עָנְתָה לוֹ אִמּוֹ: "כָּכָה זֶה אֶצְלֵנוּ, הַפַּנְדּוֹת: הָאִמָּהוֹת - הֵן שֶׁמְּגַדְּלוֹת אֶת הַיְּלָדִים. יֵשׁ עוֹד מִשְׁפָּחוֹת כָּמוֹנוּ, וְיֵשׁ גַּם מִשְׁפָּחוֹת אֲחֵרוֹת."
צִ'ין-צִ'ין עָנָה מִיָּד: "אָז אֲנִי חַיָּב לָצֵאת לְמַסָּע כְּדֵי לִרְאוֹת מִשְׁפָּחוֹת אֲחֵרוֹת!"
אִמּוֹ הִתְבּוֹנְנָה בּוֹ בְּמַבָּט אוֹהֵב וְאָמְרָה לוֹ: "אִם זֶה מָה שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, צֵא לַדֶּרֶךְ. אֲנִי סוֹמֶכֶת עָלֶיךָ שֶׁתִּסְתַּדֵּר."
הִיא חִבְּקָה אוֹתוֹ אֲרֻכּוֹת.
גיבור הסיפור ככה זה אצלנו מאת דנה ארוטשס-הדר בהוצאת "אופיר ביכורים" הוא דוב פנדה קטן העונה לשם צ'ין צ'ין, אשר יוצא למסע מרתק במיוחד. לדוב הפנדה אין אבא, האימהות הן אלה שמגדלות את הדובים הקטנים. החוסר בדמות האב מביא את הדוב הקטן לצאת למסע עצמי ולקבלת תשובה "למה אין לי אבא".
הדוב תר אחר משפחות מיוחדות בטבע, מתוודה להרגלים חדשים ולהרכבים שונים של משפחות. במסעו פוגש צ'ין צ'ין את הפינגוונים שאצלם האמא וגם האבא מתחלקים בגידול הפינגוין הקטן, את הברבורים שחיים עם שני אבות וללא אמא, הפילים שחיים בעדר פילות ללא הזכרים שחיים בנפרד, והצבים שמרגע בקיעתם גדלים ללא אב ואם רק עם שריון על הגב.
צ'ין צ'ין מגלה לראשונה כי יש בטבע משפחות מאושרות בדרכן. בסוף המסע הוא מרגיש שמח בחלקו, למרות השוני והחוסר בדמות אב. הוא מעריך את אמו ומבין שישנן חיות הגדלות לבד, ללא אב ואם. הוא מברך על הטוב בחייו ומרגיש מאושר.
במציאות המודרנית, שבה מושג המשפחה הנורמטיבית התרחב למשפחות אחרות, ספרה של דנה ארוטשס-הדר נותן לגיטימציה לכל המבנים המשפחתיים על סמך השונוּת שבטבע. כל תיאורי אורחות בעלי החיים מבוססים על עובדות אמיתיות, ושזורים במסגרת סיפורית מרגשת שתעורר הזדהות אצל הילדים.