פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

הטרדה טלפונית של מטפלות בעת פניה לטיפול: זיהוי ודרכי התמודדות

​​​​​​​​​​​​​​

בשנים האחרונות מתרחשת תופעה שנדמה שהפכה כבר לשגרה: אחת לכל פרק זמן מסוים מופיע אדם שמתגלה כמטרידן סדרתי, שפונה טלפונית אך ורק לנשות טיפול שאת מספרי הטלפון שלהן הוא מוצא באינטרנט - למשל באתר זה, שבו מוצגים פרופילים של מטפלות עם מידע על הכשרתן והשירות המקצועי שאותו הן מציעות. המטרידן פונה למספר רב של נשים בכל פעם, כאשר הדפוס הוא דומה: בתחילה נראה שהאדם מתקשר כדי לפנות לטיפול נפשי, אך במהלך השיחה לרוב נחצים גבולות ונוצרת תחושה מעיקה וקשה של הטרדה. ממדי התופעה מתגלים כאשר בקבוצות סגורות המטפלות משתפות בחוויה, ומגלות שזה לא קרה רק להן - אלא לעוד עשרות ואולי למאות מטפלות. הנשים, שתפקידן והכשרתן לנסות ולסייע לאנשים במצוקה, פעמים רבות נקלעות למצב בעייתי - מצד אחד עומד מולן אדם שמבקש עזרה, ומצד שני הן הופכות להיות קורבן לשיחה קשה, מטרידה וחודרנית.

מסמך זה מנסה לסייע לקהילת המטפלות להתמודד עם התופעה באופן היעיל ביותר עבורן. מכיוון שאין פתרון אחד שמתאים לכולן, ביקשנו ממספר רב של נשות טיפול שחוו הטרדה טלפונית במסגרת פניה לטיפול נפשי לתאר במענה לשאלון אנונימי מה חוו, ובעיקר, להסביר מתוך ניסיונן מה הן מציעות למטפלות אחרות לעשות כאשר יתקלו במצבים כאלה בעתיד. מתוך תשובותיהן הורכבו אוסף ההמלצות והרעיונות הבאים להתמודדות עם הטרדות טלפוניות במסגרת פניה לטיפול נפשי.

כיצד ניתן להבחין בין הטרדה לפניה אמיתית לטיפול?

אחת השאלות הקשות שאיתן מתמודדת מטופלת שמקבלת שיחת טלפון מטרידה היא האם מדובר במטרידן או באדם שסובל ממצוקה ובאמת מעוניין לפנות לטיפול. מרבית המטפלות המליצו מניסיונן להסתמך על אינטואיציה; הן מספרות שמתעוררת תחושת בטן כאשר השיח פתייני ולא מותאם למטופל שפונה לטיפול, וממליצות להתייחס אליה; לדבריהן, נוצרת תחושה של הטרדה ואי-נוחות מן הרגע הראשון. אחת המטפלות הציעה: "אם הטון גורם לך להרגיש נבוכה או עירומה - לזה בדיוק המטרידן מתכוון".

מטפלות נוספות הציעו שבמידה שהפונה מתאר תיאורים גרפיים ומיניים של בעיותיו וקשייו הדבר מהווה נורת אזהרה לכך שמדובר במטרידן ולא בפונה אמיתי; הן מציינות שמנסיונן התנהגות כזו אינה מאפיינת בדרך כלל פונים לטיפול. בנוסף, גם שאילת שאלות חודרניות ואינטימיות את המטפלת מהווה סימן מחשיד לכך שמדובר במטרידן.

מטפלות ציינו שבשיחה המטרידה שקיבלו, הפונה כלל לא הסביר את סיבת הפניה שלו. לכן, לדבריהן כאשר מתקשר פונה ואינו מסביר מדוע הוא רוצה לפנות לטיפול, יש לחשוד שמדובר בהטרדה. סימן מחשיד נוסף שצויין הוא שברגע שנעשה ניסיון מצד המטפלת לקבוע פגישה – ה"מטופל" מתחמק ולא מעוניין להיפגש.

עוד הציעו נשות הטיפול שיש לשים לב לכך שבמהלך שיחה שנועדה להטריד, נעשה מצד הפונה ניסיון להאריך את השיחה ללא קשר לתשובת המטפלת; הן מתארות תחושה שללא קשר לתשובה שניתנת מצד המטפלת, המטופל ממשיך באג'נדה שלו ללא קשב.

כיצד נכון לפעול מרגע שהבנת שמדובר בהטרדה?

