יונה הנביא – מה ייעודך? אמת וחסד!

יונה הנביא – מה ייעודך? אמת וחסד!

משה אלון

הקדמה

ספר יונה, השייך לספרי הנביאים, בנוי כסיפור פרוזה, כשירה ואולי אף כאגדה. ככזה שפתו מאוד עשירה, לעיתים נסתרת, וכרגיל בכתיבה התנכית הוא כתוב בתמצות ובדיוק רב. מה מקומו של ספר זה ודמות זו בתפיסה המקראית, בתפיסה האנושית בכלל? בוודאי ישנן פרשנויות רבות לספר זה ולדמות זו וכאן תובא פרשנות המושתת על התיאוריה היונגיאנית.

ספר יונה נקרא במהלך יום כיפור כהפטרה לאחר הקריאה בתורה. הסיבה לבחירה זו ברמה הברורה, הגלויה והפשוטה היא משום החזרה בתשובה של תושבי העיר נינווה בראשות מלכם. הם עשו זאת לאחר שהנביא יונה השמיע בשם השם איומים שאם לא יחזרו מדרכם הרעה הם ובהמתם יוכו קשות (זקוביץ ושנאן, 2015). תיאור החזרה בתשובה בספר יונה של תושבי נינווה מרמז שזה נעשה יחסית באופן מהיר ומעט גרוטסקי, תוך הכרזה על צום מלא לכל תושבי העיר, כולל לבהמות וכן קריעת הבגדים, לבישת שק וישיבה על האפר. תיאור זה הוא בעצם אמירה אזהרה ברורה לעם ישראל בכל שנה ביום הכיפור, מעין איום גלוי-נסתר, על חובה לחזרה בתשובה ומהר אחרת יענשו כפי שהיו אמורים להיענש אנשי העיר נינווה לולא חזרו בתשובה.

אולם יש בספר יונה ובדמותו של נביא זה עוד מסרים חלקם ברורים וחלקם סמויים המיועדים לא רק לעם ישראל אלא לכלל בני האדם.

המסר של הספר בשני פרקיו הראשונים

לכל אדם יש ייעוד ומוטב לא להימלט ממנו אלא לממשו, או מה שנקרא בשפה האנליטית: יש לזהות את הייעוד האישי ב"מסע הגיבור" (נצר, 2004) ולהיות במסע האינדיבידואציה לגילוי הייחודיות האישית במשך כל החיים (Jung, 1944)!

כל אדם נקרא בחייו להיות במסע לממש את ייעודו ורוב הסיכויים באם יממש זאת הוא ידע למה הוא בא לעולם, ומה חלקו ומקומו בחברה, ואם לא הוא בחזקת יונה הנרדם בבטן האונייה – מצוי הוא בחייו בשקיעה עמוקה במעמקי הלא מודע, בורח מעצמו ומבשורתו. ברקע דברים אלו מהדהדים דבריו "הכתובים בסלע" של ק. ג. יונג, Jung) 1951):

מכבי שירותי בריאות מגייסת מנהל/ת מחלקת בריאות הנפש - פסיכיאטר/ית בעלי ניסיון ניהולי
תפקיד בכיר, מוביל ובעל השפעה על התחום בפריסה ארצית

"דברים שצריכים לבוא למודע ולא יבואו, יבואו כגורל".

כך קרה ליונה.

