פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×The stork and sparrow drink Polish vodka
Izabela Szumen ©
זכור אותי

שמע פסיכולוג | ד"ר ארנון רולניק

מבוא לפודקאסט

בהמשך לבלוג שלי באתר זה ("שמע פסיכולוג"). גם כאן אנו עוסקים בקולות ובשמע. רוב זמני אני מקשיב. אוזני קרויה לאנשים: אני מקשיב למטופלי, אני מקשיב למודרכי, אני מאזין לכאבם כמו גם להתרגשותם ושמחתם.

אבל לא רק אנשים ורגשות מגיעים לאוזניי - אני קשוב גם למכשירים... למחשבים המקריאים לי ספרים, לסמארטפונים המספרים לי על חדשות בעולם הפסיכולוגיה, ולנגני MP3 המלווים אותי בעת הליכה, נסיעה באופנים, ואפילו בשחייה. בכל אלו  אני מקשיב לתכנים מוקראים: אני מקשיב למאמרים, לראיונות,להרצאות,  ולספרים. השם הכולל לכל אלו הוא פודקאסטים.

פודקאסט (שבמקורו נגזר מהמילה IPOD - נגן המוזיקה של חברת אפל) הוא דרך להעברת תכנים בצורה אודיטורית. אפשר לחשוב על פודקאסט כעל תוכנית רדיו המשודרת דרך האינטרנט או דרך נגן מוזיקה או טלפון חכם. במרשתת ניתן למצוא אתרים רבים המציעים פודקאסטים בפסיכולוגיה. יחד עם עמיתי בפסיכולוגיה עברית חשבנו שהגיע הזמן להקמת הפודקאסט הפסיכולוגי העברי. עכשיו תוכלו לא רק לקרוא  אלא גם לשמוע פסיכולוגיה.

 

בין רעב לבולמוס: עם ד"ר רות מסר קויצקי​​​​​​​

הדיאלוג שלנו עם האוכל מעסיק אותי זה תקופה. התאבון רב, ההנאה מהאוכל גדולה, אך הכרס מודיעה "יש מחיר"!

הזמנתי את ד"ר רות מסר קויצקי לשתף בדרך בה היא עובדת עם נושאים אלו

רות היא פסיכולוגית קלינית העוסקת בפסיכותרפיה, הכשרה והדרכת מטפלים במסגרות שונות.

למדה תואר ראשון, שני ושלישי בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת ציריך, שוויץ. עברה הכשרת פוסט דוקטוראט בטיפול קוגניטיבי התנהגותי באנגליה ובארה"ב.
פסיכותרפיה ממוקדת במתבגרים ומבוגרים בהתערבויות במשבר, חרדה, הפרעות במצב הרוח, הפרעות אכילה, התמודדות בגיל המעבר, ועוד. רות היא מורשית לעסוק בהיפנוזה. 

ןמאמינה בעבודה פסיכותרפויטית אינטגרטיבי

 

 

חדש: פסיכולוגים הזהרו בטסטים שלכם! - ראיון עם משה אלמגור

לאור הדיון האמוציונאלי והכאוב על החלטות הועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית בנושא הפסיכודיאגנוסטיקה בכלל והרורשאך בפרט, ביקשתי מפרופ' משה אלמגור לספר לקהל שומעינו את הדרך בה הוא תופס את התחום. משה הוא פרופ' במגמה הקלינית בחוג לפסיכולוגיה אוניברסיטת חיפה. הוא מומחה בכיר בפסיכולוגיה קלינית, טיפול ואבחון. משה הוא מנהל המעבדה להערכת אישיות באוניברסיטת חיפה והוא מטפל ומדריך מוסמך לטיפול משפחתי.

בראיון אנחנו מתחילים בהכרת ההסטוריה המקצועית של משה ועוברים בהדרגה לדיון בסטטוס של מבחנים השלכתים ואוביקטיבים בעולם ובארץ.

פרופ' אלמגור אינו חוסך את שבטו מהשמוש בכלים אבחוניים הסובלים מבעיות קשות של היעדר נורמות מקומיות, היעדר תיקוף מקומי, תרגומים לא מאושרים ולא בדוקים, שימוש לא מתאם במבחנים, והיעדר כללים ברורים לציינון וניתוח.

הוא מציין קשיים נוספים נובעים מכך שפסיכולוגים מפרשים תוצאות של מבחנים תוך כדי מתן משקל לא מתאים לסולמות והעדפה לא ברורה של מבחנים כאלו ואחרים, כאשר אין עדות מחקרית להעדפה זו (האם מבחן הרורשאך חשוב יותר ממבחן ה-TAT? איזה סולם של הרורשאך הוא בעל משקל גדול יותר ועל איזה בסיס?). וכי בארץ נעשה שימוש כוללני בסוללת מבחנים כאשר לשימוש זה אין הצדקה וצורך מבחינה קלינית וטיפולית במרבית המכרעת של המקרים.

ולמרות כל זאת משה אופטימי. הוא מדבר בהערכה רבה על הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית שמצאה להערכתו דרך פשרה נכונה בין המחנות השונים בפסיכותרפיה, והוא מאמין שהשינוי בתהליך ההכשרה של פסיכולוגים אכן קורם עןר וגידים.

הערה: בשמיעה נוספת משה מבקש לתקן את הדברים הבאים:

מאזיניי הפודקאסט,

ברצוני להתנצל על טעויות שנפלו בראיון ומתוך תום לב (וגיל):

פרויקט הטיפול בנפגעי ראש בתל השומר היה של פרופ' בן-ישי (ולא בן-צבי כפי שנאמר בשידור)..

