פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

פיתוח מבחנים פסיכולוגים אוניברסאלים

מאמרים | 15/7/2007 | 9,205

המבנים הפסיכולוגים מקבלים משמעות שונה בתרבויות שונות. הערכה פסיכולוגית לילדים מהמגזר הערבי מחייבת תשומת לב מיוחדת לגורמים האיתנו-פסיכולוגים . קיים צורך בפיתוח מבחנים מיוחדים מתאימים לתרבותם .

פיתוח מבחנים פסיכולוגים אוניברסאלים

 

ד"ר אלקשאעלה בדיע

 

המבנים הפסיכולוגים מקבלים משמעות אחרת בתרבויות שונות. הערכה פסיכולוגית לילדים מהמגזר הערבי מחייבת תשומת לב מיוחדת לגורמים האיתנו-פסיכולוגים . קיים צורך בפיתוח מבחנים מיוחדים מתאימים לתרבותם  .

 

 

ויגוצקי  טוען שאם רוצים להעריך ילד , צריך לדעת  שאין לדבר על ילד אבסטרקטי, אלא על ילד שגדל בתקופה מסוימת ובחברה מסוימת עם כלים תרבותיים מסוימים ) Vygotsky 1935).

השאלה האם המבחנים הפסיכולוגים הם תלויי תרבות ? היא שאלה נפוצה מאז ומתמיד . קיימת אמירה שהמבחנים הפסיכולוגים מפלים לרעה מגזרים מסויימים ,משום שהם מורכבים מתכנים תרבותיים הזרים לאותם מגזרים .

 ג'נסן (1964) טוען : "... מבחני משכל רגילים 'אינם הוגנים' , משום שהם  חושפים רק חלק אחד מהמכלול של הכישורים המינטאליים , ואינם מגלים את ההיבטים של היכולת המנטאלית , העשויים להיות הצד החזק של הילד טוען הטיפוח ... "

מחקרים רבים בישראל ובארצות הברית חקרו את הנושא וניסו להציע פתרונות . המחקרים מצביעים על הבדלים בין מעמדות,בין עדות או גזעים , בהישגים במבחנים פסיכולוגים

( Jensen1964 , Anastasia 1958 )  .

 

שני מחקרים נערכו בארץ התייחסו לנושא מבחני משכל הוגנים. במחקר הראשון השתתפו 475 נערים ילידי הארץ . הנבדקים עברו מבחנים פסיכולוגים ( מבחני משכל) , המדגם נבנה מארבע קבוצות לפי ארץ המוצא של ההורים : מרוקו , עיראק , רומניה , פולין (ב'נבו 1976).

הממצאים היו מאוד מעניינים :

 

טבלה מס' 1

ארץ מוצא

של ההורים

ציון כולל

מרוקו

89

עיראק

95

רומיניה

102

פולין

105

 

 

 

 

 

 

לפי טבלה מס'1 נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות , הדבר יכול להעיד על הקשר בין רמת הציונים במבחנים לבין המשתנים האתניים והסוציואקונומיים .

המחקר השני נערך באוניברסיטת חיפה (ב' נבו 1976) . היו 230 מועמדים ערבים ו 826 מועמדים יהודים. הושוו ציוני מבחני הכושר בין שתי הקבוצות , המבחנים כללו :

-         מבחני חשבון .

-         השלמת צורות .

-         ערימות לבנים .

-         אוצר מילים .

-         ערנות חברתית .

-         המצאת צורות

-         אנגלית .

 

 

החוקרים קיבלו את הממצאים הבאים  :

טבלה מס' 2

מבחנים

יהודים

ערבים

הבדל

חשבון

10.50

9.98

לא מובהק

השלמת צורות

9.91

7.8

0.001

ערימות לבנים

11

9.7

0.01

אוצר מילים

10.5

8.6

0.001

ערנות חברתית

11.7

8.5

0.001

המצאת צורות

10.2

9.1

0.05

אנגלית

9.7

7.5

0.001

 

 

 

לפי הממצאים בטבלה מס' 2  הביצוע בקרב הערבים היה נמוך יותר . חוקרים שונים מסבירים את ההבדל . ד"ר ב' נבו (1976) כותב במאמר שלו (מבחני משכל הוגנים ) כי קיימים הבדלים תרבותיים חשובים בין החברה הערבית לבין החברה היהודית המשפיעים על הציון הכולל במבחנים הפסיכולוגים:

1-  יש הבדלים במידת ההיכרות של הנבחנים עם פריטים וסיטואציות המבחן .

2-  הבדלים תרבותיים ברמות החישה והתפיסה .

3-  קיימים הבדלים תרבותיים בהתייחסות לעבודה בלחץ זמן .

