משפחות מגדלות יתומים משני הוריהם בעקבות אירועי השבעה באוקטובר
הכרה ציבורית ותמיכה מערכתית
אתי אבלין1, לני מילוא2
מבוא
בשבעה באוקטובר 2023 חוותה מדינת ישראל מתקפת טרור חסרת תקדים, שהביאה לאובדן חיי אדם בהיקף נרחב והותירה עשרות ילדים יתומים משני הוריהם. אל מול מציאות כואבת זו קמו משפחות קרובים - דודים ודודות, סבים וסבתות - שפתחו את ביתן ואת לבם לילדים, והפכו למשפחות מגדלות.
משפחות אלו אינן רק מסגרת אומנה או אימוץ "רגילה": הן עצמן איבדו קרובי משפחה אהובים, מתמודדות עם אובדן אישי וטראומה לאומית, ובו בזמן נדרשות להרכיב מחדש תא משפחתי המשלב את ילדיהן הביולוגיים עם הילדים היתומים. אנו מבקשות לכנות תהליך זה "לידה מחדש של התא המשפחתי". שילוב זה יוצר מציאות ייחודית ומורכבת של שכול, אחריות הורית מחודשת, אתגרים משפטיים, עומס רגשי וכלכלי וצורך מתמשך בליווי מקצועי.
מתוך הצרכים שעלו בשטח לאחר השבעה באוקטובר הוקם הפורום למען יתומי המלחמה - גוף מתכלל הפועל לבניית שפה משותפת בין המגזר האזרחי, הציבורי והפילנתרופי, לקידום פתרונות ארוכי טווח ולחיזוק מערך התמיכה והמענים לילדים היתומים ולמשפחות המגדלות. כחלק מפעילותו, הוביל הפורום ריטריט שנועד לבסס קהילה תומכת ולחזק את חוסנן של המשפחות המגדלות. הריטריט לווה במחקר יישומי שנערך באמצעות מתודולוגיה משולבת (Mixed methods), אשר בחן את חוויות המשתתפים, האתגרים והצרכים שעלו מן השטח.
נייר עמדה זה מבקש להציף את הצרכים המורכבים של המשפחות המגדלות, להציג ממצאים מהשטח וממחקר עדכני, ולהציע כיווני מדיניות שיבטיחו למשפחות המגדלות הכרה חוקית, ליווי מקצועי ומשאבי טיפול ההולמים את ייחודן ואת תפקידן החיוני בשיקום חיי הילדים - כחלק בלתי נפרד מן החוסן הלאומי של החברה הישראלית.
משפחה מגדלת בישראל - תמונת מצב עדכנית, צרכים ומענים
נכון לאוגוסט 2024, משרד הרווחה והביטחון החברתי דיווח על 13 משפחות אומנה המטפלות ב־25 ילדים יתומים משני הוריהם מאירועי 7 באוקטובר; לצד זאת, הוצהר על פתיחת מסלול מותאם להמשך איתור וליווי משפחות אומנה למקרים אלו (משרד הרווחה והביטחון החברתי, 2024). לפי דיווחים לא רשמיים בשדה, מספר המשפחות והילדים עלה מאז, אך אין פרסום רשמי ומעודכן של המדינה לגבי היקף המשפחות/הילדים או היקפי תקציב ייעודיים.
לאחר אירועי השבעה באוקטובר התחדדה ההבנה כי משפחות שאיבדו קרובים והפכו באחת למסגרות אומנה או אימוץ לילדים יתומים משני הוריהם נדרשות למענה מערכתי רחב ומותאם. ספרות מחקרית עדכנית מצביעה על כך שבמצבי טראומה קולקטיבית יש חשיבות קריטית להתערבות מערכתית-משפחתית, המשלבת טיפול רגשי מתמשך עם סיוע משפטי, כלכלי וקהילתי, על מנת לאפשר למשפחות לבנות מחדש את המבנה המשפחתי ולתמוך בילדים לאורך זמן.