 

לא רק ה-MMPI-2  עבר סטנדרטיזציה מקומית, אלא גם ה-WISC-R.

 

 

הפרעות פסיכוסומטיות וביופידבק ראיון עם מארק שוורץ

העיסוק בסימפטומים גופנים הנו לחם חוקם של פסיכולוגים מראשית ימי המקצוע, היה קסם גדול סביב המונח"פסיכוסומאטי" ובהנחה הרובצת לידו כאילו לכל סימפטום גופני יש סיבה נפשית. פרנץ אלכסנדר יחד עם עוד פסיכואנליטיקאים נטו להסביר בעיות רבות כמבוססות על הדחקה או על קושי עם דמות האם (אסטמה) או על כעס לא מעובד (יתר לחץ דם). 

היום אנו זהירים יותר: האולקוס שהיה חביב עלינו במיוחד נגנב לנו כשהתבהר כי הוא מבוסס על חידק, וגם כאבי הראש כבר לא רק פסיכוגנים...עם זאת אל לנו לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה:  יזמנו לכן יום עיון במכללה האקדמית תל אביב שיתקיים ב 28 לאוגוסט 2015

בראיון עם ד"ר מארק שוורץ אנו מכסים עולם רחב של בעיות גופניות הוא קשור- לחץ (Stress-related Disorder ) ואין  ספק שלפסיכולוגיה יש הרבה מה לתרום בתופעות כמו אסטמה, בבעיות שליטה בסוגרים, בלחץ דם, כאבי ראש, , אפילפסיה, תסמונת המעי העצבני, טיפול בכאבים בשרירי הלסת, בבעיות שיקום נוירומוסקולרי, וכאבים הקשרים בדלקת פרקים ושגרון (רשימה חלקית) . מה אם כן הדרך שבה נעבוד עם תופעות רפואיות שונות? מה הסטטוס של התערבויות שונות בפסיכותרפיה בתחום הפסיכולוגיה הרפואית, ההיפנוזה, הביופידבק ה EMDR וה CBT? מה עובד ומה לא עובד.

 

על האומץ להיישיר מבט מול הזיקנה - קולה של חיה יניב

הפעם בחרתי לשמוע על נושא שמפחיד רבים מאיתנו, נושא שאנו ממעטים לדבר עליו ואולי אפילו לחשוב עליו.

למזלי ממש לידי - אצלי בקליניקה- מתהלכת לה אישה מרשימה, כסופת שער שמעיזה לחשוב, להיישיר מבט נוקב, לדמיין ואולי גם לפלרטט עם הזיקנה.

חיה יניב שמה. היא גדלה כאחות והתפתחה להיות מטפלת CBT, מומחית בפסיכופיזיולוגיה וביופידבק, אבל בעצם אימצה לה את ג'פרי יאנג (סכמה תרפיה) כאבא ואת מארשה לינהאן (Dialectical Behavior Therapy)  כאימא. מתוך כל אלו היא גם מקשיבה לי פה ושם...

מטפלי הקליניקה, וחיה בינהם, משתתפים בכנסים ושולחים לעיתים עבודות אליהם. במסגרת התלבטות לגבי משלוח עבודה של לכנס, הזכירה חיה, כאחד הנושאים האפשרים את הדיאלוג שלה עם ההזדקנות.

זה ריתק אותי, שנים אני מתבונן בנשיותה הבוגרת, באמהותה רבת השנים ואני סקרן לדעת איך רואים את העולם משם ממרומי הגיל.

"ובכן, כתבי על כך" אמרתי לה.

חיה שכבר הקימה שרות  של יעוץ וטיפול מיני לחולים אונקולוגים ובני/בנות זוגם לא היססה.

למחרת חיכתה בתיבת הדואר שלי יצירה כל כך מרשימה שבחרתי להביא אותה בפניכם כבר כעת בקולה של חיה וגם בטקסט.

הקשיבו כאן וקראו בבלוג בפסיכולוגיה עברית

על אמפטיה ופסיכותרפיה עם lou Agosta

הראיון הפעם הוא עם לו אוגוסטה lou Agosta, פסיכותרפיסט, פילוסוף ומרצה לפסיכולוגיה.

את לו ואשתו (לה משפחה בישראל) אני מכיר כבר מספר שנים (ראו כאן שיחה שלנו ביוטיוב)  מעשה שהיה כך היה: קרן בשם Evans  הזמינה אותי להיות חבר בוועדת שופטים שדנה בחלוקת מענקי מחקר. התחום שבו החליטו הפעם להתרכז היה "The Neuroscience of Empathy"  כשהתכוננתי למפגש חברי הוועדה רציתי לרענן את זכרוני ומתוך געגוע לימים שהודרכתי אצל ג'ימס פיש איש פסיכולוגית העצמי משיקאגו שלימד אותי את אמירתו של קוהוט that empathy is like oxygen for the soul (self) - ביקשתי מגוגל שימצא לי את איש האמפטיה בשיקגו וכך במקום את פיש מצאתי את לו אגוסטה שכבר אז כתב ספר על אמפטיה מהזוית הפילוסופית.

לקראת סדרת ימי עיון שעשינו בקליניקה על נושא זה קראתי קצת מכתביו בנושא והוא שיתף אותי בתהליך הכנת ספר חדש שלו בשם

 A Rumor of Empathy: Resistance, narrative and recovery in psychoanalysis and psychotherapy

בספר זה הוא פורש משנה רחבה אודות אמפטיה כפי שכותב על ספר זה Stolorow

 Agosta in the present book draws out the clinical yield of his earlier studies by tracking empathy and its failures, and the resistances to empathy, as these show up on in both participants in the psychoanalytic encounter. In this Insurance-Company-Driven Age of Scientism and the Quick Fix, he seeks nothing less that the restoration of empathy to its rightful place as the foundation of authentic human relationships. In so doing, he offers a much needed, philosophically informed, non-pathologizing approach to emotional disturbances and human suffering guided by humanist values. I recommend A Rumor of Empathy to psychoanalytic therapists at all levels of training and experience.