יונה, מוטלת עליו משימה-שליחות לנבא על העיר נינווה שתיחרב בגלל התנהגות תושביה באם לא ישובו מדרכם הרעה. יונה לא מוכן להקשיב לקול המצווה עליו למלא משימה זו, כנביא, כשליח האל. אגב, בספר יונה לא כתוב שהוא נביא ומדוע הוא נבחר לבצע משימה זו. יונה עולה על אונייה ביפו ומחליט להרחיק איתה לעיר רחוקה לחופי הים התיכון, לתרשיש. יונה הולך, ובעצם יורד ונכנס למקום הקלאסי בסימבוליקה הידועה של כניסה ללא מודע – הים (פישמן, 2009, Ad Vries, 2004), וכאמור הוא מרחיק לכת עוד באי המודעות ונרדם במעמקי הספינה. אולם מסתבר שגורלו לא מרפה ממנו והוא נקלע עם האונייה לסערה. עולמו הפנימי סוער וגועש ולא מרפה ממנו. האונייה, האגו-המודעות, מטלטלת על גלים ומחשבת לטבוע ויונה...הוא יורד לבטן האונייה ושוקע בשינה עמוקה – שוקע-טובע עוד יותר בלא מודע. הוא מסרב להקשיב לקול האלוהים – לסלף שלו, ששם טמון ייעודו ומשם באים הקולות המורים לו, לאגו שלו, למודעותו, לאן עליו לפנות ומה עליו לעשות (Stein, 2021). יונה מתכחש ובורח ממשימה-מבשורה. רב חובל מוצא את יונה הנרדם, והוא יכול להיות משול לכוח על או שליח כוח שכזה, שמעירו ומצווה עליו לפקוח עיניים: "מה לך נרדם?"(יונה, א, ו). רב החובל פוקד עליו לפקוח את עיניו, להתחיל להיות מודע לעצמו-לגורלו-לתפקידו. כמו הנחש בסיפור גן עדן שמוביל את חווה ובעקבותיה את אדם לאכול מעץ הדעת טוב ורע ואז: "ותפקחנה עיני שניהם" (בראשית, ג, ז). יונה עדיין לא מבין שלא יוכל להימלט יותר מעצמו – מהסלף - ממשימת חייו ומבקש להמשיך להיבלע בלא מודע. ברגע שרב החובל קרא לו להתעורר, והגורל נפל עליו שבגללו הסערה, הוא יונה, מציע להטילו לים כדי שהסערה תיפסק והאונייה לא תטבע על יושביה. יש בהצעתו מעין בקשה למות-לטבוע, לשקוע לתחתית-תחתית הלא מודע, למצולות, ועדיין יונה מסרב למלא את תפקידו-ייעודו. בלית ברירה צוות האונייה בראשות רב החובל מחליטים להטילו לים כדי להציל את עצמם, את נוסעי האונייה ואת האונייה עצמה. זהו שיא השקיעה של יונה לעולם הלא מודע: כבר הוא לא שט רדום באונייה אלא נופל בגופו פיזית ממש לתוך המים, לים הלא מודע. "מסע גיבור" (נצר, 2004) זה מזכיר את "מסע הגיבור" של יוסף. יונה מתחיל את מסעו ומעז במעין היבריס בסירובו למלא את שליחות האל ובריחה ממנו-מעצמו. כך יוסף מתנשא בתחילה: הוא החל בהיבריס של היותו הבן הנבחר על פני אחד עשרה אחיו ואף הוריו נחותים ביחס אליו. אחיו כולם והוריו בחלומותיו, כפי שסיפר במעין תמימות, הם כפופים לו, והוא מושל בהם. אמנם חלומותיו הם נבואיים לעתיד, אך בזמנם הם נתפסו כשיגעון גדלות בלתי נסבל, קל מדי, שהושג ללא כל מאמץ והשקעה אישית וכמובן ללא כל הקרבה אישית. אז החלה הירידה במסעו לתחתית של התחתית: יוסף מורד לבור למות על ידי אחיו אולם המהלך נעצר ברגע האחרון והוא נמכר לעבדות. הוא נקנה כעבד על ידי שר מצרי ומשם המשיך לרדת למקום הכי נמוך, לכלא, בגלל האשמת שווא של גבירתו. רק שם מגלה יוסף את ייעודו: קודם כל כבעל תבונה פנימית לפתור חלומות, ועל כן נקרא "צפנת פענח" (בראשית, מא, מה). משם מתחיל מסעו למעלה מהשאול בה היה נתון להגיע למעמד של משנה למלך ומציל את מצריים ומשפחתו מרעב. מסע מופלא של אדם "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" (תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ה' עמ' ב') ושוב לאיגרא רמה, אך שם הוא כבר השתנה, התפתח: יוסף עובר מסע מודעות הכרוך בסבל רב, בסכנת נפשות והוא עובד קשה על עצמו ועם אחרים, שכניו לכלא, עד הגיעו למעמד של הצלת המצרים ומשפחתו (שתישאר שנים במצרים כפי שנאמר עוד לאברהם). העובדה שלא ניצל את חולשת אשת אדונו ושמר על טוהר המידות כעבד גם היא עומדת לזכותו. בעיקר הוא מגלה געגועים וחמלה רבה לאביו ואחיו וגילויים אלו הם חלק מהתפתחותו משום שהיה נדמה שבמעמדו יכול היה לנקום בהם.