4-  הבדלים תרבותיים במשמעות של פריטים שונים .

5-  הבדלים תרבותיים בהשפעת נוכחותו של הבוחן והתנהגותו .

 

פרופ' מרואן דוירי (2006) פסיכולוג וחוקר ערבי בישראל  כותב במאמרו (סוגיות בהערכה פסיכולוגית של מטופלים מחברות קוליקטיביות : המקרה הערבי) על השונות בין התרבות האינדבידואלית (התרבות המערבית ) והתרבות הקוליקטיבית (התרבות הערבית )  בקשר להערכה הפסיכולוגית , אומר : " התנהגותם של בעלי האישיות הקוליקטיבית מוסברת באמצעות נורמות וערכים לא פחות מאשר באמצעות מבני אישיות תוך-נפשיים, הבנת הקונפליקטים התוך-משפחתיים חשובה לא פחות מהבנת הקונפליקטים הפנימיים,הבנת מקור האיום החיצוני (דחייה וענישה) חשובה לא פחות מהבנת האיום הפנימי (האשמה) והבנת דרכי ההתמדדות וההסתגלות החברתיתות והערכת מידת יעילותן חשובות לא פחות מהערכת מנגנוני ההגנה הפנימיים ומידת יעילותם ".

מחקרים רבים דיברו על משמעות האינטליגנציה בתרבויות נבדלות. מושג האינטליגנציה מקבל משמעות אחרת בתרבויות שונות .יש הבדל בין מובן האינטליגנציה בקרב החברות המערביות  לבין מובן האינטליגנציה בחברה הערבית. החשיבה בקרב ערבים קשורה לשליטה ולערכים הרבה יותר מאשר לכושר חשיבה הגיונית . בתרבות הערבית האדם הנבון הוא זה שיכול לשלוט בעצמו ולהתנהג באופן מתאים לערכים החברתיים (דוירי 2006 ,אלגברי 2002) .

 לונר (1990) אומר שמובן האדם האינטליגנט  הוא החכם והמהיר בחשיבה , בעוד בתרבויות אחרות האדם הנבון הוא שחשוב בכובד- ראש והאומר את הדברים הנכונים .

פרופ' דוירי כותב במאמרו: " ..... בדואי נבון יודע בדיוק מה הן הנורמות הבדואיות להתנהגות במצבים חברתיים  לפי מינו וגילו , הוא יודע איך לחזות את מזג האוויר לפי צבע השמיים וצורתם של העננים וסימנים טבעיים אחרים , הוא יודע איך לכוון את עצמו בסביבה מדברית מונוטונית , איך לפרש את עקבותיהם של עוברי אורח באותה סביבה פיסית , ואיך להשתמש בצמחי מרפא בסביבתו " (דוירי 2006) .

 

 תמיד היה צורך לפתח מבחנים מנוטרלים ככל האפשר מההשפעה האתנית . מבחנים רבים "הוגנים" פותחו בעולם , נזכיר כמה מהם :

-    PROGRESSIV MATRICES (Raven 1956)

-    LEITER INTERNATIONAL PERFORMANCE SCALE (Leiter ,1969)

-    GOODENOUGH DRAW A MAN TEST (Goodenough &  Harris , 1950)

-    CATTEL-CULTURE FAIR TEST (Cattle ,1965)

-    DAVIS & EELLS “GAMES” (Davis & Ells , 1953)

-    JENSEN’S “LEVEL I” TESTS (Jensen ,1969)

 

המבחנים פותחו כנסיון לעקוף את השפעת הגורמים האיתנו- פסיכולוגיים . חוקרים רבים הגיעו למסכנה כי אין שום אפשרות לבנות מבחנים פסיכולוגים משוחררים לחלוטין מהשפעה תרבותית .

אורתר(1963 )מסביר את הקושי בהתאמת המבחנים ואומר:

" ..... מנקודת מבט מעשית ותיאורטית כאחד , שפריטים ומבחנים מילוליים מתאימים לשמש כלים משותפים לתרבויות שונות יותר מאשר מבחנים ופריטים מסוג אחר . יש,כמובן, לתרגם ולהתאים אותם ,אך התאמה זו היא קלה הרבה יותר ומהימנה יותר מן המשימה הכמעט בלתי אפשרית  ל"תרגם" ולהתאים מבחן ביצוע ."לשון" הביצוע היא התפישה המיוחדת לתרבות זו , אך אין אנו מבינים אפילו את "המלים" , את הדקדוק ואת התחביר של לשון זו , שלא לדבר על המשמעות הלאומית המיוחדת . אין אנו יודעים כיצד ל"תרגם" תמונה ללשון ההצגה של תרבות אחרת , לעומת זאת נהירים לנו היטב הטכניקה לקריטריונים של תרגום תוכן מילולי ... אם מושג כלשהו אינו ידוע בשפה מסויימת , אינך יכול לתרגמו לשפה זו, וגורם זה משמש ערובה כנגד שימוש מיכני בכל נתון כשמבקשים להתאימו לתרבות שונה .... " (ב' נבו 1976) .