וגם אני, הקטן, כתבתי ליד סטולורו דברי הקדמה בהן ציינתי איך כתיבתו של אגוסטה עוזרת לי בניהול קליניקה אינטגרטיבית כאן בארץ.

לא תתפלאו אם כן שבראיון זה יכולנו גם להודות על רגעים בהם נכשלנו להקשיב אחד לשני. תוכלו גם לשמוע כיצד אני מתבלבל בנסיוני להסביר ללו את השם שאני מציע לאמפטיה בעברית: "וחווית רעך כמוהו"

ללא פרויד וללא בק (אבל עם וואכטל) - מחשבות על הדרכה אחרת

בפודקאסט זה נעסוק באפשרויות הדרכה שאינה מחוייבת למחנה כלשהו. אשאל כאן את השאלה מה נדרש כדי שנהיה מטפלים טובים יותר.

רוב בתי הספר לפסיכותרפיה–נוטים ללמד גישות. אני מחזיק מול עיני כמה תוכניות כאלו ואני רואה שנה ראשונה פרויד, שנה שניה נניח מלני קליין וממשיכיה, שנה שלישית אינטרסוביקטיבים.

אני גם רואה כמה תוכניותCBT  וגם שם נמצא גישת ה REBT, גישת ה DBT  וטיפול על פי הסכמה תרפיה.  אני סבור שפסיכותרפיה היא קודם כל אומנות. אומנות השמיעה, אומנות האמירה, אומנות האמפטיה, ואומנות ההסתנכרנות עם האחר. וכדי ללמד אומנות נדרש סוג למידה אחר, סוג תרגול אחר, ובעיקר פחות תאוריה ויותר התנסות.

אני מדבר על משהו שאקרא לו מיקרו הדרכה –הדרכה שעוסקת באיך. איך מתערבים, מה אומרים אומרים ואיך מתרגלים.

מי שמסייע לי הוא פול וואכטל. בפןדקאסט זה נשמע קטעים של ואכטל מספרו  Therapeutic Communication שאף שהוא מבוסס תאוריה יש בו הרבה מאוד דגש על הפרקטיקה: מה אומרים, איך ומתי.

בפודקאסט זה אני גם עושה נסיון לצטט חלקים מספר שלא על ידי ציטטה כתובה  - אלא כיאה לפודקאסט בהקראה של קטע מהספר.

ההקראה תתבצע כל ידי מכשיר הקינדל שבאמצעותו אני קורא ושומע ספרים. המחשב יקריא לנו קטעים מספרו של וואכטל

אהיה סקרן לדעת אם שומעי פודקאסט זה יכולים להסתדר עם שיטת קריאה זו.

ובכן הבה נצא לדרך.

הדגש הראשון של הדרכה אחרת יעסוק בחשיבות המגע עם הרגש.

 

 

 

 

 

דרכו של פרופ' מיכאל רוזנבאום ז"ל: שיחה של תלמידיו

פודקאסט זה מוקדש לזכרו של פרופ' מיכאל רוזנבאום, פסיכולוג קליני, מרצה, חוקר ומדריך. מחלוצי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בישראל.

מיכאל הקים דורות של מטפלים וחוקרים. בשיחה זו עם ד"ר נעמי אפל שהיתה מתלמידותיו ועשתה אצלו את עבודת הדוקטורט שלה, נעמי מספרת על החשיבה הטיפולית והמחקרת של מיכאל. אני שהייתי עוזר מחקר שלו וגם את עבודת התזה עשיתי עימו - מוסיף פרטים על שיטת המחקר של מיכאל.

מן הראיון אפשר ללמוד גם על התפתחות ה CBT כפי שחזה אותה פרופ רוזנבאום , תשתמעו על המעבר של מטיפול התנהגותי לטיפול קוגניטיבי כמו גם על המעבר מהדור השני לדור השלישי של ה CBT.

נעמי מתארת את מושג "התושיה הנלמדת" ואת מושגי השליטה העצמית הפתוחה והסגורה. כן היא מדברת על פרויקט עוצמה בו עבדה עם פרופ' תמי רונן ועם פרופ' רוזנבאום.

פרופ' רוזנבאום, פיתח את מושג השליטה העצמית, והשאלון שחיבר בתחום Self Control Schedule משמש במאות מחקרים בעולם.

במובן הזה הוא פתח תחום שנעשה היום מרכזי מאוד בפסיכולוגיה וממשיכים את דרכו בעניין חוקרים כמו Roy Baumeister. 

לאחרונה יצא בארץ ספרה של קלי מקגוניגל העוסק ב"כוח הרצון". קלי מדברת על כלים לפתוח השליטה העצמית. חלקם מגיעים מהתחומים הפסיכופיזיולוגים שמיכאל עסק בהם לא מעט.

מיכאל היה גם דמות מרכזית בתחום הפסיכולוגיה הרפואית ובמשך שנים ניהל את מרכז שוורץ לחקר התנהגויות בריאות. בעזרתו של מיכאל פתחנו מודל לחקירת התנהגות בעת תחושות פיזיות קשות. למדנו ליצור "מחלת תנועה" עם סימפטומי הבחילה והמצב רוח הירוד שלה - במעבדה וחקרנו את התנהגות האנשים הנחשפים למצב כזה

בראיון נעמי אפל ואנוכי מדברים על הצורך ליתן הוקרה למפעל חייו של פרופ' רוזנבאום ומציעים שבכנס ה EABCT הקרוב בארץ הוא יקבל את ה The EABCT-award

שנינו  מדגישים את הצניעות של מיכאל, את חיוכו הנבוך, את הסקרנות המחקרית שלו ואת תרומתו להבנת נפש האדם.

