פסיכולוגיה עברית

×Irina Lemeshinsky
Uma © Irina Lemeshinsky
זכור אותי
 

מאמרים

יעילות טיפול זוגי לעומת תרופתי בדיכאון - סקירת מחקר

מטופלים דיכאוניים העדיפו טיפול זוגי על טיפול תרופתי, וטיפול הזוגי נמצא יעיל לפחות כמו טיפול התרופתי , אם לא עולה עליו, גם בשלב הטיפול וגם בשלב המעקב. ניראה שהתחום של טיפול בפציינטים דיכאוניים זקוק למטפלים זוגיים.

סקירה של המאמר The London Depression Intervention Trial מאת Julian Leff et al (פורסם ב: British Journal of Psychiatry, 2000, 177, 95-100.)

מטופלים דיכאוניים העדיפו טיפול זוגי על טיפול תרופתי, וטיפול הזוגי נמצא יעיל לפחות כמו טיפול התרופתי , אם לא עולה עליו, גם בשלב הטיפול וגם בשלב המעקב. ניראה שהתחום של טיפול בפציינטים דיכאוניים זקוק למטפלים זוגיים. סקירה של המאמר The London Depression Intervention Trial מאת Julian Leff et al (פורסם ב British Journal of Psychiatry, 2000, 177, 95-100.)





מתפרסם מ 1/12/2003 | 11,573 צפיות

תגיות: | |

יעילות טיפול זוגי לעומת תרופתי בדיכאון – סקירת מחקר מאת יורם צ. צדיק

מטופלים דיכאוניים העדיפו טיפול זוגי על טיפול תרופתי, וטיפול הזוגי נמצא יעיל לפחות כמו טיפול התרופתי , אם לא עולה עליו, גם בשלב הטיפול וגם בשלב המעקב. ניראה שהתחום של טיפול בפציינטים דיכאוניים זקוק למטפלים זוגיים.

סקירה של המאמר The London Depression Intervention Trial מאת    Julian Leff et al (פורסם ב  British Journal of Psychiatry, 2000, 177, 95-100.)

 במסגרת המחקרים שנערכו ע"י הצוות של ג'וליאן לף על הנושא של Expressed Emotions, נמצא שפציינטים דכאוניים היו רגישים מאוד להערות בקורתיות שהובעו על-ידי בני זוגם, רגישים אפילו יותר מסכיזופרנים. ממצאים אלה חזרו גם במחקרים נוספים. המימצא הזה מביא למחשבה שטיפול זוגי יכול להיות שיטת טיפול מועילה לפצינטים דכאוניים שחיים עם בן זוג ביקורתי.

השיטה המקובלת למחקרים שבודקים יעילות של שיטות טיפול היא שיטת ה- randomised controlled trials. כלומר, מגדירים אוכלוסיה של מטופלים על-פי קריטריונים ברורים. אחר-כך מחלקים אותם בצורה רנדומלית לקבוצות הטיפול השונות, וכל קבוצה מקבלת את הטיפול המוצע, בדרך-כלל לפי manual. בהמשך בודקים את תוצאות הטיפול בסיום הטיפול ובנקודות זמן נוספות. מחקרים כלה מקובלים במחקרי תרופות ועדיין פחות מקובלים במחקרי יעילות של טיפולים פסיכולוגיים, בין היתר כיון שאין גורם מממן עשיר כמו חברות התרופות.

בנושא של הטיפול הזוגי במטופלים דכאוניים פורסמו כמה מחקרים שנעשו  במערך המחקרי הזה, אבל הם לא כללו שלב של מעקב. הממצא העקבי באותם מחקרים היה שטיפול זוגי וטיפול קוגניטיבי היו יעילים באותה מידה בהורדת סימפטומים דיכאוניים, אבל רק הטיפול הזוגי הביא גם לשיפור במערכת הזוגית.

המחקר הנוכחי:  מטרת המחקר היתה להשוות את היעילות של טיפול תרופתי אנטי-דכאוני וטיפול זוגי, המועברים ע"י מטפלים מנוסים. הטיפול התרופתי ניתן במשך שנה. הטיפול הזוגי ניתן כאלטרנטיבה לטיפול התרופתי, גם כן במהלך השנה הראשונה.

המטופלים ניבדקו בתום השנה וגם לאחר שנה נוספת, שבה היו ללא טיפול. נערכה גם בדיקה של cost-effectiveness לשתי שיטות  הטיפול.

