הפרעות אכילה הן אוסף של מצבים שמאופיינים בהפרעות בגישה ובהתנהגות שנוגעות לאכילה, וכן בהפרעות בדימוי ובתפיסת הגוף. לרוב הן שכיחות בקרב נערות וצעירות, אך הן קיימות גם בגיל מבוגר יותר, ובשנים האחרונות ישנה עליה בשיעור האבחנה של גברים בהפרעות. הפרעות אלה לרוב מופיעות סביב גיל ההתבגרות, והגורמים האפשריים להופעתן הם גנטיים, משפחתיים, פסיכולוגיים ותרבותיים.
הטיפול בהפרעות אכילה הוא חלק מתחום בריאות הנפש, אך הוא מורכב ומשלב בתוכו תחומים גופניים ונפשיים. לפניכם רשימת קריאה הכוללת מאמרים מצוינים שפורסמו באתר פסיכולוגיה עברית, אשר עוסקים בהיבטים השונים של אבחון וטיפול בהפרעות אכילה: בחירת טיפול מתאים בהפרעות אכילה; התמודדות עם חוסר שיתוף פעולה בטיפול של מתמודדים עם ההפרעה; שימוש בגוף המטפל כפונקציית אלפא וכזולתעצמי בטיפול בהפרעות אכילה; וסקירה של הגנות "אין כניסה" וגופים זרים בקרב המתמודדים עם ההפרעה.
ד"ר מיכה וייס | 4/2/2015
הפרעות אכילה עמידות ומאתגרות מבחינה הטיפולית. מטפלים ניצבים לא אחת בפני השאלה בדבר הטיפול המומלץ, ואופן ההתוויה של תכנית טיפול אפקטיבית. מיכה וייס, הפסיכולוג הראשי במרכז להפרעות אכילה במבוגרות בבית החולים תל השומר, מסביר מתי נכון לפנות לטיפול באוריינטציה פסיכודינמית ומתי דווקא גישה התנהגותית, ושיטת הDBT בפרט, היא הבחירה הטיפולית הנכונה?
ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין | 12/7/2015
ההתנגדות ואי שיתוף הפעולה בטיפול בנשים (וגברים) הסובלות מהפרעות אכילה הן תופעות נפוצות. מטפלים ותיאורטיקנים רבים עסוקים בנסיונות להמשיג ולמצוא את המשמעות שלהן ובד בבד לבחון את אפשרויות ההתמודדות עימן. בעזרת סקירה תיאורטית ודוגמאות קליניות, המאמר הנוכחי בוחן ומנסה להסביר את האמביוולנטיות כלפי הטיפול בהפרעות האכילה, את קשיי המטפל בעבודה עם הפרעות אלו ואת האופנים השונים שבהם ניתן להתייחס אליהן, להתמקם מולן ולעבוד עימן.
דורית כהן לב | 11/4/2018
לשיח הגופני בטיפול תרומה ייחודית להתליך הטיפולי. באמצעות פונקציות כדוגמת "פונקציית אלפא" ו"זולת עצמי", אותן ניתן לראת כפונקציות גופניות, משאיל המטפל למטופל לא רק את נפשו אלא גם את גופו. באמצעות דיון בטיפול בסובלים מהפרעות אכילה, המערבות הן את הנפש והן את הגוף, ניתן לראות כיצד אפשר לחרוג מההתבוננות בגוף הסמלי וללמוד את שפת הגוף הממשית של המטופל.
8/6/2021
ג'יאנה וויליאמס היא פסיכואנליטיקאית של ילדים ומבוגרים, חברה בחברה הפסיכואנליטית הבריטית, אשר עסקה וכתבה מאמרים וספרים רבים על הפרעות אכילה. במאמר זה, וויליאמס עוסקת בכשל במערכת היחסים של המיכל/מוכל (ביון, 1962) אל מעבר לחוויה של דחיית ההשלכות של הילד על ידי ההורה. במצב אותו מתארת, לא רק שההורים אינם מכילים את השלכות התינוק, אלא בנוסף לכך, משליכים עליו פנטזיות לא מעובדות שלהם עצמם. היא מתייחסת למטופלים שהצליחו להגן על עצמם מפני כך, באמצעות פיתוח של מערכת הגנות "אין כניסה", אשר לרוב תכלול גם אנורקסיה. בעיקר, וויליאמס מתמקדת בחווייתם של מטופלים "נקבוביים" ("porous"), שנותרו פתוחים להשלכות של הוריהם.
קריאה נוספת
- פרסומת -
Carter, J. C., Bewell, C., Blackmore, E., & Woodside, D. B. (2006). The impact of childhood sexual abuse in anorexia nervosa. Child abuse & neglect, 30(3), 257-269.
Keel, P. K. (2017). Eating disorders (2nd ed.). New York: Oxford University Press.
בכר, א' (2002). אנורקסיה ובולימיה: אבחון והיסטורית הטיפול. מתוך: הפחד לתפוס מקום אנורקסיה ובולימיה: גישת הפסיכולוגיה של העצמי. ירושלים: הוצאת מגנס האוניברסיטה העברית.
תגובות
אין עדיין תגובות למאמר זה.