נחזור לסיפור יונה: מוקד הסיפור בשני פרקיו הראשונים לומר שבמצב הכי ירוד של האדם אין יכול הוא להימלט מהייעוד, מהגורל שלו. דג גדול (לוויתן?) נשלח על ידי האל ובולע אותו. שוב נבלע הוא ללא מודע למשך שלושה ימים. אולם הפעם הלא מודע ממלא עבור יונה תפקיד אחר, חשוב. הכניסה למעי הדג הגדול, היא ההצלה ממוות עבורו פיזית ונפשית, היא הזדמנות שלו להתקרב לעצמו ולתפקידו. אין הוא יכול לרדת ליבשה, לעולם המודע, באופן מהיר וחד לאחר שהיה תקופה ארוכה במצב לא מודע-רדום. הפעם השהיה בלא מודע, במעי הדג בלב ים, תפקידה להוות עבורו מעין אינקובטור, מיכל אלכימי, (Von-Franz, 1980) ששם הוא הוא מבשיל לייעודו בטרם יצא לאוויר העולם וייוולד מחדש, נכון למלא את תפקידו. כביכול יונה חוזר בתשובה ומכפירתו באל-בסלף-בעצמו ושב למלא את ייעודו.

תכנית לימודים רשת לאקניאנית
השנה נוסף מסלול התנסות קליני המאפשר שילוב בין עבודה קלינית במרפאה לבריאות הנפש, ובין למידה תאורטית

"מסע הגיבור" של יונה

במעי הדג הגדול נושא יונה דברי שירה.

דברי השירה, המדהימים ביופיים בשפה העברית, מתארים בעצם את המסע והמשא הנפשי שעבר וסחב יונה, שהסיפור המקראי לא תיאר קודם, אך השירה מביעה ומתארת זאת:

בדרכו מאז שהוטלה עליו המשימה ועד הגעתו למעי הדג הגדול הוא היה בצרה, בשאול, היה שקוע עמוק בלא מודע – במצולות ושם הוא חווה התקפות עזות: עברו והתנפצו עליו גלים אדירים. הוא הרגיש שהוא מתרחק מהאלוהים או בהבנה האנליטית מתרחק מדמות האל באדם, מהסלף שלו, ששם מצוי ייעודו ולשם עליו להקשיב לקולות-רמזים-חלומות הנשלחים אליו להבין היכן הוא ביחס לייעודו. יונה הבין עד כמה הוא הרחיק לכת, עד כמה התכחש עד כדי שחש עצמו כטובע: "אפפוני מים עד נפש".(יונה, ב, ו) יונה מוסיף ומתאר עוד את המסע שעבר בצורה ציורית: עלה וירד בהרים, הגיע לקצווי עולם ולמקום הכי נמוך: "שחת חיי" (יונה, ב, ז). רק שם הוא הבין את סיפור חייו, משמעותו ואת ייעודו.

זהו תיאור של "מסע גיבור" קלאסי, הגיבור הוא המודעות, החלוץ לפני המחנה, המפלס דרך לאדם בעולם הפנימי והחיצוני (נצר, 2111). אולם, המודעות באה במחיר יקר הן של מסע קשה והן של הקרבה: "בזעת אפך תאכל לחם", (בראשית, ג, י"ט) דהיינו לא רק לשם פרנסה יזיע האדם אלא גם כדי להבחין ולהבין מהו טוב ומהו רע וזהו מסע קשה הנמשך כל החיים. יונה גם מבין שלמודעות, להכרה, יש מחיר וצריך לשלם משהו חשוב, להקריב, לוותר על משהו חשוב. בשירתו, הסמליות של ההקרבה היא הזבח שהוא מעלה לאלוהים. אולם, אין הכרה, אין התפתחות, אין התקרבות האדם לעצמו ללא ויתור על דבר/ים חשוב/ים, הקרבתם למען משהו חדש חשוב יותר (Cirlot, 1996).

