מקורות

אני מזמין אתכם/ן, להיכנס לבלוג המקוון שלי ברשת החברתית-מקצועית של מוכן מופ"ת. מכון מופ"ת נוסד ב-1983 ע"י האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, כבית-ספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת אנשי חינוך והוראה במכללות. הבלוג שלי, על תכניו השונים, עוסק במישרין בסוגיות להט"ביות בזיקה לחינוך ומתעדכן באופן שוטף. בין תכניו ניתן למצוא: רשימה של משאבי תמיכה לקהילה הלהט"בית, מאגר מחקרי מתחום החינוך, תיאור החוויה הבית-ספרית של תלמידים ומורים להט"ב, לרבות סקרי האח"מ, יום ההבנ"ה IDAHO, מדיניות משרד החינוך בנושא, חדשות רלוונטיות – תיקון חוק זכויות התלמיד, משפחות גאות למול מערכת החינוך, עבודת הגננת, המחנכת והיועצת בביה"ס עם תלמידים להט"ב והוריהם, תכניות להפחתת הלהט"בופוביה, מבט גלובלי על הקהילה הלהט"בית במערכות חינוך במדינות מערביות ועוד נושאים שעולים על סדר היום הציבורי-מקצועי.

 

בשקט בשקט, כמעט באין רואים. שנהיה בריאים.

 

קישור למכתב שהוציא וועד המתמחים המשותף בפסיכולוגיה בנושא זכויות של מתמחות בפסיכולוגיה במהלך ההריון ובחופשת לידה. מופץ כחלק מפעילות התנועה למען פסיכולוגיה ציבורית

 

תזכיר החוק מבקש לשנות את העיקרון הקיים היום בחוק לפיו כל מי שסיים תואר מוסמך או גבוה ממנו בפסיכולוגיה במוסד להשכלה גבוהה בארץ, גם אם מדובר בתואר מחקרי מובהק, רשאי להירשם בפנקס הפסיכולוגים, ולעסוק בטיפול פסיכולוגי. על פי המוצע רק תארים בפסיכולוגיה הכוללים מספר רכיבים מהותיים, ובכלל פרקטיקום (התנסות מעשית כחלק מהלימודים), יקנו ללומדים זכות להירשם בפנקס הפסיכולוגים ולעסוק בטיפול פסיכולוגי.

 

מאמר מעיתון דה-מרקר על מאבק הפסיכולוגים המתמחים מכל ההתמחויות לשיפור תנאי ההעסקה וחיזוק שירותי בריאות הנפש הציבוריים.

 

ביקורת היא תמיד נושא בעייתי וקשה כאשר היא קשורה בשמו הטוב של אדם. ברוב המקרים, הצגה חד-צדדית של ביקורת עשויה לגרום לנזקים בלתי הפיכים ולהביא לכך שפרנסתו של אדם תפגע בצורה משמעותית בגלל טרנד חולף ברשת. אבל מה קורה כאשר מטופל כותב ביקורת על המטפל שלו?

 

כולנו יודעים שהמדיה החברתית משפיעה על התקשורת שלנו עם הסביבה מצד אחד, ומצד שני משפיעה על הדרך שאנו מגדירים יחסים בין אנשים. המדיה החברתית נמצאת בכל מקום ולא תעלם. לכן, אין ספק שהיא גם תשפיע על פסיכיאטרים, על פסיכולוגים ועל עולם הטיפול הנפשי. למרבית אנשי המקצוע יש בעיה עם המדיה החברתית. אנחנו רואים את הסיכונים המקצועיים, המשפטיים והחברתיים שהמדיה החברתית מביאה לעולם הטיפול ואנחנו חוששים. אבל אני יכול לראות גם דברים טובים שיקרו לעולם הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה כתוצאה מעליית המדיה החברתית.

 

לחץ בעבודה, דיכאון וכעס הביאו את הפסיכולוגית דפנה כצנלסון-בנק לכתוב הרבה מכתבים לממונים עליה. תגובת המערכת לא איחרה לבוא: היא אושפזה בכפיה באברבנאל, טופלה בתרופות וכמעט איבדה את הרשיון לטפל. רק שם הבינה כמה מסוכן המקצוע וכמה קל להפוך אדם במשבר לחולה נפש עם תעודות. היום היא מרצה על גבולות השפיות ויש לה כמה טיפים למתאשפז. כתבה מאת אספה פלד, 7 ימים 23.12.05

 

במאמר זה תתואר תוכנית מובנית של עבודה קבוצתית, המתמקדת בפיתוח חוסן דרך חיבור לכוחות החלמה והתחדשות בטבע. הפעילות משלבת הליכה בחיק הטבע, התבוננות רפלקטיבית ב"תחנות" שונות בדרך בהדרכתו של מומחה בתחום הבוטניקה ופעילות יצירתית, הדהוד ושיתוף בקבוצה. תכנית זו פותחה בעשר השנים האחרונות במסגרת סל"ע, מרכז סיוע לעולה במשבר, בשיתוף עם המרצה לבוטניקה ד"ר צביה שפירא. התוכנית יושמה בעבודה קבוצתית כחלק מסמינרים למשפחות נפגעי טרור ואסונות אחרים, ובעבודה עם צוותי מתנדבים ואנשי מקצוע בתחומים טיפוליים המלווים נפגעי טראומה. עקרונות מנחים ומטרות: •חיזוק תחושת השייכות והזיקה בין היחיד לסביבה הטבעית. •העלאת תקווה וגיוס משאבי התמודדות דרך חיבור לכוחות הטבע. •הכרה בכאב ופתיחת ערוצים לביטוי עצמי תוך שמירה על המרחק המגונן המתאפשר בזכות שימוש במטפורות ובאמצעי הבעה יצירתיים. •יצירת נרטיבים של החלמה, התחדשות וצמיחה. קבוצות יעד: התכנית מודולארית ובנויה חוליות חוליות, כשתוכן הפעילויות מותאם לקהל היעד ולגיל המשתתפים. בתוכנית שלושה מערכי פעילויות (אז שלושה או ארבעה): א. פעילות למבוגרים. ב. פעילות לילדים (גיל 5-12 ולנוער; גיל 13-18)- פעילויות אלה מתאימות גם ליישום במסגרות חינוכיות. ג. פעילות משותפת הורים וילדים. ד. פעילויות המותאמות לקבוצות של מעניקי סיוע- להפחתת שחיקה ותשישות קרבה. יועצות, מטפלים באומנות, עובדות סוציאליות ואנשי מקצוע אחרים בתחום בריאות הנפש יכולים להעביר את הפעילויות לאחר הכשרה קצרה.

 

האתר טבעה של קבוצה מרכז תכנים הקשורים לעבודה עם קבוצות ואוצר את הידע שצברו אורית שרת פורטר ובת-חן שפירא כמנחות קבוצה: כלים ישימים להנחיה והקמת קבוצה, שיווק ומיתוג עצמי, מאמרים ומונחים מקצועיים, לתועלת ציבור המנחים, המונחים והסטודנטים.

 

הרצאה של פרופ' סלוודור מנוחין שניתנה בערב עיון חגיגי שהתקיים ב- 13 במאי 2010. המכללה האקדמית תל אביב-יפו

 

מאמר קצר הלקוח מתוך עבודת מחקר העוסקת בזיקה שיש בין תהליכי יצירה ותהליכי טרנספורמציה אישיים. החלק הזה דן בקצרה במאפיינים שיש לאדם היוצר ובתנאים המאפשרים לתהליך היצירה להתרחש.