לאחר שקיבלת שיחת טלפון ואת חושדת שמדובר באדם שמבקש להטריד ולא לפנות לטיפול, מעבר לתחושות הקשות שעשויות להתעורר, צצה השאלה - כיצד נכון לפעול כעת? המטפלות שסיפרו על נסיונן המליצו להגיב בלקוניות ולא להראות עניין נוסף בתוכן השיחה. הן ממליצות שלא להמשיך בשום אופן לשאול את המטריד שאלות נוספות לבירור מצבו, משום שכל שאלה נוספת רק תיצור "פינג-פונג" שיוביל להחרפת חוויית ההטרדה. 

ישנן מטפלות שהציעו לציין בפני הפונה שאת מבינה שמדובר בהטרדה ולא בפניה אמיתית, ושאם יתקשר אליך פעם נוספת תפני למשטרה, או לחילופין לומר לו שאת מתכננת לפנות למשטרה כבר עכשיו. בנוסף, המטפלות ממליצות לחתור מיד לסיום השיחה ולאחר הניתוק לחסום את מספר הטלפון של הפונה, כדי למנוע ממנו ליצור עמך קשר בעתיד. 

מטפלת נוספת הציעה לנשים אחרות להיות ברורות לגבי הגבולות של שיחת בירור טלפונית, שנועדה לאפשר לפונה לברר מידע בסיסי על המטפלת מבחינה מקצועית ולברר האם היא מתאימה לו. אם בשיחה יש גלישה לטון ולאווירה שגורמת לך אי נוחות, יש להבהיר לפונה שהטון והאופן שבו הוא מדבר לא נאות ולא מקובל עליך, ולנתק את השיחה. במילים אחרות, גם מבלי לקבוע באופן דיכוטומי האם מדובר ב"פונה רגיל" או ב"מטרידן", מותר לך לשמור על הגבולות שלך ולהחליט באיזה אופן מקובל עליך שידברו אליך - ובאיזה לא.

כיצד לחסום מספר טלפון

אם אינך רוצה לקבל שיחות ממספר טלפון מסוים, ניתן לחסום אותו. כשתתקבל שיחה מהמספר הזה, הטלפון ידחה את השיחה באופן אוטומטי. יש לציין שהחסימה היא רק של המספר ממנו התקשרו אליך, ורק בטלפון שבו ביצעת את החסימה. למשל, אם חסמת את מספר הטלפון הסלולרי של המתקשר, הוא עדיין יוכל להתקשר אליך מקו טלפון ביתי או ממספר סלולרי אחר. כמובן שתוכלי לחסום גם את מספרי הטלפון הללו אם תרצי.

תלונה במשטרה

הטרדה טלפונית ובעצם כל הטרדה של משתמשים באמצעי תקשורת, היא עבירה פלילית לפי סעיף 30 לחוק התקשורת. הגשת תלונה במשטרה היא צעד מתבקש, אולם, כשמדובר במטפלות מתעוררת הדילמה האם יש בכך הפרת סודיות. ישנם מטרידים המודעים לחובת הסודיות ומאיימים בתביעה כל אימת שמטפלת מודיעה שתגיש תלונה במשטרה.

ביקשנו חוות דעת משפטית מהפ"י, עד לכתיבת שורות אלו לא התקבלה חוות דעת. נשמח להוסיף חוות דעת משפטית, בינתיים אנו מביאים מספר נקודות למחשבה וכל אחת תפעל לפי שיקול דעתה, אין לראות באמור ייעוץ משפטי.

בסעיף 7 לחוק הפסיכולוגים נכתב:

(א) מידע על אדם שהגיע למי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה מעיסוקו המקצועי או בעקבותיו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחת מנסיבות אלה:

(1) גילוי המידע דרוש לדעתו לשם טיפול באותו אדם;

(2) קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע;

(3) האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילויו, וכל עוד לא ביטל בכתב את הסכמתו האמורה.

בסעיף 4.1 בקוד האתיקה של הפסיכולוגים נכתב:

פסיכולוגים ישמרו על כבודם ועל פרטיותם של לקוחותיהם. לשם כך יקפידו על סודיות המידע שהגיע אליהם תוך כדי עיסוקם המקצועי, וזאת גם לאחר שהסתיים הקשר המקצועי עם הלקוח, ואף לאחר מותו.

