב" וב"קול האם" וכו' המנגנון החברתי הוא המסוכן והוא המביא פרנסה לברנז'ה. לא הרגשות החייתיים. הרגשות החיתיים אינם מביאים סכנה. הם קיימים ונוכחים. העיוות של קימינו וההפרעות נובעות מה- "חברתי" ולא מה-"חייתי". זה היה בסוף - אבל סיכום לתשדיר קצר עם טעות קרדינאלית, לטעמי.