 

 

 

 

יהי זכרו ברוך

 

אימון רגשי עם ד"ר דרור גרין

והפעם ראיון עם ד"ר דרור גרין מ 'המכון לאימון רגשי' בבולגריה שם הוא גם מנהל סדנאות מרוכזות למטפלים, לזוגות, להורים ולנפגעי טראומה.

דרור חיבר ספרים רבים לקהל הרחב ולאנשי מקצוע. מחלוצי הטיפול הנפשי באינטרנט. פיתח את הקליניקה הווירטואלית הראשונה לטיפול נפשי באינטרנט. ההזמנה למפגש עם דרור קשורה כמובן להשתלמות שאנו עושים בנושא טיפול מרחוק , אבל זו רק אחת הסיבות שהזמנתי את דרור לראיון. ד"ר גרין הוא אחד האנשים היותר פורים ויותר יצירתים במחננו: אני מנוי על ההרהור השבועי שלו שם הוא מפתח השקפת עולם צלולה ולעיתים קוראת תגר. הייתי אומר שההרהור ההשבועי שלו הוא "הרעור" (מונח שטבעה מטופלת חכמה שלי) שכן יש שם מבחינתי גם הרהורים וגם ערעורים על הנורמות שלנו.

דרור הוא בעל דוקטורט ותואר שני בפסיכותרפיה בסיטי יוניברסיטי, לונדון (Regent's College, City University, London). בוגר האקדמיה למוסיקה בירושלים ע"ש רובין (קומפוזיציה) והאוניברסיטה העברית (פילוסופיה ומוסיקולוגיה). חבר באיגוד המטפלים הבריטי UKCP, ובחברה הבינלאומית לטיפול נפשי באינטרנט ISMHO.

לימד בבית-הספר לפסיכותרפיה של הטכניון בבית-החולים רמב"ם בחיפה, בבית-הספר לפסיכותרפיה של בית-החולים בצפת בשיתוף עם מכללת צפת ובלימודי ההמשך ברפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם שירותי בריאות כללית.

ספרו, 'פרויד נגד דורה', יצא לאור ב־1998 (הוצאת מודן). ספרו, 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש', יצא לאור בשנת 2003, ומהדורה חדשה ומורחבת בשנת 2006 (ספרים, הוצאה לאור), ספרו 'פסיכותרפיה ממבט אחר' יצא לאור בשנת 2007. ספרו 'אימון רגשי' יצא לאור בשנת 2011. ספרו 'תיאורי-המקרים של פרויד' יצא לאור בשנת 2013. ספרו 'שיחות עם הנסיך הקטן' יצא לאור בשנת 2014. ספרו 'טיפול נפשי באינטרנט' יצֵא לאור בשנת 2015 (באנגלית). ספרו 'כללי-יסוד ויחסים טיפוליים בפסיכותרפיה' יצֵא לאור בשנת 2015 (באנגלית). עורך את הספריה לפסיכותרפיה, שבמסגרתה יצאו לאור תיאורי־המקרים של פרויד ('איש הזאבים', 'איש העכברושים', 'הנס הקטן', 'שרבר', 'מחקרים בהיסטריה').

דרור מעדיף היום לקרוא לעצמו כמי שעוסק באימון רגשי ולאו דווקא בפסיכותרפיה. וכיוון שהדבר בוער בעצמותיו חלק גדול של הראיון נסב על נושא זה.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי אמפטיה ויצירתיות עם ד"ר ניר עישר

לא מעט אני כותב ומפרסם על הפנים השונות של ה CBT, גם האמפטיה היא תחום המחקר של הקליניקה שלי. ועם זאת מה רבה היתה הפתעתי כשד"ר ניר עישר, מבכירי המטפלים הקוגניטיבים התנהגותים בארץ, בחר להתמקד בנושא זה כחלק מהראיון עימו.

ניר ואני מכירים מהשכונה. ראשית משוכנת הסיביטי, שנית משכונת רמת חן, אבל דומני שיש עוד שכונה חשובה שניר נמצא בה ואני רוצה לקוות שגם אני לפעמים נמצא בשכונה זו - זוהי שכונת היכולת להכיר היטב את הפסיכותרפיה, ודווקא משום כך "להמציא כל בוקר מחדש את הטיפול הנפשי".

כתשמעו את הפודקאסט הזה תוכלו לראות כיצד ניר נטוע היטב בתוך ה סיביטי אבל גם ניתן לראות איך הוא מפתח כיוונים חדשים ויצירתים בתחך תחום זה. 

ד"ר ניר עישר הוא פסיכותרפיסט בטיפול התנהגותי קוגניטיבי, ממייסדי מכון פסגות ומנהל רפואי בו. עישר הוא מנהל הפיתוח ויוזם "היום הבינלאומי לבדיקת דיכאון וחרדה בישראל", יום הסברה שנערך בארץ מאז שנת 1994, מדי שנה, כחלק מאירועי "National Depression Screening Day" העולמיים.

ניר מרצה במגוון מסגרות אקדמיות וטיפוליות המיועדות לאנשי מקצוע בתחום הפסיכותרפיה ההתנהגותית-קוגניטיבית. בין היתר, בין השנים 2001-2003 שימש כמרצה ויועץ מקצועי בשלוחת תל אביב לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי מטעם מכון מגיד מיסודה שלהאוניברסיטה העברית. בין השנים 2004-2009 היה שותף בצוות ההוראה ומרצה בתוכנית ללימודי מוסמך בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית של שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל.