מחקרים אלו מעידים כי המענים שהופעלו בעקבות המתקפה נשענים ברובם על שירותים כלליים קצרי טווח, ואינם נותנים מענה מספק לצורכי המשפחות המורכבות המתמודדות בו־זמנית עם שכול, טראומה ובנייה מחודשת של חיי משפחה (Neria et al., 2025; Shalev et al., 2025). בהיעדר מעטפת של שירותים ייעודיים - כגון ליווי מקצועי לאחים הביולוגיים, תמיכה בהורים האבלים, הנגשת ייעוץ משפטי והבטחת זכויות חברתיות - מתרחבת מצוקתן של משפחות אלה, והן נותרות ללא הגנה מוסדית נדרשת. מכלול הידע הקיים מחזק את הקריאה לעגן בחוק מדיניות שתסדיר את זכויות המשפחות המגדלות ותבטיח ליווי מקצועי מתמשך (מרכז טאוב, 2024).
תמונת המציאות בשדה מצביעה על שונות משפחתית ומורכבות גבוהה: משפחות מגדלות עשויות להיות סבים וסבתות, דודים ודודות ואף משקי בית מרובי מטפלים. מעגלי הטראומה רחבים ומשפיעים על עומק המענה הדרוש למגדלים ולקרוביהם. מפת הצרכים היומיומיים החוזרים על עצמם כוללת קשת רחבה של סעיפים פרקטיים, שבלעדיהם קיים קושי ממשי בניהול שגרת החיים: סיוע בניהול משק הבית (עוזרת, ניקיון, בייביסיטר), מסגרות לגיל הרך, התאמות דיור, ציוד בסיסי ורכב מתאים - תחומים שחלקם אינם מכוסים כיום על־ידי התקנות (או מכוסים באופן נקודתי בלבד).
בנוסף, עולה צורך מפורש בהכרה ובמענים ייעודיים לאחים ולאחיות במשפחה הקולטת, לאור מעורבותם במעגל הטראומה ולצד שינוי מיקומם במבנה המשפחתי, כגורם הדורש טיפול והכלה כפרטים (פורום הקרנות והעמותות למען יתומי המלחמה, משפחות מגדלות: תמונת מציאות, צרכים ומענים, 2024).
מסגרת חוקית ומדיניות - אומנה, אימוץ ו"אימוץ מקרבה"
המסגרת הנורמטיבית בישראל נשענת על חוק אימוץ ילדים, התשמ״א-1981, המסדיר את העברת ההורות המשפטית מההורים הביולוגיים להורים המאמצים, ועל חוק האומנה לילדים, התשע״ו-2016, המספק מנגנון להשמה חוץ־ביתית זמנית, קובע את זכויות הילד והאומנה ומאפשר פתיחה בהליכי אימוץ לאחר הערכה מקצועית והחלטת ועדה או בית משפט (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2016).
עם זאת, שני החוקים הללו נבנו עבור מצבי אומנה ואימוץ "שגרתיים", ואינם מתייחסים כלל למצב שבו קרובי משפחה נאלצים, בעקבות אסון המוני, לשאת באחריות הורית מלאה לילדים יתומים משני הוריהם. החקיקה הקיימת אינה מכירה במעמד ייחודי של "משפחות מגדלות" ואינה מספקת להן רצף מענים ייעודי. חסרים, בין היתר, מענים בתחום הליווי המשפטי המואץ להסדרת אפוטרופסות, קצבאות תואמות או סל טיפולים נפשיים להורים, לילדים היתומים ולאחים הביולוגיים במשפחות הקולטות.
ההבדל בין משפחה מגדלת, אומנה ואימוץ איננו רק לשוני. בהיעדר הכרה סטטוטורית במעמד "משפחה מגדלת", המשפחות אינן זכאיות לרצף מענים ייעודיים כגון ליווי משפטי מואץ, קצבאות מותאמות או סל טיפולים רגשי מסודר להורים, ליתומים ולאחים. כך לדוגמה, כיום, כאשר משפחה מגדלת בוחרת לעבור למסלול אימוץ, מדובר בהליך ארוך הדורש ליווי משפטי וצוות סוציאלי ממושך, מה שמחדד את הצורך במסלול מהיר ומונגש לאפוטרופסות או אימוץ במקרים אלו (פורום הקרנות והעמותות למען יתומי המלחמה, משפחה מגדלת: מאמר משותף מחקר פעולה, 2024).