כל הנבדקים קיבלו אבחנה של אפיזודה דיכאונית מאז'ורית, עפ"י  בדיקה בראיון פסיכיאטרי מובנה (PSE)  ולכולם היה ציון של 14 ומעלה בסולם המילטון לדיכאון (HRSD). בן הזוג עבר ראיון ובו נשאל על חייו עם הפציינט, ובשיטות שפותחו במחקרים על Expressed Emotions  נימדדה מידת הביקורתיות שלו. נבחרו מי שהביעו 2 הערות ביקורתיות ומעלה בראיון שניקרא CFI.

לא נכללו במחקר פצינטים עם אלמנטים פסיכוטיים, הפרעה ביפולרית, סינדרום אורגני, אובדניות חמורות, שימוש בסמים, בעיות למידה או קונטרה-אינדיקציות לטיפול תרופתי (לדוגמא, הריון).  

הכוונה הראשונית היתה לכלול גם קבוצה של טיפול קוגניטיבי, אבל בשל רמה גבוהה של נשירה מטיפול, הוחלט להפסיק להעביר מטופלים לשיטת טיפול זו והיא לא נכללה במחקר. 

החוקרים לא כללו קבוצה של "ללא טיפול" כיון שראו זאת כמנוגד לאתיקה, לאור היעילות המוכחת של טיפול תרופתי אנטי דיכאוני.

הטיפול התרופתי: המינון התרופתי הועלה בהדרגה במשך כמה שבועות, תוך בדיקה של תופעות לוואי. אם לאחר 6 שבועות של טיפול בתרופה זו, עם הגעה לרמה טיפולית בדם, לא היה שיפור בסימפטומים הדיכאוניים, או שהיו תופעות לואי בלתי נסבלות, ניתנה תרופה חלופית. לאחר שהגיעו לרמה טיפולית והחלה ירידה בסימפטומים, הפצינט המשיך במינון הזה במשך 4 חודשים. אחר-כך הורד המינון לכמות של בין חצי לשני-שליש של המינון המקסימלי, למשך הזמן שנותר עד סיום השנה. עם התחלת מתן הטיפול התרופתי נערכה תכנית הסברה (educational program   בקשר לדיכאון ולטיפול התרופתי לפציינט ולבן-זוגו, כדי להבטיח מקסימום  compliance.

הטיפול הזוגי: שני מטפלים משפחתיים בכירים היו אחראים לפיתוח של מודל של טיפול זוגי למחקר זה. על פי תפיסתם יש להתייחס לסימפטומים הדיכאוניים  ברמה אינטראקציונלית . על פי תפיסה זו יחסים קרובים משפיעים על הפצינט ועל הסימפטומים הדיכאוניים וגם מושפעים מהם.

טיפול זוגי סיסטמי מכוון לעזור למטופל ולבן הזוג להגיע לפרספקטיבות חדשות על הבעיות המוצגות, לתת משמעות שונה לסימפטומים הדיכאוניים ולהתנסות בדרכים חדשות של התייחסות זה לזו.

המטפלים גיבשו manual ושיפרו אותו בעקבות טיפול ב6- זוגות שענו על הקריטריונים של המחקר אך לא הוכללו בו. הם מצאו שלהתערבויות ספציפיות להקטנת הביקורתיות המובעת ע"י בן הזוג היה אפקט מועט בלבד על הסימפטומים הדכאוניים, ולכן הוחלט לא להכליל אותן בגירסה הסופית של הפרוטוקול הטיפולי.

ה Manual  ( Jones E. & Ashen E., Systemic Couple Therapy and Depression. London, Karnac, 1999) מתאר את הטכניקות הטיפוליות כמו תצפית בנושאים זוגיים, נסיונות להפסיק מעגלי תגובה פרובלמטיים והגדרת משימות לפיתוח דרכים פחות פרובלמטיות של אינטראקציה.  הוא מתאר 3 שלבים נפרדים בטיפול הזוגי אבל מאפשר גמישות כדי שהפרוטוקול הטיפולי לא יהפוך לחליפת לחץ למטפלים. הפרוטוקול מתאים ל 12 עד 20 פגישות, שכל אחת באורך כ50- דקות.

התוצאות של שיטות הטיפול: על פי ציוני מבחן בק לדיכאון (BDI) השיפור היה גדול יותר בשיטת הטיפול הזוגי, גם בתום השנה שבה ניתנו שני סוגי הטיפול וגם לאחר שנה נוספת של מעקב.  לעומת זאת, כאשר היעילות של שתי שיטות הטיפול נבדקה ע"י הציונים בסולם המילטון לדיכאון (HRSD) נימצא ששתי שיטות הטיפול היו יעילות, אך לא היה הבדל ביניהן ברמת היעילות הטיפולית. ייתכן שההבדל בתוצאות בשני המדדים נובע מכך סולם בק הוא סולם של דיווח עצמי ואילו סולם המילטון ממולא ע"י מעריך חיצוני. בסולם בק האלמנטים הקוגניטיביים והאפקטיביים מהוים 67% מהשאלון, בעוד שבסולם המילטון הם מהוים רק 29% מהשאלון. אפשרות אחרת היא שסולם בק רגיש יותר לשינויים (כיון שיש בו 4 דרגות לכל פריט, ואילו בסולם המילטון התשובות הן של כן/לא).