 

סיכום :

משמעות המבנים הפסיכולוגים שונה בקרב האדם הערבי בהשוואה לאדם המערבי, ולמרות כל הנסיונות לפתח מבחנים אוניברסאלים שלא יקפחו בני תרבות אחת על פני תרבות אחרת , נשארו הפערים שמהם רצו להימנע . כל המבחנים שהוצעו כפתרון לבעיה זו נכשלו ולא היתה הצלחה לשחרר אתם מהשפעת הגורמים האיתנו-פסיכולוגים . נמצא כי באופן מעשי ,קשה לפקח על כל המרכיבים של השפעות תרבותיות .נשארת השאלה האם תהיה אפשרות לפתח מבחנים פסיכולוגים אוניברסאלים ?

 

 

ביבליוגראפיה

אורתר ג', מבחנים מילוליים ומבחני ביצוע – ערכם היחסי       לצורך השוואה בין תרבותית. מגמות,תשי"ח,ט,1963.

אלגאברי מ.א. ,אלעקל אלח'ליגי אלערבי. בירות , לבנון אלמרכז אלתקאפי אלערבי 2002.

אנסטסי ,פסיכולוגיה שונה , מאקמילאן, ניו-יורק 1958.

ב' נבו ,מבחני משכל הוגנים.כתב עת לפסיכולוגיה וייעוץ בחינוך, חוברת מס' 6 ירושלים 1976.

ג'נסין ,א.ר.,עד כמה יכולים לפרסם את ה IQ וההישג הבית     ספרי .הארוורד 1969.

ויגוצקי ל. התפתחות שכלית אצל ילדים במהלך הלמידה . מוסקבה 1935 . ברוסית .

מרואן דוירי , סוגיות בהערכה פסיכולוגית של מטופלים מחברות קוליקטיביות : המקרה הערבי.שיחות-כרך כ"א,חוב'מס'1 נובמבר 2006.

 

 

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

אלקשאעלה, ב. (2007). פיתוח מבחנים פסיכולוגים אוניברסאלים. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1349

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

דניס ברנשטייןדניס ברנשטיין16/7/2007

מבחנים אוניברסלים. ד"ר בדיע תודה על הסקירה של התחום. המגלבות התרבותיים של המבחנים השונים ידועות שנים, וכפי שציינת אין פתרון אחיד. בשנים האחרונות יש השקעה רבה במבחנים לא מילוליים כפתרון חלקי לבעיה והזרת כמה מהם. אני יכול להוסיף עוד לרשימה (מעבר לLEITER-R שחידש את הלייטר המקורי) UNIT -UNIVERSAL NON VERBAL INTELLIGENCE TEST וה Wechsler Nonverbal Scale of Ability- WNV הם שניים מהטובים.
להערכתי חקר המוח והנוירופסיכולוגיה תורמים הרבה להבנת היסודות האוניברסליים של התהליכים הקוגניטיביים. מפתחי המבחנים נעשים רגישים יותר לנושא ההפליה התרבותית ומראש יש נסיון להמעיט בפריטים, מילוליים ובצועיים, החשודים כמפלים. יחד עם זאת אין ספק, והמחקר מוכיח זאת, כי אין אפשרות "לנקות" מבחן מהטיות תרבותיות. זה נכון הן ברמת הפריט (אוביקטים או מונחים מוכרים יותר או פחות בתרבויות שונות) והן ברמת האבחון עצמו (כפי שציינת כמה הסיטואציה האבחונית מקובלת או לא כפי שאנו רגילים לאבחן בתרבויות שונות).
יש לשאוב עידוד מהתחזקות גישת ה"אבחון הדינמי", הקיים כבר כחלק ממערכות אבחון סטנדרטיות. ה WISC-IV INTEGRATED, למשל, כולל מבחר רב של תת מבחנים המתבססים על PROCESS SCORES ולא רק ציוני תקן "נוקשים". בגישה דינמית, המאפשר אינטראקציות ושינוי תוך כדי האבחון, יש הגמשה של כללי ההעברה הסטנדרטית והדגש הפסיכומטרי מוותר במובן מסוים לדגש אידיוגראפי, הבנת הפרט בהקשרו והבנת תהליכים איחודיים לנבדק ולא רק ביחס לקבוצות הנורמות.