מקורות

חיבור זה מביא סיכום של תמות מרכזיות שעלו מתוך מפגש עם שתי קבוצות מיקוד של מנהלי בתי-ספר: האחת של מנהלי בתי-ספר יסודיים והאחרת של מנהלי בתי-ספר על יסודיים. מטרת קבוצות המיקוד הייתה לנסות להתחקות אחר התגובות הגלויות, הסמויות והלא מודעות של מנהלי בתי-הספר לשינוי המוצע בדוח של כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל. מתפרסם באתר מכון צפנת

 

חוברת הדרכה של משרד החינוך האמריקאי, מיועדת להורים, בעיקר כאלו שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים, הן לצורך מתן מידע וסיוע למשפחה בכלל, והן מתוך מטרה לעזור בשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך ובשאר תחומי החיים.

 

מחקר יישומי בחינוך - תמונת מצב והמלצות צוות הבדיקה לנושא אבחון, מדידה והערכה לגיל הרך. בעריכת צביה ברזניץ ורעות ימין.

 

המחקר בדק משקעי דחק ארוכי טווח ויכולת לאינטימיות בקרב ניצולי שואה. נבדקו ניצולי שואה שפנו לטיפול נפשי, כאלה שלא פנו לטיפול נפשי, וקבוצת ביקורת שלא עברה את השואה. במאמר זה מובאים ממצאי המחקר. מתוך כתב העת "רווחה וחברה" המופיע באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

 

עבודה זו מהווה צעד לקידום נושא האתיקה של ראיונות הקבלה למגמות הקליניות בפסיכולוגיה, ובעיקר להעלאת המודעות לקצה הנשכח שלה – המחויבות האתית כלפי המרואיין. מוצג ניתוח אתי שיטתי של ראיונות הקבלה לאור עקרונות האתיקה המקצועית וקוד האתיקה של הפסיכולוגים בישראל. ניתוח זה ממחיש מורכבות אתית, מתח פנימי וניגוד עניינים שמלווים ראיונות אלו, אשר לא זכו למענה עד כה. כמו כן, מובאת סקירה בדבר ההתיחסות המוגבלת בספרות לנושא, שבאה לידי ביטוי בעיקר בשאלת יעילותם של הראיונות באיתור המתאימים ולא במחויבות למרואיין עצמו. בנוסף, מובאת סקירה בדבר ההכרה הגוברת באשר למחויבות האתית כלפי המרואיין בתחומים מקבילים (בהם המחויבות למרואיין במחקר והמחויבות כלפי מועמד ללימודים ולמועמד לעבודה), שמעצימה את הריק שקיים באשר לראיונות בפסיכולוגיה.

 

מגוון הרצאות מתוך הכנס "העברה בין דורית של טראומת הקרב" אשר נערך במרכז אדלר, באוניברסיטת ת"א, במאי 2005, בהשתתפות: פרופ' תמי רונן, ד"ר מריו ארתור אדלר, פרופ' צבי איזיקוביץ, ד"ר רחל דקל, ד"ר יפה זינגר, מר מיכה שלוי, ד"ר איתן אברמוביץ.

 

העונה הראשונה של "בטיפול" שודרה במהלך שנת 2005 וכללה 45 פרקים שבהם תוארו מפגשים של מטופלים שונים עם פסיכולוג וכן תהליך הדרכה שעובר הפסיכולוג עצמו. המחקר הנוכחי בדק את השפעה של הסדרה על עמדות הצופים בנוגע לטיפול, תוך התייחסות להיבטים שונים: תועלת הטיפול, סטיגמה חברתית, והנזק שטיפול עלול להסב.

 

נשים בהריון בסיכון גבוה, חוות לעיתים קרובות מצוקה רגשית גבוהה כדוגמת חרדה ודיכאון. נשים אלה נמצאות במעקב רפואי קפדני, הן עוברות בדיקות רבות ומבלות זמן רב במרפאות ובסביבת צוות רפואי. גורמים רבים משפיעים על שביעות הרצון של נשים מטיפול גניקולוגי לפני לידה. המחקר הנוכחי בחן את ההשפעה של המצוקה הרגשית של נשים בהריון בסיכון גבוה והקשר שלהן עם הצוות הרפואי על שביעות הרצון מהטיפול הרפואי שהן קיבלו.

 

לפניכם סקר קצר (8 שאלות ומספר פרטי רקע), מבוסס רשת ואנונימי שמטרתו זיהוי מגמות וצרכים בלימודי המשך של עובדי בריאות הנפש (פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עו"ס מטפלים בהבעה וכו'). מילוי השאלון, קל ופשוט, נועד לאנשי מקצוע המוזמנים למלאו ולצפות בתוצאות המצטברות.

 

הפרק השני מתוך הספר THE INTERACTION BETWEEN PERSONALITY AND INTERNET USE. רשת האינטרנט היא טכנולוגיית תקשורת חדשה באמצעותה הגולשים יכולים לבצע מגוון פעילויות חברתיות כגון השתתפות בקבוצות תמיכה, לתקשר עם חברים או עם אנשים זרים. למרות שמליוני אנשים בעולם מתקשרים אחד עם השני על בסיס יומיומי, גלישה באינטרנט היא התנסות איניבדואלית ולכן כל ניסיון להבין את ההתנהגות ברשת חייבת לבחון את אישיות הגולש.

 

עבודת תזה לתואר שני בקרימנולוגיה. תסמונת ליקוי קשב ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder = ADHD) מסווגת כהפרעת ילדות והתבגרות הנוגעת לכ-5% מכלל האוכלוסייה ובשכיחות גבוהה יותר בקרב בנים. התסמונת מוגדרת כליקוי התפתחותי בשליטה עצמית הפוגע בטווח הקשב. התסמונת מקורה בליקוי נוירולוגי במערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית. תסמונת אשר באה לידי ביטוי בקושי בשליטה עצמית ובוויסות רגשות, היפראקטיביות, אימפולסיביות, ליקוי ביכולת התכנון, קושי בלימוד ושימור כללי התנהגות מקובלים ודימוי עצמי נמוך. הדימוי העצמי הנמוך מוביל לתפיסה עצמית נמוכה ותחושת דחייה, האמורות להשתקף במה שמכונה בהקשר הנוכחי 'סכימת דחייה'. העבודה מוצגת באתר עמותת לשם.

 

מה זה בדיוק מטפל אתי? האם ניתן לבחון את זה בכלל? איך אפשר לשפר התנהגות אתית? אלו הן השאלות עליהן מנסה לענות המחקר על ידי השאלון שמוצג לפניכם.