פסיכולוגיה עברית

×Aneta Karaś
Aneta Karaś ©
זכור אותי

כתיבה אקדמית

בודהיזם ופסיכותרפיה: דיווחי מטפלים מישראל

עבודת מחקר שנערכה במסגרת לימודי תואר שני בפסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת תל אביב. המחקר נערך בהנחיית פרופ' עמירם רביב ופרופ' יעקב רז

מתפרסם מ 12/11/2007 | 13,709 צפיות

תגיות: |

 

בודהיזם ופסיכותרפיה: דיווחי מטפלים מישראל

 

כבר בתחילת המאה הקודמת, וויליאם ג'יימס, מאבות הפסיכולוגיה המודרנית, חזה שתוך 25 שנים כל הפסיכולוגים ילמדו פסיכולוגיה בודהיסטית. חזונו אמנם לא התממש, אך במרוצת השנים ובמיוחד בעשורים האחרונים פסיכולוגים ואנשי מקצוע רבים מגלים עניין בבודהיזם ובתרומתו לעבודתם הטיפולית. למעשה, ספרות רבה נכתבה בתחום הדיאלוג בין הבודהיזם והפסיכותרפיה אך רובה לא היה מחקרי. מתוכם, מעט מאוד מחקרים נערכו עם אוכלוסיית המטפלים שנחשפו לבודהיזם באופן משמעותי, ועד כה לא בוצע אף מחקר כזה בישראל למרות מיקומה הגבוה בין המדינות הפעילות בתחום.

המחקר הנוכחי כלל 30 מטפלים מישראל שנחשפו לבודהיזם באופן משמעותי, 21 פסיכולוגים מומחים ו 9 עובדים סוציאליים מוסמכים. הוא כלל שתי קבוצות מחקר: 15 משתתפים עם רמת מחויבות גבוהה לבודהיזם - מתרגלים מדיטציה בזמן מצטבר של לפחות 100 דקות שבועיות או ידועים בקהילה המקצועית כמומחים בתחום, ו 15 משתתפים עם רמת מחויבות בינונית לבודהיזם - נחשפו לבודהיזם באופן משמעותי ומתרגלים פחות מזמן מצטבר של 100 דקות שבועיות. כל משתתף עבר ראיון חצי מובנה שנמשך כשעה ושנבנה במיוחד עבור המחקר יחד עם חוקרים מומחים בפסיכולוגיה ובבודהיזם. הראיונות הוקלטו, תומללו ועברו ניתוח תוכן.

ניתוח התוכן כלל איסוף נתונים אודות המאפיינים המקצועיים של משתתפי המחקר ואודות הנושאים הבאים: תהליך חשיפת המשתתפים לבודהיזם, ייחוסים כלליים שלהם אודות הבודהיזם, עקרונות בודהיסטים שהם ציינו כבעלי ערך בפסיכותרפיה, השפעות קליניות של הבודהיזם על עבודתם הטיפולית והשפעות אחרות שהם ייחסו לבודהיזם. לאחר איסוף הנתונים וניתוח התוכן בוצעו שלושה סוגים של ניתוח סטטיסטי: ניתוח תיאורי, ניתוח השוואתי (השוואות בין קבוצות המחקר והשוואות על בסיס מאפיינים דמוגראפיים ומקצועיים) וניתוח גורמים.