 

עישר וצוותו פיתחו מערכי הדרכה והעבירו סדנאות לשיפור ההתמודדות של כוחות ההצלה של שירותי הביטחון בישראל, עם מצבי חירום שונים. כמו כן, בתפקידו כקצין התנהגות אוכלוסין בצה"ל, העביר הדרכות במרכז המידע הטלפוני של פיקוד העורף לנותני השירות בשעת חירום, בהן, מתוארות דרכים להתמודדות עם כעסומצוקה של המטלפנים, ופיתוח שיטות מענה יעילות על בסיס הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית. בשנים 2002-2006 פיתח עם צוותו סדנה למניעת טראומה (PTV – Pre-Traumatic Vaccination) באמצעות הכנה מנטאלית; הסדנה הוכחה כיעילה במניעת תסמיני דיסוציאציה, במסגרת מחקרים מדעיים שבוצעו בנושא‏. המחקרים הוצגו בכנסים בינלאומיים  ופורסמו בכתבי עת מקצועיים מובילים

 

על יהדות, טיפול, אמפתיה ורחמים עם הרב יהושע אנגלמן

הרב יהושע אנגלמן הינו בוגר ישיבת הכותל בירושלים וישיבת נצח-ישראל. הוא לימד בישיבת הכותל, ישיבת עתניאל וישיבת שיח יצחק, וכן בבתי מדרש פלורליסטיים כגון "חברותא" ו-"קולות". שיעוריו עוסקים בתלמוד, חסידות וקבלה.

בין השנים 1998-2000 שימש כרב קהילת יקר בלונדון, ולאחר מכן הקים עם הרב מיקי רוזן את קהילת יקר בתל אביב, שם שימש כרב עד שנת 2012. כמו כן, עד שנת 2012 נמנה הרב אנגלמן עם הנהלת "שומרי משפט- רבנים למען זכויות אדם".

בנוסף, הרב אנגלמן נמנה עם חלוצי היוצרים במוזיקה החסידית העכשווית, והלחין מנגינות לשירה עברית עתיקה ומודרנית.

בהקשר הטיפולי, הרב אנגלמן התמחה כמטפל גשטאלט ועשה לימודי השלמה לפסיכותרפיה בריג'נטס קולג' בלונדון ובמסגרות שונות בארץ, וכן עסק בטיפול בתחנה לבריאות הנפש בירושלים. כיום הוא מטפל באופן פרטי בתל אביב ובירושלים.

רציתי לראיין את יהושע רבשל סיבות רבות.אחת מהם קשורה לפעילות בקליניקה שלי.

הרב אנגלמן עומד להעביר  אצלנו בקליניקה הרצאה בנושא אמפטיה ורחמים מבט פסיכולוגי - יהודי.

 

 אבל הסיבות לראיון עם יהושע עמוקות יותר: זה זמן רב שאני מחפש "איך להכניס את אלוהים לחדר הטיפול". 

הרבה כבר נכתב על הפסיכולוגיה הקלינית של המאה שנה האחרונות כמייצרת –שלא בטובתה- עיסוק יתר בעצמי – עד לרמה של עידוד הנרציזים.

אני מחפש להכניס מחדש את האלוהים לטיפול ולחיים כדי לאפשר למטופלים להכניס לחייהם עיסוק בערכים, מטרות ושאיפות.

לפני מספר שנים הייתי חלק  מקבוצת שבר ותיקון של ארגון קולות. קבוצה שמחפשת שלוב של ערכי יהדות בטיפול.

השיחה עם יהושע . שהיה מרצה מבוקש בארגון  "קולות" מהווה חלק מחיפוש זה.

 

 

 

 

ראיון אישי עם פרופ' גבי שפלר

הראיון הפעם הוא עם פרופ' גבי שפלר פסיכולוג קליני מדריך ופסיכואנליטיקאי, ראש המגמה הקלינית באוניברסיטה העברית, והפסיכולוג הראשי של בית החולים "הרצוג עזרת נשים" בירושלים

חשבתי שאשוחח עם גבי שפלר על פסיכואנליזה גם בהקשרים עכשוים: רציתי לפתוח עם השאלה ששאלו פרויד ואיינשטיין במאה הקודמת "האם יש דרך לשחרר את בני האדם  מפורענות  מלחמה?"

לא נעלמה מעיני עבודתו בתחום האתיקה ותכננתי לשאול קצת גם אל אתיקה של מלחמה. למצער  חשבתי שנשוחח קצת על זה ועל הספרים שהיה מעורב בכתיבתם בתחום זה.

 שיערתי שתהיה לנו הזדמנות להתווכח על גישות קוגניטיביות התנהגותיות. ואולי אפילו נסכים לאלמנטים דומים בין השיטות על פי ההגדרה הרחבה של שדלר על מהו טיפול פסיכודינמי

רציתי לשמוע על עבודתו בתחום טיפול דינמי קצר מועד,  ולאור סדרת הרצאות שנתתי על "התערבויות אקטיביות במסגרת דינמית" חשבתי שנשיר שיר הלל למטפל הפעיל והאקטיבי.

להפתעתי הנעימה מצאנו את עצמנו בראיון שונה:  בו שחזר גבי נקודות תפנית בדרכו המקצועית והאישית.

תוכלו לשמוע בראיון על בית הוריו של שפלר כמו גם על אהבתו למוזיקה. נוכל לשמוע "למי צלצלו הפעמונים"  ועל העניין שיש לו בהפעלת הפעמונים בימקא ירושלים.