תרשיש, השם יונה ושם המשפחה

יונה מפליג באוניה מנמל יפו לעיר תרשיש. שוב, ניתן לומר שיעד ההפלגה הוא מקרי, זו האנייה שיונה מצא בנמל שעמדה להפליג והוא עלה עליה העיקר להרחיק עצמו מהעיר נינווה, מעצמו, מהשליחות שהוטלה עליו. אפשר גם לנסות לפענח את משמעות יעד זה, עיר זו. תרשיש היא עיר המופיעה בתנ"ך רבות כעיר נמל חשובה, אולי בסמוך לעיר צור. האניות שנבנו שם ידועות היו כחזקות מאוד ועמידות בסערות, אך בכוח האל –הסלף - לגבור על אניות אלו: "ברוח קדים תשבר אניות תרשיש" (תהילים, מח, ח). אולם נראה שהחשוב בעיר זו הוא גם עושרה משום שעסקה במלאכת הכסף והזהב על פי ישעיהו, ס, ט: "כִּי-לִי אִיִּים יְקַוּוּ, וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה, לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק, כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם--לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהַיִךְ". ובהמשך הנביא מתאר באופן קלאסי עבודה אלכימית (Jung, 1944) משום שהיה בכוח תושביה להפוך מתכות פשוטות ליקרות יותר ובעיקר לזהב, (שם, י"ז): "תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב, וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף, וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת, וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל". כלומר, יונה בורח ממשימתו, מעצמו, מהקולות הפנימיים שעולים בתוכו ואוטם אוזניו ואף ישן, אך היעד אליו מפליגה האונייה היא עיר ששם נעשית עבודה אלכימית, כביכול: "גם אם תגיע לעיר זו ותרד אליה שם תפגוש את עצמך כתוצאה מעבודה אלכימית ותגיע לזהב שלך, לייעודך, ואז תוכל לבצע זאת טוב יותר".

כאן המקום להתייחס לשמו של הנביא: יונה. ציפור זו לה סמליות רבה משום שמעופה הגבוה מייצג את יכולת ההתבוננות מעל וגם את הממד הרוחני של ההתבוננות ושל הקיום בכלל. היונה היא הציפור שנבחרה על ידי נוח למלא את השליחות של בדיקת גובה המים לאחר המבול במשך שלוש פעמים, כשם שיונה הנביא נבחר למלא את שליחות האל. היונה מסמלת את קץ המבול, את השלום העולמי ולכאורה שליחות יונה הצליחה ונמנע אסון לעיר שלמה. בנצרות היונה ממלאת תפקיד חשוב והיא מסמלת את רוח הקודש. ביצירות אומנות רבות היונה מופיעה כמרחפת מעל הדברים ומעל הדמויות כדי לסמל את הרוח של הקיום האנושי (פישמן, 2009). בציורי הרוזריום של האלכימאים היונה מופיעה מספר פעמים ושם במפורש היא באה להדגיש שהציורים ברוזריום אין הכוונה בהן למשהו קונקרטי אלא למשהו מופשט ואף רוחני (Jung, 1954). דהיינו, סיפור ספר יונה יש לו משמעויות מרחיקות לכת, מגביהות עוף, ביחס לחברה האנושית ובני האדם ואין הכוונה למשהו קונקרטי.

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

פרט לשמו הפרטי של הנביא: יונה, מעניין גם שם אביו: אמתי. כלומר עוד רמז לאופיו של יונה מלבד העומק הרוחני שבו ולמסר של הספר: יונה הוא איש של אמת, נולד לאב כזה והוא עוסק בדברים האמיתיים של החיים! יונה עיסוקו ברוח ובאמת משום שהמשימה להתריע, להיות מודיע בשער, היא משימה קשה ביותר ויש בה ממד של עיסוק בערכים, במוסר, בהתנהגות נכונה ובשיפוטיות. זו משימה קשה לכל אדם ואף לנביא: להתבונן על החברה ולהתריע בפניה על שקורה בה. נביאים רבים בזו להם, לעגו להם לאחר שהשמיעו את דברי האמת שלהם שעלו מתוכם וחייבים היו לאומרם לקהל שחיו בקרבם או אחרים. הנביא ירמיהו כבר בהקדשתו לנביא מוזהר שהוא יתקל בהתנגדויות אך אל לו להירתע: "אל תירא מפניהם...אל תיחת מפניהם" (ירמיהו, א, ח'-י"ח). הנביא עמוס שומע איום מפי הכהן הגדול לאחר דברים שניבא: "חוזה לך ברח!" (עמוס, ז, י"ב). ישעיהו ליבוביץ' לקח על עצמו משימה כזו, לרוב לא הקשיבו לו ואף בזו לו ופגעו בו (כ"ץ, 2020). הסופרים, כאנשים המחוברים היטב ללא מודע שלהם, עמוס עוז ודוד גרוסמן גם אמרו לאורך השנים את דברי האמת שלהם וגם קולם נמוג במרחב והם זכו לקיתונות של בוז ולעג מצד קבוצה נרחבת בחברה הישראלית.