בהתבסס על הממצאים התיאוריים הורכב פרופיל המטפל הישראלי "הממוצע" המחויב לבודהיזם. חשיפתו של מטפל זה לבודהיזם הייתה בהקשר אישי ולא מקצועי, הוא מייחס לבודהיזם ערך בכך שעיסוקו הוא מעבר לאינדיבידואל ובכך שהוא מהווה אורח חיים אפשרי או גישה בעלת אלמנט יומיומי. הוא מעריך את עקרונות ההיצמדות, החמלה, ההשתנות המתמדת וה Equanimity כבעלי ערך בפסיכותרפיה, הוא מקיים פרקטיקה "ברוח בודהיסטית" עם מטופלים בזמן טיפול, החשיבה הבודהיסטית עוברת דרך נוכחותו אל המטופל והוא לעיתים מזכיר מושגים בודהיסטים במהלך טיפול. בנוסף, הוא מעריך את הבודהיזם כמאפשר רוגע, שקט נפשי או הרפיה, כמאפשר נוכחות עם תשומת לב ערה ב"כאן ועכשיו" וכמסייע בקבלת המציאות כפי שהיא או בקבלת האדם עם מגבלותיו.

בהשוואות בין קבוצות המחקר נמצא, לדוגמא, שהמשתתפים עם רמת המחויבות הגבוהה לבודהיזם ציינו יותר את עקרון הריקות כבעל ערך בפסיכותרפיה מאשר המשתתפים עם רמת המחויבות הבינונית ובהשוואות שבוצעו על בסיס המאפיינים הדמוגראפיים והמקצועיים נמצא, לדוגמא, שהמשתתפים שהם פסיכולוגים קליניים ציינו יותר מהמשתתפים שאינם פסיכולוגים קליניים, שהבודהיזם כולל התייחסות להיבטים מטפיזיים, אקזיסטנציאליסטים או רוחניים.

בניתוח הגורמים נמצאו שני גורמים: הגורם 'עיסוק בנסיבות החשיפה ובערך המוסף', הקשור לתכנים המאפיינים שלבים מוקדמים בחשיפה לבודהיזם והגורם 'שילוב הבודהיזם בסיטואציה הטיפולית ובחיי היומיום', הקשור לתכנים המאפיינים שלבים מתקדמים בחשיפה. נמצא, לדוגמא, שהעיסוק בגורם 'שילוב הבודהיזם בסיטואציה הטיפולית ובחיי היומיום' היה נמוך יותר בקרב המשתתפים, שהגדירו עצמם עם גישה דינאמית מאשר בקרב המשתתפים שלא הגדירו עצמם כך.

מסקנות המחקר היו: 1. בישראל מתקיימת "פסיכותרפיה ברוח בודהיסטית" על ידי אנשי מקצוע, שחשיפתם לבודהיזם הייתה בהקשר אישי. 2. הבודהיזם עשוי להוות תשתית תיאורטית נוספת או מקבילה לפסיכותרפיה המערבית דרך ארבעה עקרונות בודהיסטים מרכזיים. 3. אנשי מקצוע בישראל תופסים את השפעת הבודהיזם בדומה להשפעת התהליך המתחולל בפסיכותרפיה, כלומר כמאפשר שינוי פנימי או התפתחות פנימית. 4. הבודהיזם עשוי להרחיב באופן משמעותי את גבולות הפסיכותרפיה.

המחקר הנוכחי שיקף במידה רבה את עולמם האישי והמקצועי של מטפלים מישראל, שנחשפו לבודהיזם באופן משמעותי. נראה שחשיפה זו השפיעה באופן ניכר על חייהם האישיים והמקצועיים כאחד ושהשפעה זו הייתה בדרך כלל קשורה בקשר של השלמה להכשרתם ועבודתם בפסיכותרפיה. חשיבותו המרכזית של המחקר הינה בהרחבתו המדעית את התשתית התיאורטית והפרקטית, הנבנית עתה על ידי הדיאלוג בין הבודהיזם לבין הפסיכותרפיה.

 

לחצו להורדת עבודת המחקר במלואה

 

רשימת מקורות

 

אידו טל, יובל (2006). בודהיזם - מבוא קצר. אוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור.

בידרמן, שלמה (1995). ראשית הבודהיזם. משהב"ט, ההוצאה לאור.

גמפל, י. (2004). פתח דבר. בתוך: י. גמפל ו ג. גמפל (עורכות), ללמוד מן הניסיון (עמ' 9-17). תולעת ספרים בע"מ.