בהסתכלות רטרוספקטיבית מעניינת. מתאר גבי גם את המקריות במסלול חייו המקצועים  יחד עם ההבנה כי יש מכנה משותף לתחומים המגוונים בהם הוא עוסק.

 

 

הסתנכרנות עם פרופ' עדה זוהר

הראיון עם פרופ' עדה זוהר לא צריך להפתיע, שכן אני מחפש את קולן של כל מי שחשיבה אינטגרטיבית לא זרה להן. ובכל זאת היה זה מאוד מרגש לראות איך בלי כל תאום מצאנו כל כך הרבה משותף בדרכנו המקצועית. ראשית זוהי ההדגשה הפסיכוביולוגית ההבנה שאי אפשר לחשוב על תגובה רגשית מבלי לקחת בחשבון את איפיוני המזג הבסיסי עימו הגיע האדם לעולם. לא פחות מרגש היה לגלות כמה שלבים משותפים בדרכנו המקצועית (כמו למשל בעובדה שקרן רוטשילד עזרה לשנינו לפרוץ מגבולות ישראל) ובעיקר העניין העדכני בהשתנות קצב הלב כמדד חשוב בפסיכופתולוגיה ובריאות.

עדה,פסיכולוגית קלינית וחוקרת, היא דיקן בית הספר למדעי החברה והקהילה וראש תכנית המוסמך בפסיכולוגיה קלינית במכללת רופין.  תחומי המחקר בהם היא עוסקת  הם גנטיקה התנהגותית של אישיות, הקשר שבין אישיות לפסיכופתולוגיה, והקשר שבין אישיות ובריאות.

מעבר לכל אני חושב שיהיה זה מעניין לשמוע איך עדה ואני - שני אנשים שלא הכירו אחד את השני - מסתנכרנים די מהר עם העניין המחקרי של זולתו.

הלכתי למצוא אתונות ומצאתי את שאולי (ד"ר לב-רן) 

הראיון עם ד"ר לב-רן החל בשל העניין שלי בגישה המוטיבציונית או הראיון המוטיבציוני  של מילר ורולניק*. אני מתענין בגישה המוטיבציונית כי מצאתי שהנפש האנושית היא עקשנית ואני מחפש דרכים לדבר עם האמביוולנציה הכרוכה בשינוי. בקליניקה שלנו אנו מנסים להתמודד עם העקשנות על ידי"החזרת הגוף לטיפול הדינמי.  ואת ה B ל CBT". אבל הגישה המוטיבציונית עשויה לפתוח דרכים נוספות.

ובכן הלכתי לחפש מומחה לגישה המוטיבציונית ונזכרתי כי ד"ר שאולי לבן-רן ערך את הספר של מילר ורולניק לעברית. ואכן בחלק מהראיון אנו דנים בגישה זו - אבל כמה רבה היתה שמחתי שמצאתי הרבה יותר מ"אתונות" - גיליתי רופא פסיכיאטר, שהוא גם ידען וגם קשוב. בעלהכרות טובה עם ביולוגיה ומחקר וגם יכולת טובה לטיפול ממוקד אדם.

אז אולי להגיד ש"נמצאה המלוכה" יהיה קצת מוקדם אבל ללא ספק מצאתי איש רפואת הנפש שעוסק בהתמכרויות - אך אינו מכור לגישות צרות ופשטניות. בראיון תוכלו לשמוע גם משחק תפקידים שעשינו בו שאולי הדגים את הראיון המוטיבציוני.

הנה כמה פרטים על שאולי לב-רן

הוא מנהל המרפאה לרפואת התמכרויות, המערך הפסיכיאטרי, המרכז הרפואי ע"ש שיבא
החוג לפסיכיאטריה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

 הוא בוגר התמחות בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש שלוותה, בוגר התכנית לפסיכותרפיה בגישהפסיכואנליטית באוניברסיטת תל-אביב ובוקר התמחות בפסיכיאטריה של התמכרויות במרכז להתמכרויות ובריאות הנפש (Centre for Addiction and Mental Health (CAMH)של אוניברסיטת טורונטו, שם הוא ממשיך לכהן כחוקר-עמית. דר' לב-רן הוא מטפל ומדריך בינלאומי בגישההמוטיבציונית(Motivational Interviewing), גישה מובילה להגברת מוטיבציה לשינוי, ועורך הספר "הגישה המוטיבציונית – הגברת מוטיבציה לשינוי".

עבודתו של דר' לב-רן מתרכזת בגישה מולטי-דיסיפלינרית לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות והתמכרויות, תוך דגש על שילוב מרכיבים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים של הפרעות אלו. הוא ייסד את המרפאה לרפואת התמכרויות במרכז הרפואי ע"ש שיבא שם משלבים טיפול תרופתי לצד טיפול פסיכותרפי (מוטיבציוני, התנהגותי, דינמי), תוך הנגשת טיפול בהתמכרויות במערכת רפואית כללית ונורמטיבית ועבודה בגישת מזעור נזקים (harm-reduction).

דר' לב-רן משלב טיפול, הוראה ומחקר בהתמכרויות ובריאות הנפש. הוא מרצה בפורומים רבים בתחום הרפואה ובריאות הנפש וזכה בפרסים על הרצאותיו והוראתו. מחקרו של דר' לב-רן מתרכז בהשפעות פסיכיאטריות של סמים (בעיקר קנביס) ואלכוהול. עבודותיו פורסמו בירחונים מובילים בתחום הפסיכיאטריה והתמכרויות ומוצגים בכנסים בינלאומיים.