בנוסף לחוקים, קיימות תקנות ייעודיות של המוסד לביטוח לאומי, המכירות במעמד "משפחה מגדלת" בהקשר מצומצם של יתומים מפגיעת איבה. התקנות מגדירות מונחים כגון "קטין יתום" (מי ששני הוריו נפטרו מפגיעת איבה וטרם מלאו לו 18), "אפוטרופוס מגדל", "אפוטרופוס מגדל ראשון/שני" ו"משפחה מגדלת" (בני זוג שהם אפוטרופוסים מגדלים), ומפרטות הליך תביעה, תנאי זכאות ותשלום תקופתי לאפוטרופוס או למשפחה המגדלת.
תקנות אלו מגדירות "משפחה מגדלת", אך רק בהקשר הצר של נפגעי פעולות איבה. אמנם קיימת הכרה כלכלית חלקית, אך אין הכרה רוחבית בזכויות חברתיות, פסיכולוגיות וחינוכיות. כך נוצר פער בין הכרה כלכלית לבין היעדר הכרה טיפולית ומערכתית, שתפתח זכאויות רוחביות (ברווחה, בריאות וחינוך) ותייצר רצף שירותים מתאים (מדינת ישראל, 2012).
מחקרים בינלאומיים וישראליים מצביעים על כך שהיעדר התאמה חקיקתית מייצר פערי זכויות, מגביר סיכון לעומס רגשי, כלכלי ובירוקרטי, גורם לעיכובים בהסדרת המשמורת ומוביל לחוסר רציפות בטיפול בילדים (Delap, 2020; Roby & Shaw, 2006; UNICEF, 2010).
ממצאים שנאספו בישראל לאחר אירועי השבעה באוקטובר ממחישים את הפער בפועל: משפחות קרבה שנכנסו לתפקידי הורות מחודשים מדווחות על קושי בקבלת שירותים ייחודיים ועל היעדר מסלול תקצוב ברור המכיר בצרכיהן המורכבים (מרכז טאוב, 2024; Neria et al., 2025; Shalev et al., 2025). פער זה מונע הכרה רשמית באבל הכפול של המשפחות, לצד התפקיד המיוחד שהן נוטלות על עצמן, ומקשה על הקצאת משאבים מותאמת וסיוע בתהליך המורכב של "לידת" התא המשפחתי החדש.
הפורום למען יתומי המלחמה וריטריט "לגדל אור"
מתוך פערים אלו והצרכים שעלו בשדה היתמות בישראל, ביצע הפורום למען יתומי המלחמה מיפוי ובירור ראשוני של הצרכים של המשפחות המגדלות אשר אינם מקבלים מענה. מאחר שהצרכים מתמקדים בשני תחומים מרכזיים, גיבש הפורום מודל עבודה דו־ממדי, הפועל בשני צירים משלימים:
- קידום הצרכים הקהילתיים והקבוצתיים של המשפחות המגדלות.
- הקמה והובלה של שולחן עבודה מקצועי - קידום מדיניות, מחקר וגיבוש מענים.
ביסוס קהילה חיה ותומכת הוא תנאי מרכזי לחוסנן של המשפחות וליכולתן לשמש עוגן לילדים היתומים לאורך זמן. לכן, באוגוסט 2025 הוציא הפורום לפועל יוזמה ייחודית של ריטריט בשם "לגדל אור" עבור המשפחות המגדלות, ילדיהן הביולוגיים והילדים היתומים. בריטריט השתתפו 13 משפחות מגדלות. מטרתו הייתה בניית קשר ואמון בין המשפחות המגדלות, תוך "אוורור" התא המשפחתי החדש במתכונת של נופש משפחתי.
ריטריט "לגדל אור" מנקודת מבט מחקרית - מתודולוגיה
מתודולוגיה משולבת (Mixed methods) מאפשרת הבנה עמוקה ומורכבת יותר של תופעות חברתיות (Creswell & Plano Clark, 2018). לפיכך, במחקר זה שולבו כלים כמותניים ואיכותניים, במטרה להעמיק את ההבנה של חוויית המשתתפים, של הצרכים והמענים החסרים למשפחות המגדלות, וכן של תרומת הריטריט עבורן.