הקושי להתפתח ואחדות הניגודים

יונה לקח על עצמו לבסוף את המשימה והלך לעיר נינווה ואמר שם את הדברים ששם בפיו האל וראה זה פלא: בקלי קלות שינו בני נינווה והמלך מדרכם וניצלו מהעונש המר והנמהר שחיכה להם. נראה שיונה לא מאמין לחזרה בתשובה הקלה מדי של בני נינווה. הוא יודע עד כמה קשה המסע לשנות, להשתנות, לחולל שינוי ולהיוולד מחדש. משום חשדנותו ואי האמונה הוא נשאר צמוד לעיר לראות האם אכן כוונת בני העיר ומלכם לממש את החזרה בתשובה לאורך זמן. כאן יונה הולך בכיוון הפוך לבריחתו ממשימתו מייעוד חייו והפלגה הרחק ממקום ייעודו. הפעם יונה נשאר צמוד למקום ומטיח באל את ספקותיו ואי אמונתו בו, הוא נשאר בן אמיתי. יונה מכיר את האופי האנושי והוא לא מוכן להסכים שחזרה בתשובה כה מהירה היא כנה ואמיתית. אמנם לבסוף יונה מבין שלא יוכל להתמודד עם כוחות חזקים ממנו ועליו לקבל את הדין, את המציאות.

בסיום קריאת ההפטרה ביום כיפור הצמידו לספר יונה מספר פסוקים מספר מיכה ואותם גם קוראים, כאילו הם חלק אינטגרלי מספר יונה. הפסוקים הם מילות שירה שוב. בתוך מילות השירה, המסיימות כאמור את ההפטרה, משורבבות שתי מילים חשובות המציינות אולי את התפתחותו של יונה במסע הגיבור שלו, על אף שהן לא מילותיו:

"תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם" (מיכה, ז, י"ט)

אמת וחסד לכאורה מילים סותרות כי לעיתים האמת שוללת את החסד או הפוך: החסד שולל את האמת. אולם יונה מבין ממסעו שעליו למצוא את השילוב, את אחדות הניגודים בין שני מושגים סותרים אלו (Jung, 1951). את השילוב משתית הנביא מיכה על שני אבות האומה המשמעותיים ביותר מבין השלושה : יעקב ואברהם. ליעקב הוא מייחס אמת ולאברהם חסד, אבל שניהם היו גם וגם. יעקב בתחילת דרכו, בהיותו ילד-נער-איש תמים המצוי בעולם מטריארכלי, חוסה תחת אמו, הוא לא היה איש אמת. פעמיים רימה את אחיו עשיו: יעקב קנה בהימצא עשיו רעב את הבכורה ואת הברכה גזל ממנו בעורמה בעצת אמו. אולם לאחר שיצא למסעו, הרחק מאמו, אם כי למקום הולדתה ומשפחתה, למקורותיו, הוא מתקרב לאמת, לאמת שלו. הוא מתגלה כמומחה לצאן ובקר והוא עובד קשה, קשה מאוד כדי לממש את האנימה שלו בדמותה של רחל. הוא יודע ששהייתו בניכר היא פרק זמן מעברי ועליו להתפתח, להשתנות, להיוולד מחדש, כמו במיכל אלכימי: "וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל", (בראשית, ל"ב, כ"ח). דהיינו, פגשת את הסלף שלך בדמות מלאך והבנת סופית את תפקידך: הוא כבר לא יעקוב, לא האיש הקשור לעשיו כאח תאום ובצלו כי אם אחד מאבות האומה, ועליו לממש את ייעודו בכנען. לאחר שהתפתח כראוי והתבסס, הוא יוצא לדרך ביודעו שיפגוש את אחיו, והוא חושש מנקמה, מעונש המגיע לו. אבל אז הוא זוכה לחסד מצד עשיו החובר אליו כאח תאום, אוהב ונאמן הרוצה לפגוש את חלקו השני. כאילו עשיו ידע שהוא עומד לפגוש את אחיו שאיננו אותו אחד שהיה בצעירותם והוא כבר עשה כברת דרך עם עצמו, מתחרט ויודע את מקומו. יעקוב כאברהם, שנתן ללוט את בחירת חבל הארץ המועדפת עליו לאחר הריב בין הרועים על חלקות אדמה, נותן לעשיו את הבחירה הראשונה, כבכור, באיזה חלק ארץ ירצה להתיישב. אולי זהו פיצוי על גניבת הבכורה והברכה. זו התגלמות החסד של יעקב. לאברהם, יונה הצמיד את המילה חסד. אברהם היה בתחילת דרכו איש "אמתי", קיצוני מאוד באמונתו. הוא עזב את בית הוריו באור כשדים שבארם נהריים (עיראק של היום) לשם מיצוי שליחותו-ייעודו עד לכדי נכונות להקריב לאל את בנו יחידו לו ולשרה על פי ציוויו וגם את בנו השני ישמעאל. זו קיצוניות רבה, אף מוגזמת. החסד שבו התגלה בהמשך דרכו כאשר נתן ללוט אחיינו לבחור את חבל הארץ המועדפת בעיניו ובאומץ ליבו להתמקח עם האל שלא ישמיד את סדום באם יהיו בה עשרה צדיקים.

