מערה / גיא פרל

גיא פרל

מערה

הוצאת לוקוס

זהו ספר השירה השני של גיא פרל, משורר ואנליטיקאי יונגיאני.
הספר מורכב משלושה חלקים -
החלק הראשון עשוי מהפואמה "מערה" - דיאלוג בין המשורר לבין צייר מערות בן התקופה הפליאוליתית העליונה.
החלק השני כולל שירים הממשיכים את הפואמה מבחינה סגנונית ותמטית.
החלק השלישי הנקרא "מחוץ למערה" הוא מסה שכתב פרל על מפגשיו האישיים עם ציורי המערות ובה הוא בוחן הסברים שונים ליצירתם ולמשמעותם הפסיכולוגית, החברתית, התרבותית והרוחנית.
החיבור בין שירה לבין מסה הוא חיבור ייחודי המאפיין את יצירתו של פרל. כאן הוא מבקש ליצור אינטגרציה ואיזון בין פואטיקה לבין חשיבה אינטלקטואלית.

גיא פרל, אנליטיקאי יונגיאני ומשורר. מורה בבית הספר לאמנויות המילה ובבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. כותב דוקטורט על כתיבת שירה כתהליך נפשי מבעד לתיאוריה היונגיאנית והנוימניאנית באוניברסיטת חיפה.
מחבר הספרים יש נקודה מעל הראש שלך ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013) ו-לשאת את הנפש במהופך - רשימות על שירה ( הוצאת קשב לשירה, 2016).

לפניכם שלושה שירים מתוך הספר באדיבות המחבר וההוצאה לאור:

נסה לומר

כָּל מָה שֶׁטָּעִיתָ לָחוּשׁ כְּעֶצֶב הָיָה פְּרִידָה מִן הַחוֹלֵף

נְהַר הַחוֹל זוֹרֵם בֵּין גְּדַת הַזְּמַן לִגְדַת הַמַּיִם וְגַם יוֹמְךָ קָרֵב וּבָא הַיָּם

אֶל יָם וּבַאֲגַם צָפוֹת חֲבַצָּלוֹת כְּאֵב מֻזְהָב

וְהֵן חַסְרוֹת מִשְׁקָל כְּמוֹ נִיחוֹחַ הַמְּעוֹרֵר אֶת זִכְרוֹנְךָ שֶׁלֹּא שֶׁלְּךָ

שֶׁלֹּא קָרָה לְךָ. זֶה גּוּף שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה לְךָ

התכנית ללימודי פסיכותרפיה | להעמיק בהבנת הטראומה
מתאוריה לקליניקה: טראומה גוף-נפש ומרחב טיפולי.

מִלִּים עוֹד מַפְלִיגוֹת מִנְּמַל שְׂפָתְךָ אֶל שְׁתִיקוֹתֶיךָ. אַתָּה עוֹד מְנַסֶּה

לוֹמַר "חֲבַצָּלוֹת", לוֹמַר "כְּאֵב מֻזְהָב", וְשׁוּב אַתָּה טוֹעֶה. נַסֵּה לוֹמַר:

"זֶה זִכְרוֹנְךָ שֶׁלֹּא שֶׁלְּךָ שֶׁלֹּא קָרָה לְךָ, זֶה גּוּף שֶׁלֹּא הָיָה לְךָ

וְלֹא יִהְיֶה"

​​​​​​​

עמוקים יסודות בתינו

עֲמֻקִּים יְסוֹדוֹת בָּתֵּינוּ וְהֵם עֲשׂוּיִים מִצַּעַר

פְּתוּחִים הַחַלּוֹנוֹת לִרְוָחָה

גַּם הֵם עֲשׂוּיִים מִצַּעַר וְהָאוֹר הֶעָשׂוּי מֵאוֹר

חוֹדֵר מִבַּעֲדָם וּמֵאִיר אֶת פְּנֵי הַיּוֹשְׁבִים לַשֻּׁלְחָן

וְאוֹכְלִים מַשֶּׁהוּ, מְשׂוֹחֲחִים זוֹ עִם זֶה

אוֹ נוֹגְעִים זֶה בָּזוֹ כְּאִלּוּ לָאוֹר קִיּוּם מִשֶּׁל עַצְמוֹ

כְּאִלּוּ יֵשׁ דָּבָר שֶׁנִּתָּן לַעֲשׂוֹתוֹ

בְּהִירִים קִירוֹת בָּתֵּינוּ וְהֵם עֲשׂוּיִים מִצַּעַר

שְׂדֵרוֹת הָעִיר רַחֲבוֹת יָדַיִם וְהָרוּחַ

שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה מִצַּעַר

מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶן, בָּאָה אֶל תּוֹךְ הַבָּתִּים,

מְצַעֶרֶת בִּלְטִיפָתָהּ אֶת פָּנֵינוּ הַשְּׁטוּפִים בְּאוֹר

בְּזוֹכְרֵנוּ שֶׁאֵין לָרוּחַ קִיּוּם מִשֶּׁל עַצְמָהּ

וְאֵין דָּבָר שֶׁנִּתָּן לַעֲשׂוֹתוֹ

בּוֹזוֹן הִיגְס

לְהֶרֶף עַיִן הָלַכְתִּי אֶל הַחֶלְקִיקִים וּמֵהֶם אֶל הַחֶלְקִיק וּמִמֶּנּוּ אֶל

שֶׁאֵינֶנּוּ חֵלֶק מִדָּבָר. וּמָה שֶׁאֵינֶנּוּ חֵלֶק מִדָּבָר דָּבָר אֵינוֹ רוֹאֶה

אוֹתוֹ וְאֵין מָה שֶׁיְּבַקֵּשׁ בַּעֲבוּרוֹ אוֹ יְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ וְאֵין מִי שֶׁיִּקְרָא

בִּשְׁמוֹ אוֹ לְמַכְאוֹבָיו יִקְרָא בְּשֵׁם. ומָה שֶׁאֵינֶנּוּ חֵלֶק מִדָּבָר אֵין

לוֹ פָּנִים לְהָסִיר אוֹ פָּנִים לְהַסְתִּיר, וּבְאֵין פָּנִים וְאֵין בִּפְנִים וְאֵין

בַּחוּץ כְּאֵב אֵינוֹ נָחוּץ. לְהֶרֶף עַיִן הָלַכְתִּי אֶל הַחֶלְקִיקִים וּמֵהֶם

אֶל הַחֶלְקִיק וּמִמֶּנּוּ אֶל שֶׁאֵינֶנּוּ חֵלֶק מִדָּבָר וּמִמֶּנּוּ אֵל