במסגרת המחקר נאספו נתונים משלושה רכיבים משלימים:
- שני שאלונים כמותניים (לפני הריטריט ולאחריו),
- ראיונות עם משתתפים נבחרים,
- ושיחות מזדמנות עם המשתתפים, שהעשירו את ההבנה של הדינמיקה הקבוצתית, הצרכים של המשפחות והחוויה המשותפת.
בעוד שהשאלונים אפשרו לבחון מגמות ושינויים מדידים בתחושת התמיכה, החוסן והמשמעות האישית, הראיונות והתצפיות העניקו פרספקטיבה איכותנית מעמיקה על החוויות, הרגשות והמשמעויות שהתפתחו בתהליך. שילוב הממצאים מאפשר לבחון את תרומת הריטריט מנקודת מבט רחבה.
ממצאים - משפחות מגדלות לאחר השבעה באוקטובר
מניתוח הנתונים הכמותניים והאיכותניים שנאספו במסגרת ריטריט המשפחות המגדלות עולה תמה מרכזית: חוויית "אבל חורי" - אבל הנחווה כ"חורים" שאין למשפחות פניות לסתום. תמה זו באה לידי ביטוי בכמה תת־תמות המרכיבות אותה:
- חוויית אבל מתמשך לצד עומס הישרדותי,
- צורך בקהילה ייעודית ("להיות עם מי שמבין"),
- ליווי רגשי-משפחתי רציף,
- הדרכה משפטית-בירוקרטית,
- ושאלות של גבולות ותפקידים בין בני המשפחה המורחבת.
המשפחות מתארות תחושת חוסר רציפות והיעדר פנאי נפשי לעיבוד האובדן, בשל הצורך הדחוף לבנות מחדש את חיי היומיום של ההרכב המשפחתי החדש. כך, למשל, אחד האפוטרופוסים המגדלים תיאר את האובדן של ילדו כ"יש לי חור בלב" - נרטיב שחזר על עצמו בשיח על היעדרות, חוסר וגעגוע. אפוטרופוס נוסף סיפר כי הוא "חי במשימה [...] אני נדרש לשמור, להגן, להיות עם הנשק. זוהי משימת חיי".
בהתכתבות עם הספרות הקלינית, המצביעה על השפעה נפשית כפולה בקרב הורים מטפלים וילדיהם, ההורים המגדלים מתארים עצמם כנושאים בעומס רגשי כפול: אובדן אישי לצד נשיאה באחריות הורית מחודשת - תהליך שלעתים מלווה בתשישות, חרדה ודיכאון (Kidman et al., 2010: in Walker, 2019; Sherr et al., 2008).
במקביל, גם ילדיהן הביולוגיים של המשפחות המגדלות מתמודדים עם אובדן ועם שינוי דרמטי במבנה המשפחה. מיקומם במבנה המשפחתי משתנה, ובהתאם לכך גם תפיסת זהותם. האחים הביולוגיים במשפחה הקולטת חווים מצוקה רגשית ומבנית: הם מתמודדים עם האובדן של קרוביהם, אך גם עם שינוי במבנה המשפחה, אובדן הבלעדיות ההורית, שינוי בתפקידי הבית והצורך להסתגל להרכב משפחתי חדש.
מחקרי חוסן וזהות מדגישים כי שינויים חדים אלו מגבירים סיכון לפגיעה בזהות האישית ולמצוקה רגשית מתמשכת, ולכן מחייבים התערבות טיפולית רגישת גיל וליווי חינוכי ורגשי מתמשך (Papakonstantinopoulou et al., 2020; Shirima, Naudé, & Esterhuyse, 2024). הכרה בזכויות האחים הביולוגיים במשפחה הקולטת היא נדבך חיוני בהבנת המורכבות המשפחתית הנוצרת לאחר האובדן.