מיטשל, ס. א. (2003). תקווה ופחד בפסיכואנליזה. [ד. קיטרון (עורך) וא. זילברשטיין (מתרגמת)]. תולעת ספרים בע"מ.

עומר, ח. ואלון, נ. (1997). מעשה הסיפור הטיפולי. מודן, הוצאה לאור בע"מ.

פלד, א. (2005). פסיכואנליזה ובודהיזם - על היכולת האנושית לדעת. הוצאת רסלינג.

ראהולה, וו. (2004). מה שלימד הבודהה. [י. אידו טל (עורך) וא. לוטנברג וא. פאר (מתרגמים)]. כתר, הוצאה לאור בע"מ וחיים אחרים בע"מ.

Alexander, C. N., Swanson, G. C., Rainforth, M. V. & Carlisle, T. W., et al. (1993). Effects of the transcendental meditation program on stress reduction, health and employee development: A prospective study in two occupational settings. Anxiety, Stress and Coping: An International Journal, 6 (3), 245-262.
 
Alexander, C. N., Robinson, P., Orme Johnson, D. W. & Schneider, R. H., et al. (1994). The effects of transcendental meditation compared to other methods of relaxation and meditation in reducing risk factors, morbidity and mortality. Homeostasis in Health and Disease, 35 (4-5), 243-263.
 
Andersen, D. T. (2001). Empathy, attachment, meditation and mental health. Ph.D. dissertation, Adelphi University, The Institute of Advanced Psychological Studies, US.
 
Anderson, V. L., Levinson, E. M., Barker, W. & Kiewra, K. R. (1999). The effects of meditation on teacher perceived occupational stress, state and trait anxiety and burnout. School Psychology Quarterly, 14 (91), 3-25.
 
Anderson, D. T. (2005). Empathy, psychotherapy integration and meditation: A Buddhist contribution to the common factors movement. Journal of Humanistic Psychology, 45 (4), 483-502.
 
Anyanwu, L. C. (1999). Meta analysis of meditation outcomes in counseling and psychotherapy. Ph.D. dissertation, University of North Texax, US.
 
Astin, J. A. (1997). Stress reduction through mindfulness meditation: Effects on psychological symptomatology, sense of control and spiritual experiences. Psychotherapy and Psychosomatics, 66 (2), 97-106.
 
Austin, J. H. (1998). Zen and the brain: Toward an understanding of meditation and consciousness. Cambridge, MA, US: The MIT.
 
Bankart, C. P. (2003). A western psychologist's inquiry into the nature of right effort. Constructivism in the Human Sciences, 8 (2), 63-72.
 
Bankart, C. P. (2006). Treating anger with wisdom and compassion: A Buddhist approach. In E. L. Feindler (Ed.), Anger related disorders: A practitioner's guide to comparative treatments. (pp. 231-255). New York, US: Springer Publishing.
 
Barnes, V. A., Treiber, F. A., Turner, J. R., Davis, H. & Strong, W. B. (1999). Acute effects of transcendental meditation on hemodynamic functioning in middle aged adults. Psychosomatic Medicine, 61 (4), 525-531.
 
Beauchmp, T., Deborah, L. & Levinson, D. M. (1992). Effects of meditation on stress, health and affect. Medical Psychotherapy: An International Journal, 5, 123-131.
 
Block, B. (1977). Transcendental meditation as a reciprocal inhibitor in psychotherapy. Journal of Contemporary Psychotherapy, 9 (1), 78-82.
 
Brazier, D. (1995). Zen therapy: Transcending the sorrows of the human mind. Oxford, England: John Wiley & Sons.
 
Brazier, D. (2000). Buddhist psychotherapy or Buddhism as psychotherapy? In G. Watson, S. Batchelor & G. Claxton (Eds.), The psychology of awakening: Buddhism, science, and our day to day lives. (pp. 215-224). York Beach, ME, US: Samuel Weiser.
 
