הופעתו של מניפסט פסיכואנליטי היא מאורע נדיר בתרבות הפסיכואנליטית של תקופתנו. הליכה על בהונות, עשיית כיווני חן והימנעות מכל גילוי דעת תיאורטי, הפכו לאחד מסימני ההיכר של המטפל המבקש לעצמו מקום בבזאר האנליטי הפוסטמודרני, שבו רב ההיצע על הביקוש. בולמוס רב-תחומי אוחז בפסיכואנליזה והיא מערה לתוכה את כל הטוב שהיא מזהה בדיסציפלינות שכנות. עודה זוללת עד להתפקע, מאבדת הדיסציפלינה את זהותה העצמית ואת הביטחון בהיותה שיטת טיפול ייחודית עם שיטות מחקר ייחודיות..

| 533 צפיות |
הוסף למועדפים