השוואת העלות הכספית: אם בודקים את העלות הכספית, הטיפול הזוגי כטיפול הוא  יקר יותר מהתרופות. עם זאת, כשנבדקו הוצאות אחרות שהוציא המטופל בשימוש במערכת הבריאות, נמצא שההוצאות משתוות. נימצא שהפצינטים הדיכאוניים, שקיבלו את הטיפול התרופתי, שהוא זול יותר מהטיפול הזוגי, הירבו להשתמש בשירותי בריאות נוספים.

אחוז הנשירה מטיפול: 56.7% מהמטופלים בשיטת הטיפול התרופתי נשרו מן המחקר  , בהשוואה ל 15% של מטופלי הטיפול הזוגי. מימצא זה כשלעצמו מראה שהטיפול התרופתי היה פחות רצוי בעיני המטופלים במחקר הזה, ונטיה כזו עולה גם במחקרים נוספים.

 ניתן לסכם ולומר שהמטופלים הדיכאוניים העדיפו טיפול זוגי על טיפול תרופתי, ושהטיפול הזוגי נמצא יעיל לפחות כמו הטיפול התרופתי , אם לא עולה עליו, גם בשלב הטיפול וגם בשלב המעקב. ניראה שהתחום של טיפול בפציינטים דיכאוניים זקוק למטפלים זוגיים.

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

צדיק, י. (2003). יעילות טיפול זוגי לעומת תרופתי בדיכאון - סקירת מחקר. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 21/11/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=118

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אריה טבעון מכון טבעוןאריה טבעון מכון טבעון30/8/2017

מצדד בממצאי המחקר ומסכים מניסיון אישי וממחקרים נוספים. תודה המאמר חשוב, שמצטרף למחקרים עוד משנות השיבעים שמראים קורלטיביות בין WELL BING ויחסים זוגיים, וטוענים שיש בהם "גורמי חיסון" ועמידות, לחרדתיות ודכאון שכידוע יש סוגים שונים מהם. (דרוגיטאס- שפיתח שאלון, פרידמן, לף- המוזכר שהעלה את מושג ה-E.E = עוצמת התגובה והביטוי הרגשי במשפחות מול ויסות רגשי, ועוד חוקרים... כולל בארץ). ברור שבדיכאון מתערבים גורמים בין אישיים וסביבתיים והזוגיות עלולה להיות משמרת אותו: יצירת ניכור והתרחקות שממילא מתרחשת כחלק מהדיכאון, קונפליקטים חוסר הבנה של הבעיה האשמות ותחושת אשמה. לדעתי ניתן לדבר על "מעגל דיכאוני זוגי"-כדפוס בין אישי שמחזק את עצמו, ומהווה טריגר בעצמו לתגובות אוטומטיות- סוגסטיביות. ניתן להבחין בכך כאשר משווים אינטראקציות של בני הזוג כ"א בסביבה אחרת, שהן עשויות להיות שונות בתכלית. כמובן שרתימת הזוג והסביבה מהווים מנוף שיקומי משמעותי. מכון אקרמן בניו יורק ערך יום עיון לפני מס שנים שהתמקד בדיכאון בזוג ובמשפחה והציג עבודות ממוקדות ויעילות בטיפול במוקד הדיכאוני בדגש על אימהות, במיוחד לאחר לידה.

רחל בר-יוסף-דדוןרחל בר-יוסף-דדון12/1/2010

מאמר חשוב ביותר - למטפלים ולמטופלים!. המאמר חשוב ביותר - אני טיפלתי בשנים האחרונות בטיפולים בדיכאון ששילבתי עם טיפולים זוגיים, וזה אחרי שקראתי ספרות, שקודמת למחקר המצוטט, והמדגישה עד כמה דיכאון מושפע מבעיות זוגיות (בין השאר יש על כך פרק מצויין בספר של ג'ייקובסון וג'ייקובסון) .
להזכירכם: מחקר הראה , שבמעקב של כ-10 שנים - גברים שחשים שנשותיהם אינן אוהבות אותן - מתים הרבה יותר ממחלות-לב, יחסית לגברים, שחשים שנשותיהם אוהבות אותן...
ונקודה נוספת שצריך לשים לב אליה: הטיפול הזוגי במחקר זה היה טיפול מכוון, מייעץ ומדריך. הוא לא היה מבוסס רק על עבודה באוריינטציה פסיכודינמית, וזה דבר חשוב, לדעתי. וחשוב גם, נושא מניעת הרגרסיה, שגוטמן שם עליו דגש.