Brooks, J. S. & Scarano, T. (1985). Transcendental meditation in the treatment of post Vietnam adjustment. Journal of Counselling and Development, 64 (3), 212-215.
 
Broome, J. R. N. (1998). Stress management and organization development: Effects of transcendental meditation on psychological, physiological and organizational variables at worksite. Ph.D. dissertation, University of Cape Town, South Africa.
 
Burton, A. (1973). The psychotherapist as a client. American Journal of Psychoanalysis, 33 (1), 94-103.
 
Calderon, R. J. (2000). Effects of nonpharmacological approaches on cholesterol levels in mild hypertensive African American: A pilot study of the transcendental meditation program and a health education program. Ph.D. dissertation, Maharishi University of Management, US.
 
Carpenter, J. T. (1977). Meditation, esoteric traditions: Contributions to psychotherapy. American Journal of Psychotherapy, 31 (3), 394-404.
 
Cauthen, N. R. & Prymak, C. A. (1977). Meditation versus relaxation: An examination of the physiological effects of relaxation training and of different levels of experience with transcendental meditation. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 45 (3), 496-497.
 
Chan, D. P. (2004). Effects of meditation on attention. Ph.D. dissertation, University of California, US.
 
Cleary, T. & Shapiro, S. I. (1996). Abraham Maslow and Asian psychology. Psychologia: An International Journal of Psychology in the Orient, 39 (4), 213-222.
 
Cooper, P. C. (1998). The disavowal of the spirit: Integration and wholeness in Buddhism and psychoanalysis. In A. Molino (Ed.), The coach and the tree: Dialogues in psychoanalysis and Buddhism. (pp. 231-246). New York, US: North Point Press.
 
Daya, R. (2000). Buddhist psychology, a theory of change processes - Implications for counselors. International Journal for the Advancement of Counselling, 22 (4), 257-271.
 
Daya, R. (2002). Buddhist moments in psychotherapy. Ph.D. dissertation, University of Calgary, Canada.
 
Deatherage, G. (1975). The clinical use of "mindfulness" meditation techniques in short term psychotherapy. Journal of Transpersonal Psychotherapy, 7 (2), 133-143.
 
Delmonte, M. M. (1984a). Response to meditation in terms of physiological, behavioral and self report measures. International Journal of Psychosomatics, 31 (2), 3-17.
 
Delmonte, M. M. (1984b). Factors influencing the regulatory of meditation practice in a clinical population. British Journal of Medical Psychology, 57 (3), 275-278.
 
Delmonte, M. M. & Kenny, V. (1987). Conceptual models and functions of meditation in psychotherapy. Journal of Contemporary Psychotherapy, 17 (1), 38-59.
 
Dillbeck, M. C., Assimakis, P. D., Raimondi, D. & Orme Johnson, D. W., et al. (1986). Longitudinal effects on the transcendental meditation and TM-Sidhi program on cognitive ability and cognitive style. Perceptual and Motor Skills, 62 (3), 731-738.
 
Duncan, L. & Weissenburger, D. (2003). Effects of a brief meditation program on well being and loneliness. TCA Journal, 31 (1), 4-14.
 
Edwards, L. A. (1999). Use of hypnosis and non ordinary states of consciousness in facilitating significant psychotherapeutic change. Australian Journal of Clinical Hypnotherapy and Hypnosis, 20 (2), 86-107.
 
Eithan, S. (1999). Spirituality versus psychoanalysis: The example of Zen Buddhism. Issues in Psychoanalytic Psychology, 21 (1-2), 33-34.
 
Epstein, M. (1995). Thoughts without a thinker: Psychotherapy from a Buddhist perspective. Basic Book, A Member of the Perseus Books Group.
 
Fabbro, F., Muzur, A., Bellen, R., Calacione, R. & Bava, A. (1999). Effects of praying and a working memory task in participants trained in meditation and controls on occurrence of spontaneous thoughts. Perceptual and Motor Skills, 88 (3), 765-770.
 