מניתוח שני השאלונים שבוצעו טרום הריטריט ואחריו עולה תמונה ברורה של השפעה עמוקה: רוב המשתתפים (כ־84%) דירגו את החוויה כגבוהה מאוד, והדגישו כי השתתפותם חיזקה את תחושת השייכות והחוסן הקהילתי שלהם, תוך יצירת קשרים חדשים ותמיכה הדדית. בנוסף, הם דיווחו על קבלת כלים מעשיים לעבודה עצמית ומשפחתית, על בניית חוסן רגשי ועל פיתוח כישורי התמודדות עם אתגרי היומיום.
כמעט כל המשפחות (12 מתוך 13) הביעו רצון להמשיך ולהשתתף בתוכניות קהילתיות שנתיות - נתון המלמד על תרומת הריטריט לצורך בתמיכה מתמשכת ולבניית קהילה ארוכת טווח.
גם במחקר האיכותני העדות לצורך בבניית קהילה באה לידי ביטוי בדבריה של אחת מן האפוטרופוסיות המגדלות, שתיארה:
"רק הישיבה במעגל סבים וסבתות לימדה אותי שאני בכלל לא משוגעת. לא הייתי צריכה לדבר, כי הדברים שאחרים אמרו היו מילותיי ומחשבותיי. זה היה מאוד משמעותי".
העדויות מהשטח תואמות ממצאים נרחבים מן הספרות הישראלית והבינלאומית על אומנת־קרובים (kinship care) במצבי טראומה ואסון. מחקרים מצביעים בעקביות על יתרונות משמעותיים להשמת ילדים בקרב קרובי משפחה - בהם שמירה על שפה, תרבות ורצף קהילתי - כחלופה עדיפה על מסגרות מוסדיות (Walker, 2019; UNICEF, 2010).
דוחות יוניסף (UNICEF) קובעים כי לאחר אסונות או קונפליקטים יש להעדיף השמה בקרבה משפחתית או בקהילה המקומית, על מנת להבטיח רציפות רגשית וחברתית ולמנוע ניכור, בדידות ועיכובים התפתחותיים (UNICEF China, 2010). עם זאת, מחקרים מראים כי מסגרת זו מטילה עומס רגשי וכלכלי כבד על המשפחה הקולטת ודורשת תמיכה מקצועית ייחודית ומתמשכת. סקירות עדכניות של אומנת־קרובים מצביעות על שכיחות גבוהה של דיכאון, חרדה ושחיקה בקרב ההורים המטפלים, במיוחד כאשר הם מתמודדים בעצמם עם אובדן טראומטי או מחסור כלכלי (Delap, 2020; Roby & Shaw, 2006).
ממצאים אלה מתיישבים עם הצרכים שעלו בריטריט "לגדל אור", שם דווח על קושי רגשי מתמשך בקרב ההורים המגדלים ועל תחושת אחריות כפולה: התמודדות עם שכול אישי ובו בזמן גידול ילדים יתומים. שילוב הממצאים מחזק את הצורך בעיגון זכויות המשפחות המגדלות בחקיקה ובמדיניות ממלכתית, כך שיינתן להן מעמד ברור וזכאות למעטפת סיוע מותאמת.
מסקנות - צרכים ייחודיים למשפחות מגדלות הדורשים הכרה חוקית והקצאת משאבים
מסקנות אלו גובשו מתוך השילוב בין תיאור חוויותיהן של המשפחות המגדלות, הממצאים האמפיריים והספרות המחקרית, ומציעות כיווני פעולה למדיניות ולחקיקה לשיפור המצב הקיים:
- עיגון סטטוטורי של "משפחה מגדלת" - הכרה במעמד משפטי מפורש שיפריד בין המסלול הכלכלי-תגמולי במסגרת תקנות נפגעי איבה (תקנות ביטוח לאומי) לבין סל זכויות רוחביות, שיכלול ליווי משפטי מובנה, טיפול רגשי ממומן להורים, לאחים וליתומים, ותקצוב ריכוזי לרכיבי שגרה (מסגרות לגיל הרך, התאמות דיור וציוד חיוני).