קישור לאתר המרפאה לרפואת התמכרויות בשיבא:

* הערה: הרולניק של הגישה המטיבציונית הוא Stephan Rollnick (עם פעמים האות L) אני כותב רולניק באנגלית עם L אחת . סטפן ואני עדיין מחפשים את אפשרות הקרבה המשפחתית. לעומת זאת ערן רולניק, שאני דודו, הוא Rolnik עם L אחת וללא  C....אבל עם הרבה חכמה והרבה פרויד לעומת זאת!

תוכלו להקשיב לראיון עם ד"ר שאולי לב-רן כאן

 

עם ד"ר חביבה אייל על טיפול משפחתי, זוגות וגם על שימחה

ד"ר חביבה אייל, פסיכולוגית קלינית, מטפלת ומדריכה בטיפול משפחתי וזוגי ממיסדות "מכון שינוי" (1985), מנהלת המרכז להכשרת אנשי מקצוע ב"מכון שינוי" (1985-2006) כיום מלמדת טיפול משפחתי וטיפול זוגי באוניברסיטת תל אביב, במכון שינוי ומלווה את תכנית "אימון הורים" ב"ניצן" אגודה לקידום ילדים והורים עם לקויות למידה. פרקטיקה פרטית לטיפול ביחידים, זוגות ומשפחות. תחומי עניין נוספים:משפחות עסקים (שילוב הכשרה קודמת בייעוץ ארגוני עם נסיון בטיפול משפחתי), גישור , הדרכה והוראה לאנשי מקצוע עם דגש על "שימוש המטפל בעצמו".בראיון אני מגלה גם את החלקים המשחקים של חביבה, ושואל אותה על טיפול זוגי, תחום שהקליניקה שלי עוסקת בו רבות בשנים האחרונות

 

עם אורנה גרוניך על אמפתיה ופסיכותרפיה (והמון אוטנטיות של מטפלת)


אורנה גרוניך הינה פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה. מדריכה מתמחים ומומחים לקראת הסמכתם להדרכה בפסיכולוגיה קלינית. את התואר השני סיימה באוניברסיטת בר אילן.
אורנה עסוקה בתיאוריה של קוהוט, מעבירה קורסים אודות קוהוט והגישה האינטרסובייקטיבית בעמ"ך, תל אביב (המרכז לנפגעי רדיפות הנאצים).
עד לפני כשנה עבדה אורנה באברבנאל במגוון מחלקות במהלך ה-20 שנה האחרונות

בראיון אנו מדברים על אמפטיה תוך הסתמכות על גישתו של קוהוט שכתב בסוף ימיו: "אם יש לקח אחד שהפקתי במהלך חיי כמטפל, הרי הלקח הוא שמה שאומרים לי מטופלי כנראה נכון. פעמים רבות האמנתי שאני צודק ומטופלי שוגים. הסתבר רק אחר כך שהצדק שלי היה שטחי והצדק שלהם היה עמוק." *

העמדה הזאת, להתמוסס לתוך עולמו של האחר ולהשאיל את היכולת האינטרוספקטיבית שלך כדי לבחון את החוויה הפנימית של האחר, היא האמפתיה לפי קוהוט (vicarious introspection).

מעבר ליכולת לדבר את קוהוט - ניתן בראיון לשמוע קול אוטנטי של מטפלת ש"חוצבת" את הפסיכותרפיה לא רק מתוך קריאת ספרות, אלא הרבה מתוך קריאה והבנה של מטופליה - ובעיקר מתוך היכולת שלה להרגיש, לכאוב ולאהוב.

 על השאלה האם אמפתיה מרפאת תרצה אורנה כחלק מפרוייקט האמפתיה של הקליניקה שלנו

 

 

 

פרופ' אשכול רפאלי: הרבה יותר מסכמה תרפיה 

פרופ' אשכול רפאלי הוא ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית של המבוגר באונ' בר-אילן וממקימי המכון הישראלי לסכמה תרפיה. אחרי לימודי הב"א באונ' העברית המשיך בלימודיו לדוקטורט בפסיכולוגיה קלינית ואישיותית באונ' נורת'ווסטרן, ליד שיקגו, שם הוכשר במחקר ובטיפול בדגש קונטיבי-התנהגותי. לאחר התמחות בביה"ח הפסיכיאטרי מקליין המסונף לביה"ס לרפואה של הארוורד, בבוסטון, עבר לניו-יורק, שם השלים פוסט-דוקטורט בפסיכולוגיה חברתית באונ' ניו-יורק NYU ועבר הכשרה בטיפול משפחתי-מערכתי במרכז מינושין. בשנת 2003 הצטרף אשכול כחבר סגל במחלקה לפסיכולוגיה של בארנרד קולג' באונ' קולומביה ניו-יורק, שם הוא ממשיך לשמש במעמד של מדען חוקר. בשנותיו בניו-יורק, הצטרף לצוות המכון לסכמה תרפיה בראשותו של ג'פרי יאנג, שם שימש כמטפל וכמדריך. מאז חזרתו לארץ, ב-2009, הקים אשכול מעבדת מחקר במחלקה לפסיכולוגיה ובמרכז לחקר המח בבר-אילן. מעבדה זו עוסקת במחקר בסיסי המתמקד בתהליכי אפקט וקוגניציה חברתית בקרב הסובלים מהפרעות אישיות ובתהליכים יום-יומיים בקשרים זוגיים, וכן במחקר קליני המתמקד בבדיקת מנגנוני הפעולה של טיפול ממוקד סכמות להפרעות אישיות המנעותיות ובבדיקת יעילותו של טיפול זה. אשכול הוא מחברו של הספר "Schema Therapy: Distinctive Features", ביחד עם ג'פרי יאנג ודיוויד ברנסטין. 