Ferren, D. J. (2004). The clinical use of mindfulness meditation within an intensive psychotherapy program for clients diagnosed with a personality disorder. Ph.D. dissertation, University of Toronto, Canada.
 
Flinton, C. A. (1998). The effects of meditation techniques on anxiety and locus of control in juvenile delinquents. Ph.D. dissertation, California Institute of Integral Studies, US.
 
Fredenberg, J. R. (2002). The Buddhist psychologist: An exploration into spirituality and psychotherapy. Psy.D. dissertation, Chicago School of Professional Psychology, US.
 
Fromm, E. (1959). Psychoanalysis and Zen Buddhism. Psychologia, 2, 79-99.
 
Fromm, E., Suzuki, D. T. & DeMartino, R. (1960). Zen Buddhism and psychoanalysis. Oxford, England: Harper.
 
Fullerton, G. (2003). When does commitment lead to loyalty? Journal of Service Research, 5, 333-344.
 
Greenberg, J. R. & Mitchell, S. A. (1983). Object relations in psychoanalytic theory. London: Harvard University Press.
 
Jevning, R., Anand, R., Biedebach, M. & Fernando, G. (1996). Effects of regional cereberal blood flow of transcendental meditation. Physiology and Behavior, 59 (3), 399-402.
 
Jung, C. G. (1958). Psychology and religion: West and east. New York, US: Pantheon Books.
 
Kasamatsu, A. & Hirai, T. (1969). An electroencephalographic study on the Zen meditation (Zazen). Psychologia: An International Journal of Psychology in the Orient, 12 (3-4), 205-225.
 
Katz, L. Y., Gunasekara, S. & Miller, A. L. (2002). Dialectical behavior therapy for inpatient and outpatient parasuicidal adolescents. In L. Y. Flaherty (Ed.), Adolescent psychiatry: Developmental and clinical studies. (pp. 161-178). Hillsdale, NJ, US: Analytic Press.
 
Killackey, N. A. (1998). Mindfulness meditation: Getting to heart of psychotherapy. Psy.D. dissertation, Widener University, Institute for Graduate Clinical Psychology, US.
 
Kuhn, T. S. (1962). The structure of scientific revolutions. Chicago, US: University of Chicago Press.
 
Kutz, I., et al., (1985a). Meditation as an adjunct to psychotherapy: An outcome study. Psychotherapy and Psychosomatics, 43 (4), 209-218.
 
Kutz, I., Borysenko, J. Z. & Benson, H. (1985b). Meditation and psychotherapy: A rationale for the integration of dynamic psychotherapy, the relaxation response and mindfulness meditation. American Journal of Psychiatry, 142 (1), 1-8.
 
Langan, R. (1999). What on closer examination disappears. American Journal of Psychoanalysis, 59 (1), 87-96.
 
La Torre, M. (2001). Meditation and psychotherapy: An effective combination. Perspective in Psychiatric Care, 37 (3), 103-106.
 
Lietaer, G. & Neirinck, M. (1986). Client and therapist perceptions of helping processes in client centered/ experiential psychotherapy. Person Centered Review, 1 (4), 436-455.
 
Luborsky, L., Singer, B. & Luborsky, L. (1975). Comparative studies of psychotherapies: Is it true that "everybody has won and all must have prizes"? Archives of General Psychiatry, 32 (8), 995-1008.
 
MacLean, C. R. K., Walton, K. G., wenneberg, S. R. & Levitsky, D. K., et al. (1997). Effects of the transcendental meditation program on adaptive mechanisms: Changes in hormone levels and responses to stress after 4 months of practice. Psychoneuroendocrinology, 22 (4), 277-295.
 
Mcnaughton, R. D. (2003). The use of meditation and intuition in decision making: Reports from executive meditators. Ph.D. dissertation, Fielding Graduate Institute, US.
 