- הסדרת מסלולי אפוטרופסות/אימוץ מואצים - בניית מסלולים מואצים ומונגשים לאפוטרופסות ולאימוץ במקרים של יתמות בעקבות אירועי טרור או מלחמה, בהתבסס על ההכרה הקיימת בתקנות עבור "מגדל יחיד" ועל העדויות בדבר מורכבות המעבר לאימוץ.
- ליווי משפטי ייעודי - הקמת מסלול מואץ וברור, המנגיש מענים בנושאי אפוטרופסות, ירושה, משמורת וזכויות החלטה רפואיות וחינוכיות, במטרה להפחית סכסוכים בתוך המשפחה ולהימנע מהליכים משפטיים ממושכים.
- הכרה בזכויות האחים הביולוגיים במשפחה הקולטת - הכרה רשמית בצרכים של האחים הביולוגיים - טיפול רגשי, ליווי חינוכי ושירותים מותאמי גיל - מתוך הבנה שהם חלק בלתי נפרד ממעגל הטראומה ומהתא המשפחתי החדש.
- מענה הוליסטי לטווח הקצר והארוך - סיוע בתפקודי היומיום (עזרה בבית, סיוע כלכלי, בייביסיטר בשבתות ובחגים), לצד תכנון לטווח הארוך שתומך בעתידם וברווחתם של כל הילדים במשפחה.
- איש קשר מתכלל (Case Manager) - מינוי גורם מקצועי אחד לכל משפחה, אשר יפעל למפות, להכיר ולנהל את המענים למשפחה, ולצמצם את הצורך בהתמודדות מקבילה עם גופים רבים שאינם מסונכרנים.
- הקמת "קהילה לאומית למשפחות מגדלות" - יצירת קהילה ארצית שתספק מעטפת קבועה של הדרכה, תמיכה הדדית ושולחן עבודה רב־מערכתי. תהליך זה הוא חלק מ"לידה מחדש" של המשפחה - הן כתא משפחתי והן כחלק מקהילה רחבה יותר - ויכלול גיבוש כללים משפחתיים חדשים, יצירת טקסים קהילתיים מחזקים ובניית מערך קהילתי של משפחות המתמודדות עם אתגרים דומים.
סיכום
האירועים הקשים של השבעה באוקטובר והיתמות של ילדים רבים משני הוריהם הובילו להיווצרותן של משפחות מגדלות חדשות - מקרה בוחן ייחודי של בניית תא משפחתי מחדש בתוך מציאות של שכול קולקטיבי ואובדן. משפחות מגדלות אינן רק מסגרת השמה, אלא תהליך של "לידה מחדש של התא המשפחתי", שבו הן נדרשות לארגון מחודש של זהויות, תפקידים ויחסי קרבה בתוך מציאות של שכול מתמשך.
מן המחקר ומהשטח עולה כי משפחות אלו נושאות בעומס רגשי, כלכלי ומשפטי כפול, הנובע מהתפקיד ההורי החדש לצד האובדן האישי. הפורום למען יתומי המלחמה, באמצעות הובלת הריטריט "לגדל אור", מחדד כי לצד חוזקות, חוסן ומשמעות - המשפחות מתמודדות עם תחושת אחריות מתמדת, צורך בקהילה תומכת וליווי רגשי ומשפטי רציף. כל אלו מדגישים את הפער הקיים בין המדיניות הקיימת לבין המענים בפועל.
לפיכך, נדרש שינוי עומק במבנה התמיכה הציבורית במשפחות המגדלות: עיגון סטטוטורי של מעמד "משפחה מגדלת", הקמת מסלולי אפוטרופסות ואימוץ מואצים, ומעטפת הוליסטית הכוללת ליווי רגשי להורים ולאחים הביולוגיים, סיוע כלכלי מתמשך, בניית קהילה וליווי מקצועי באמצעות גורם מתכלל. כל אלו נועדו לאפשר למדינה לממש את אחריותה החברתית והמוסרית, ולהבטיח תמיכה והכרה במשפחות המגדלות - כדי שיוכלו להמשיך ולהיות בית יציב ולב מחזיק לילדים היתומים, כחלק מן החוסן הלאומי של החברה הישראלית.