ביה"ס לפסיכותרפיה "הדיאלוגי"
לימוד הפסיכותרפיה הדינמית ומפגש עם הגישה הדיאלוגית מתוך העולם היהודי.

אגב, זכריה הנביא אומר שני מושגים מנוגדים אלו גם כן במשפט אחד: "וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־זְכַרְיָ֖ה לֵאמֹֽר׃ כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר מִשְׁפַּ֤ט אֱמֶת֙ שְׁפֹ֔טוּ וְחֶ֣סֶד וְרַֽחֲמִ֔ים עֲשׂ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו". (פרק ז פסוק ח). דהיינו שני נביאים, מיכה וזכריה, מדגישים את החשיבות של הפנמת שני הערכים הסותרים הללו כביכול כי רק אחיזה בקיצוניות של אחד מהם האדם הוא חלקי.

הנה כך יונה מגיע במסעו למקום הלא מפוצל: גם אמת וגם חסד. וזה עוד מסר של ספר זה, של הנביא יונה.

ספר וסיפור יונה כאגדה

כאן המקום לפתח עוד רעיון חשוב: האם נינווה על תושביה כל כך חשובה ליונה? אולי לא! אולי סיפור ספר יונה הוא כאגדה המתחילה כמו הרבה אגדות: "מעבר להרים, במקום רחוק נמצאת עיר גדולה בשם נינווה ולה מלך. ותושבי העיר נהגו באופן מרושע ולא מוסרי זה לזה...." וכך הלאה. ובעצם כוונת סיפור אגדה הפותח כך היא לא להצביע על אירוע שהתרחש במרחק פיזי ממש מהקורא ולעם אחר, אלא "הרחק" בתוך נפשו של כל אחד מעמו של יונה (Von-Franz, 1996): מעבר להרים זה החלק הלא מודע בנפש האדם ושם מתרחשת דרמה עליה בעצם רוצה להתייחס, להזהיר ולנבא הנביא. באופן הזה האגדות מאפשרות לקוראים, ילדים כמבוגרים, להתקרב אליהם כי הרי לא מדובר באבא, אימא ואחים ממש, אלא במלך, מלכה, נסיך ונסיכה, או באם או אב חורגים, או בעצם בחיות מואנשות ולא בבני אדם. כך מורדמות ההגנות והחומר הכתוב וכוונותיו הנסתרות יכולים לחלחל לאיטם. בעצם סיפור "האגדה" על נינווה אומר יונה לבני עמו במעין איום סמוי: "אם רק ביום כיפור, היום היחיד בשנה, תחזרו מדרככם הרעה, תצומו, תכו על חזה וחטא, ולמחרת תחזרו לחטוא, אין בזה שום ערך, זו לא חזרה בתשובה אמיתית. חזרה בתשובה אמיתית קורית כאשר מדובר בהתנהגות ערכית ומוסרית בין אדם לחברו ולחברה שלו לאורך כל ימות השנה והשנים, או בעצם התמודדות והתלבטות כל הזמן עם מה שהערכים והנורמות מציבים בפנינו". על זה מתריע הספר והנביא, ואולי אף מאיים כמו על העיר נינווה, ועל כן יש לו מקום של כבוד לספר ביום כיפור בבית הכנסת היהודי. "בילדותי אמרו לנו בביה"ס שצריך להתנהג יפה במיוחד בעשרת ימי תשובה, בין ראש השנה ליום כיפור. בבית אבא אמר לי שזה נכון אבל צריך להתנהג לא פחות יפה בין יום כיפור לראש השנה". (פרופסור נחמה ליבוביץ').