Murphy, R. (1995). The effects of mindfulness meditation vs progressive relaxation training on stress egocentrism, anger and impulsiveness among inmates. Ph.D. dissertation, Hofstra University, US.
 
Nelson, J. R. (2004). Cognitive humanistic therapy: Buddhism, Christianity and being fully human. Thousand Oaks, Ca, US: Sage Publications.
 
Parloff, M. B. (1982). Psychotherapy research evidence and reimbursement decisions: Bambi meets Godzilla. American Journal of Psychiatry, 139 (6), 718-727.
 
Ramel, W., Goldin, P. R., Carmona, P. E. & McQuaid, J. R. (2004). The effects of mindfulness meditation on cognitive processes and affect in patients with past depression. Cognitive Therapy and Research, 28 (4), 433-455.
 
Rani, N. J. & Rao, P. V. K. (2000). Effects of meditation on attention processes. Journal of Indian Psychology, 18 (1-2), 52-60.
 
Rausch, S. M., Gramling, S.E & Auerbach, S. M. (2006). Effects of a single session of large group meditation and progressive muscle relaxation on stress reduction, reactivity and recovery. International Journal of Stress Management, 13 (3), 273-290.
 
Raz, Y. (2005). The effects of Buddhist psychology on contemporary Israeli therapists/therapy. Unpublished.
 
Rosenbaum, R. (1999). Zen and the heart of psychotherapy. Philadelphia, US: Taylor & Francis.
 
Rubin, J. B. (1996). Psychotherapy and Buddhism: Toward an integration. New York, US: Plenum Press.
 
Schafer, R. (2000). The analytic attitude. New York, US: Basic Books.
 
Segalla, R. (2003). Meditation and group psychotherapy. Psychoanalytic Inquiry, 23 (5), 784-799.
 
Sharma, M. P., Kumaraiah, V., Mishra, H. & Balodhi, J. P. (1990). Therapeutic effects of Vipassana meditation in tension headache. Journal of Personality and Clinical Studies, 6 (2), 201-206.
 
So, K. T. & Orme Johnson, D. W. (2001). Three randomized experiment on the longitudinal effects of the transcendental Meditation technique on cognition. Intelligence, 29 (5), 419-440.
 
Spence, D. P. (1984). Narrative truth and historical truth: Meaning and interpretation in psychoanalysis. W. W. Norton & Company, Reissue edition.
 
Sullivan, J. P. (1997). The impact of psychotherapists' spirituality on their practice. Psy.D. dissertation, California School of Professional Psychology - Berkeley/Alameda, US.
 
Sun, J. T. (1924). Psychology in primitive Buddhism. Psychoanalytic review, 11, 39-47.
 
Symington, N. (2003). Healing the mind - What is the healer's task? Australasian Journal of Psychotherapy, 22 (1), 24-36.
 
Throll, D. A. (1981). Transcendental meditation and progressive relaxation: Their psychological effects. Journal of Clinical Psychology, 37 (4), 776-781.
 
Tloczynski, J. & Tantriella, M. (1998). A comparison of the effects of Zen breathe meditation or relaxation on college adjustment. Psychologia: An International Journal of Psychology in the Orient, 41, 32-43.
 
Urbanowski, F. B. & Miller, J. J. (1996). Trauma, psychotherapy and meditation. Journal of Transpersonal Psychology, 28 (1), 31-48.
 
Valentine, E. R. & Sweat, P. L. G. (1999). Meditation and attention: A comparison of the effects of concentrative and mindfulness meditation on sustained attention. Mental Health, Religion and Culture, 2 (1), 59-70.
 
Wachholtz, A.B. & Pargament, K. I. (2005). Is spirituality a critical ingredient of meditation? Comparing the effects of spiritual meditation and relaxation on spiritual, psychological, cardiac and pain outcomes. Journal of Behavioral Medicine, 28 (4), 369-384.
 