יורם צדיקיורם צדיק20/4/2004

והערה נוספת.

גם כתב-העת שבו התפרסם המאמר הוא כתב-עת רציני וביקורתי, ה British Journal of Psychiatry, וכל מאמר שם עובר סקירה ביקורתית מאוד לפני שהוא מתפרסם.

יורם צדיק

יורם צדיקיורם צדיק20/4/2004

עלמה אתה מבסס את הביקורת?.

לרועי שלום,

אתה כותב "משהו לא נראה לי במחקר הנ"ל..." מה לא ניראה לך במחקר הזה?

החוקר הראשי במחקר הוא פסיכיאטר בריטי בשם ג'וליאן לף, שמצוי מאוד במחקר, והוא שקידם נושאים חשובים בפסיכיאטריה חברתית כמו נושא ה EE.

כפסיכיאטר אני משוכנע שהוא מאמין גם בחשיבות הטיפול התרופתי.

אני מאמין בלב שלם באמינות המחקרית שלו, וניראה לי שיש צורך בביקורת מהותית כדי להטיל ספק בממצאים של מחקר כזה.

יורם צדיק

רועי שרףרועי שרף14/3/2004

נשמע קצת מוטה.

משהו לא נראה לי במחקר הנ"ל .......נשמע שהחוקר והמפרסם מעדיפים טיפול זוגי ...חסרה לי אוביקטיביות

אם אני צודק אז זה חמור ביותר.

דליה יחזקאלדליה יחזקאל1/1/2004

נראה שטיפול זוגי יועיל גם במאניה- גם מהניסיון בלבד וגם מהתחושה האישית.

אני מאמינה שאנשים יעדיפו ללמוד לשפר את דרכי התקשורת והאינטרקציה שביניהם מאשר לצרוך תרופות.

אנו יודעים ממחקרים אחרים (ראה ספרו של יורם יובל: סערת נפש) שטיפול פסיכולוגי משפיע לטובה על ידי שינוי הקשרים במוח, ובסופו של דבר משיג תוצאה דומה לזו של הטיפול התרופתי.

נראה לי שלטיפול זוגי ואולי אף משפחתי במצבים של דיכאון וגם במצבים של מחלה דו- קוטבית לא יהיו תופעות לוואי שליליות כמו שעלולות להיות לתרופות, והמטופל יצא נשכר בשיפור יחסיו בזוגיות, במשפחה ובהכללה שתביא לשיפור יחסי האנוש שלו בכלל.

מוטי גלעםמוטי גלעם7/12/2003

מהנסיון בלבד.

מתוך עבודתי כמטפל משפחתי,אני יותר ממסכים עם תוצאות המחקר.
יותר מפעם נתקלתי בתופעה,שאדם מגיע לטיפול, או מופנה לטיפול,בעקבות דיכאון (לאו דווקא מאז'ורי,אך בהחלט עם מאפיינים וסימפטומים דומים),ולאחר מס' שיחות אינטייק,ניתן לשייך את מצבו לזוגיות שבה הוא חי (לרוב למציאות שבה היא חיה).
מצאתי זאת בעבודתי עם נשים מוכות,אך בהחלט לא רק.
כפי שאני רואה זאת,הדיכאון נוצר בעקבות רגשות לא מבוטאים,כשהמרכזי בהם הוא כעס.
ואז,אם הוא לא מופנה החוצה (כלפי האובייקט המשפיל,המכעיס),הוא מופנה פנימה.
ביום ה' האחרון,זה קרה בשידור חי אצלי בקליניקה.
הגבר החל בהשפלותיו וב"חינוכו" את רעייתו,כאשר היא שתקה,ונכנסה  לפוזיציה של "הילדה הקטנה".
מעבר לשיחזור היחסים שכל אחד מהם מביא לחדר,שאלתי אותה אם זה בסדר לה סגנון הדיבור שלו.
היא פרצה בבכי,ויצאה מן החדר.
לאחר שחלפה הסערה,וגם בן הזוג נרגע (ואף נבהל) היא ביטאה את כל מה שעובר עליה בקשר איתו,
ובעיקר ציינה את העוהדה שלא מרשה לעצמה לכעוס,עליו ובחיים בכלל.
השלב הבא יהיה העיבוד של כל דבריה,ובנוכחות בן הזוג - כאשר ייאמר לזכותו שהוא פתוח ומאפשר שינוי.