לסיכום, יונה עובר מסע אישי קשה לאחר שמיאן להקשיב לייעודו וניסה להימלט מזה. אולם, הוא עבר "מסע גיבור" מלא תלאות ולבסוף הצליח לאחד בתוכו את האמת שלו אך גם את החסד. יונה הוא נביא מוכשר ובעל ניסיון בחיים. יודע הוא ששינוי התנהגות ו/או חזרה בתשובה אמיתית זהו מהלך קשה מאוד לבני אדם ומעטים יכולים לממש זאת, לכן אולי הוא בורח ממשימתו. יודע הוא את נפש האדם בכלל ואת נפש בני עמו בפרט. הם יעמידו פנים שהם חוזרים בתשובה ביום כיפור ולמחרת ישובו לדרכם הרעה. אבל, יונה מובל דרך משל הקיקיון להשלים עם המורכבות של נפש האדם. האדם בנוי מסתירות וניגודים ועליו לנסות לגשר, לאחד ביניהם, וזו משימה קשה מאוד. האדם יכול לאחר מסע תלאות פנימי וחיצוני להיות איש של אמת ואיש של חסד, עם הסתירה במושגים חשובים אלו ואף פעם זה לא יגיע למעמד סופי ומתמשך שכזה והמסע נמשך כל הזמן. כשם שיונה הגיע למעמד זה של אחדות הניגודים, מקווה הוא שכך בני ישראל יגיעו למעמד שכזה ולאורך זמן.

מקורות

כ"ץ, ג. – 2020 – בדממה וקול – ליבוביץ' בהקשר הישראלי, למדא = האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת בן גוריון, באר-שבע, ישראל.

נצר, ר. – 2004 - מסע אל העצמי – אלכימיית הנפש – סמלים ומיתוסים, מודן הוצאה לאור, מושב בן-שמן, ישראל.

נצר, ר. – 2111 – מסע הגיבור – תהליך התהוות הנפש במיתוס, במעגל החיים ובתרפיה, מודן הוצאה לאור, מושב בן-שמן, ישראל.

פישמן, ר. – 2009 –סימבולים המילון המלא, אסטרולוג הוצאה לאור, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל-אביב, ישראל.

תלמוד בבלי - מסכת חגיגה, דף ה' עמוד ב'.

Cirlot, J. E. – 1996 – A Dictionary of Symbols, Routledge, London, U.K.

De Vries, A. – 2004 – Elsevier's Dictionary of Symbols and Imagery, Elsevier, Oxford,

UK.

Jung, C.G. -1944 – Psychology and Alchemy, C.W 12, Routledge and Kegan Paul,

London, UK.

Jung, C.G. -1951 – Aion, CW 9 part 2 p.126, Routledge and Kegan Paul, London, UK.

Jung, C.G. – 1954 – The Practice of Psychotherapy, Routledge and Kegan Paul, London, U. K.

להכיר, לקרוא, ללמוד לאקאן
במרכז הלימודים השנה המשגת הלא-מודע בטקסטים של פרויד ובהוראה של לאקאן מראשיתה ועד אחריתה

Stein, L. – 2021 – The Self in Jungian Psychology, Chiron Publication, Ashville, N. Carolina, U.S.A.

Von Franz, M. L. – 1980 – Alchemy – An Introduction to the Symbolism and the Psychology, Inner City Books, Toronto, Canada.

Von Franz, M.L. – 1996 – The Interpretation of Fairy Tales, Shambala, Boston, Mass. U.S.A.