Wallace, R. K., et al. (1983). Systolic blood pressure and long term practice of the transcendental meditation and TMssidhi programs: Effects of TM on systolic blood pressure. Psychosomatic Medicine, 45 (1), 41-46.
 
Waning, A. V. (2002). A mindful self and beyond: Sharing in the ongoing dialogue of Buddhism and psychoanalysis. In P. Young Eisendrath & S. Muramoto (Eds.), Awakening and insight: Zen Buddhism and psychotherapy. (pp. 93-105). New York, US: Brunner Routledge.
 
Warrenburg, S. & Pagano, R. (1982-1983). Meditation and hemispheric specialization: Absorbed attention in long term adherence. Imagination, Cognition and Personality, 2 (3), 211-229.
 
Welwood, J. (1980). Reflections on psychotherapy, focusing and meditation. Journal of Transpersonal Psychology, 12 (2), 127-141.
 
Werner, R. M. (1995). The personality characteristics of therapists who use relaxation techniques. Ph.D. dissertation, California School of Professional Psychology - Berkeley/Alameda, US.
 
Westkott, M. (1998). Horney, Zen and the real self. American Journal of Psychoanalysis, 58 (3), 287-301.
 
White, M. & Epston, D. (1990). Narrative means to therapeutic ends. W. W. Norton & Company.
 
Wolf, D. B. & Abell, N. (2003). Examining the effects of meditation techniques on psychosocial functioning. Research on Social Work Practice, 13 (1), 27-42.
 
Woolfolk, R. L., Lehrer, P. M., McCann, B. S. & Rooney, A. J. (1982). Effects of progressive relaxation and meditation on cognitive and somatic manifestations of daily stress. Behavior Research and Therapy, 20 (5), 461-467.
 
Wray, I. (1986). Buddhism and psychotherapy: A Buddhist perspective. In G. Claxton (Ed.), Beyond therapy: The impact of eastern religions on psychological theory and practice. (pp. 153-172). Dorset, England: Prism Press.
 
Zuroff, D. C. & Schwarz, J. C. (1978). Effects of transcendental meditation and muscle relaxation on trait anxiety, maladjustment, locus of control and drug use. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 46 (2), 264-271.
 


כתבים מקוריים (מתורגמים)

Dhammapada. Dhammaratana Thera, K. (Ed.), 1926. Colombo.
 
Digha-nikaya. Nanavasa Thera (Ed.), 1929. Colombo.
 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

נח-מטות, מ. (2007). בודהיזם ופסיכותרפיה: דיווחי מטפלים מישראל. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 13/11/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1518

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

בר-יוסף-דדון רחלבר-יוסף-דדון רחל10/2/2008

עבודה מרשימה ויפה.

משה,

העבודה שלך מלמדת, מרשימה ויפה. אשמח אם תצטרף לדיון שפתחנו על פסיכולוגיה בודהיסטית בפורום של רפואת הנפש - נראה לי שבהחלט יש לך מה להוסיף.

בברכה,

רחל בר-יוסף-דדון

נתנאלה קארו  - סיגלנתנאלה קארו - סיגל18/11/2007

ישר כח [ל"ת].

אני שמחה להבחין במגמה חיובית באקדמיה,

 בהתייחסות ליחסי הגומלין הבריאים שיכולים להיות בין הדהאמא ופסיכותרפיה.

מי יתן עבודתך תשמש כאבן דרך לבאים אחריך בהמשך המחקר בכיוון זה.

בברכה

נתנאלה 

איריס גולומב-הלמןאיריס גולומב-הלמן17/11/2007

נשמע מעניין.

אבל תקציר כתקציר..  בעיקר מסמן תחומי עיסוק.  אולי אתה יכול לצרף חלקים נוספים מהעבודה שלך?  אני מניחה שלפחות חלקים מפרקי המבוא, והמסקנות - או דיון, יהיו מעניינים גם לקורא מבחוץ.