האם בשיחה טלפונית נוצרו יחסי מטפל-לקוח? אפשר אולי ללמוד על כך מסוגיית יחסי עורך דין לקוח. מצורף קיטוע מתוך המאמר 'מיהו לקוח: מתי וכיצד נוצרים יחסי עורך דין לקוח' מאת ד"ר לימור זר-גוטמן: 

בבד"מ 18/98 נאמרו הדברים הבאים:

"אין הפרת חובת נאמנות בלא קיום חובת נאמנות. ולכן נדרשת ראיה להיווצרות יחסי נאמנות. השאלה הינה עובדתית – אובייקטיבית ונגזרת מאופי פעולות ויחסי הצדדים, ולא לפי מה שסבר צד זה או אחר. אין אדם נעשה 'נאמן' הזולת רק משום שהזולת סבור ו'מניח' כך אלא זו שאלת-חוק שיש להכריע בה על סמך עובדות."

הבדיקה העובדתית-אובייקטיבית צריכה להתייחס למספר מאפיינים שנקבעו בפסיקה. המאפיינים אינם מחייבים ואינם מצטברים כך שהכרעה מתבצעת בהתאם לכלל הנסיבות. בפסק הדין המנחה בסוגיה בעניין לוי נ' שרמן קבע בית המשפט העליון את המאפיינים הבאים: אחד, האם פנה הלקוח לעורך הדין בבקשה לייצג אותו; שתיים, האם עורך הדין קיבל על עצמו את הייצוג; שלוש, האם ניתן לטובת עורך הדין ייפוי כוח לטפל בעניין; ארבע, האם שולם שכר טרחה עבור הטיפול; חמש, האם נערכה ישיבת עבודה בין עורך הדין ללקוח בה פורטו דרישות הלקוח.

שימוש באפליקציות לזיהוי מתקשר לפי מספר טלפון

אפליקציות כמו truecaller מאפשרות לך לקבל מידע על מספר הטלפון שממנו מחייגים אליך גם בלי שהוא שמור ברשימת אנשי הקשר שלך. כך למשל, אם משתמשים רבים באפליקציה חסמו מספר מסוים וסיווגו אותו כמטרד, כאשר תקבלי שיחה ממספר זה תופיע אזהרה על המסך שמדובר במטרד. יחד עם זאת, חשוב לציין שהמידע על מספרי הטלפון מגיע מהמשתמשים האחרים באפליקציית truecaller, וכדי להשתמש בה עליך לאפשר לאפליקציה גישה לשמות אנשי הקשר שלך. יש לכך משמעות בהקשר של שמירה על פרטיותך בכלל, ובהקשר של שמירה על פרטיות מטופלייך בפרט. לדוגמה, במידה ששמרת ברשימת אנשי הקשר שלך מספר טלפון של מטופל תחת השם "יוסי מטופל", יתכן שכאשר אותו יוסי יתקשר לאדם אחר שמשתמש באפליקציה הוא יוצג בתור "יוסי מטופל", וכך למעשה תיווצר בעיה בהגנה על פרטיות המטופל שלך - למרות שלא מסרת מידע עליו באופן אקטיבי לאדם אחר. אפשר כמובן להימנע מכך במידה שלא שומרים את איש הקשר עם המילה "מטופל", אלא למשל בתור "יוסי (מ)", או בכל אופן אחר שלא יחשוף מידע פרטי. 

אזהרה של נשות טיפול נוספות בפורומים גדולים

בשל החשיפה לתביעת דיבה ו/או לשון הרע, ו/או תלונות שיוגשו לוועדת האתיקה מצד המטרידן, ההמלצה היא להימנע מלהזהיר נשות טיפול נוספות תוך פרסום השם ומספר הטלפון של המטרידן במסגרת קבוצות פייסבוק, ווטסאפ, טלגרם ופורומים שונים שחשופים לאנשים רבים, גם אם הם מוגבלים לאנשי טיפול בלבד; לעתים מידע דולף גם מקבוצות אלה, ותביעות משפטיות, גם כאשר אין להם כל הצדקה, עשויות להיות מטרידות, ארוכות ומתישות.

יש לך מה לתרום?

דף מידע ממשיך להתעדכן כל הזמן במידע שמגיע מקהילת המטפלות באתר. אם חווית הטרדה בעת פניה לטיפול נפשי, ויש לך ידע וניסיון שחשוב לך לתרום למטפלות שעשויות להתמודד עם סיטואציה כזו בעתיד, או שברצונך להציע הערות ורעיונות נוספים, את מוזמנת לפנות אלינו במייל: hebpsy.sagit@gmail.com

תגיות:

נערך לאחרונה ב-16/3/2021 17:03