הערות
- פסיכותרפיסטית ועו״ס קלינית, מומחית בטיפול באובדן ושכול. שירתה שנים רבות במחלקת נפגעים בצה״ל, וכיום עוסקת בפרקטיקה פרטית, מרצה ומדריכה צוותים מקצועיים. יו"ר שותפה בפורום להתמודדות עם אובדן באונ' חיפה, ומובילה שיתופי פעולה בין-מערכתיים להתמודדות עם שכול וטראומה לאומית.
- דיזמת חברתית וחינוכית המתמחה בפילנתרופיה ומובילה ומלווה מיזמים חברתיים. עומדת בראש הפורום למען יתומי המלחמה - ארגון מטרייה המורכב משותפות אזרחית, חברתית ופילנתרופית, המתכלל ומחבר בין השחקנים בשדה החברתי של יתמות ומתמקד בטיפול ביתומי מלחמת חרבות ברזל.
מקורות
מדינת ישראל. (2012). תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה), התשע"ב-2012. קובץ תקנות 7432, עמ' 7041-7049. ירושלים: משרד המשפטים.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת. (2016). מאומנה לאימוץ - רקע תיאורטי וסקירה משווה. מאומנה לאימוץ - רקע תיאורטי וסקירה משווה.
מרכז טאוב. (2024). רווחה במלחמה ואחריה: השירותים החברתיים בישראל לאחר 7 באוקטובר. ירושלים: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. https://www.taubcenter....lfare-at-war- 2024-HEB-2.pdf
משרד הרווחה והביטחון החברתי. (2024, 30 במאי). מסלול אומנה חדש למאמצים בעקבות "חרבות ברזל". יום האומנה הבין-לאומי 2024 בצל מלחמת 'חרבות ברזל' משרד הרווחה והביטחון החברתי.
פורום הקרנות והעמותות למען יתומי המלחמה. (2024). משפחות מגדלות: תמונת מציאות, צרכים ומענים. מצגת פנימית, עמותת פורום יתומים.
פורום הקרנות והעמותות למען יתומי המלחמה. (2024). משפחה מגדלת: מאמר משותף ומחקר פעולה. מסמך עבודה פנימי.
Creswell, J. W., & Plano Clark, V. L. (2018). Designing and conducting mixed methods research. Sage Publications.
Delap, E. (2020). Kinship care: Evidence review. Family for Every Child. kinshipcareinsub-saharanafrica6final12_2020.pdf.
Neria, Y., Bleich, A., Greene, T., & Solomon, Z. (2025). Mental health consequences of the October 7th terror attack: National needs and service gaps. Israel Journal of Health Policy Research, 14(1), 68. https://ijhpr.biomedcen...-025-00682-8
Roby, J. L., & Shaw, S. A. (2006). The African orphan crisis and international adoption. Social Work, 51(3), 199-210. African Orphan Crisis and International Adoption | Social Work | Oxford Academic
Shalev, A., Freedman, S., & Bleich, A. (2025). Providing emergency mental health support to Israeli civilians after the October 7th attack. Israel Journal of Health Policy Research, 14(1), 70. https://ijhpr.biomedcen...-025-00701-8
UNICEF China. (2010). Taking care of unaccompanied children after disasters - Q&A. Taking Care of Unaccompanied Children After Disasters | UNICEF China
Neimeyer, R. A. (Ed.). (2001). Meaning reconstruction & the experience of loss. Washington DC: American Psychological Association.
Papakonstantinopoulou, A., Spinthourakis, J. A., Dimakos, I., & Spyralatos, J. (2020). Empowering children’s identity through a resilience framework. In B. Krzywosz-Rynkiewicz & V. Zorbas (Eds.), Citizenship at a Crossroads: Rights, Identity, and Education (pp. 937-947). Charles University & CiCea.
Shirima, C. M., Naudé, L., & Esterhuyse, K. (2024). Longitudinal trajectories of
identity formation and resilience development in adolescents living in under-resourced communities. Child & Youth Services. https://doi.org/10.1080...2024.2378439
Walker, L. (2019). Contextualizing alternative care around the world: Towards sustainable, family-based care. International Child Development Initiatives. https://resourcecentre....textualising- alternative-care-around-world-towards-sustainable-family-based-care