קראתי לראיון "הרבה יותר מסכמה תרפיה" כי אשכול מייצג בעיני לא רק שיטה טיפולית אלא את אותו שלוב כל כך נדיר במקומותינו של סקרנות מחקרית עם אנושיות טיפולית.

עם מירה אציל על פסיכולוגיה רפואית ואינטילגנציה בריאותית 

הראיון הפעם הוא עם פסיכולוגית קלינית ורפואית העוסקת בתחום לא קל: התמודדות עם מחלות.גופניות

מירה היתה יו"ר החטיבה הרפואית בהסתדרות הפסיכולוגים, פסיכולוגית ומדריכה בשירות הפסיכיאטרי בית חולים איכילוב, פסיכולוגית אחראית באגף למילדות וגניקולוגיה, מרצה בביה"ס לרפואה-אוניברסיטת תל אביב בנושא "יחסי  רופא-חולה" וכןפסיכולוגית אחראית במרכז שיקום הלב "פרוקרדיה".

הקשרבין מתח לתגובות פיזיולוגיות, או העובדה שהפגת מתחים ותרגול הרפיה הפכו לחלק מרכזי בתוכניות לשיקום ממחלות - זה ודאי אינו חדש. אלא שמירה לוקחת אותו למקומות חדשים ומשמעותיים.

כך למשל היא מדברת על "תקופת המרפס"- שבאנלוגיה להתפתחות ראשו ומוחו של התינוק גם  "מחלה מאיימת-חיים פוערת אף היא "מרפס" בהסתגלות לחיים שלאחר האירוע.  כמו לאחר לידה, התקופה מאופיינת ברגישות ופגיעות זמנית, מבקשת טיפול רגיש עדין וזהיר, ובו בזמן מספקת הזדמנות להתפתחות מהירה ואינטנסיבית, שבה אנו נדרשים ללמוד ולעכל מידע חדש ורב על המחלה, וגם על עצמנו ועל כל המשמעויות של החיים החדשים שהחלו. גם כאן חיוני לשמור על "ראש פתוח" כדי לאפשר התפתחות מרבית של האינטיליגנציה הבריאותית כל מה שעלינו ללמוד ולדעת כדי לנהוג בחוכמה בגופנו ובנפשנו, כדי לנהל את בריאותנו ולשמור על החיים ועל איכותם." כיוון שהקליניקה שלי עוסקת הרבה השנה בעניני אמפטיה. אני מכוון את מירה גם לשאלות העוסקות ביכולת של רופא להיות אמפטי כלפי חוליו. מירה תרחיב בנושא זה אותו היא רואה כחלק מ"אינטיליגנציה בריאותית"

 

 

 

 

 

עם ד"ר אוסימו על EDT - טיפול דינמי חוויתי )

לחץ על הלינק

הראיון הפעם הוא באנגלית אך מרתק לדעתי.  הוא מתקיים עם פסיכיאטר איטלקי שנכחתי כבר מספר פעמים בהרצאותיו בארץ.

הדבר שמרשים אצלו לטעמי, היא המוכנות והפתיחות להציג שעות רבות מעבודתו הטיפולית בווידאו. בעבודתו נחשף הצד המעז והאקטיבי שלו יחד עם חשיבה דינמית קלאסית (משולש הקונפלקט דחף-חרדה-הגנה)

 בפודקאסט  אני ממשוחחעימו על גישתו המקצועית (EDT) אך גם על סוג הנוכחות הטיפולית שלו.

יופ מאיירס ואבישי בן שטרית שהביאו אותן לארץ מתארים את גישתו כפסיכודינמית וחווייתית. נשענת על התיאוריה הפסיכודינמית של הקונפליקט אך בשונה מגישות פסיכואנליטיות, היא נותנת פחות משקל לתהליכים אנליטיים (כמו, העברה, העברה נגדית והזדהות השלכתית) ויותר משקל ליחסים האמיתיים העמוקים עם המטפל ולחוויית רגשות "שנקברו", בתוך הטיפול. בEDT – פותחו טכניקות המסייעות למטופל לחוות רגשות, דחפים ותשוקות ברמה הגופנית והמנטלית (מחשבות ופנטזיות).

. בראיון הוא מספר על שלבים בהתפתחותו המקצועית: למד אצל  David Malan בטביסטוק וקיבל הדרכה מבולבי. היה חלק מתכנית ההכשרה של דאבנלו. –אך הפסיק שם בשל התנגדותו לסוג הנוכחות של דאבנלו.

בראיון אנו דנים בכפילות מסויימת בנוכחות הטיפולית שלו. מחד החלק האקטיבי – הלא מוותר שלו – שנראה כמעט כמו מתאגרף שלא נח עד שלא ישיג מטרתו . מאידך  הוא לעיתים אמפטי וסבלני .

שניות נוספת מורגשת בכך שאוסימו הוא מטפל דינמי מודרני ומאידך חלק מחשיבתו היא קצת של one person psychology  ואפילו לטעמי עם "נגיעות"  קליני אניות.

למתעניינים בשיטות ה EDT  אפשר למצוא עוד חומר כאן

 

 עם פרופ ורדה שוהם: :אור בעינים במחקר פסיכולוגי

הראיון הפעם הוא עם פרופ' ורדה שוהם.

הקשר עם ורדה החל כאשר התעניינתי באפשרות להיות מנוי בכתבי העת של ה  ב Association  Psychological Sciences. כתבתי לה מייל ושאלתי איך אפשר לזכות במנוי לכתבי העת של ארגון זה. תוך יום מסתבר שורדה היושבת בהנהלה של ה APS אירגנה לפסיכולוגים ישראלים חברי אופקים להנות ממנוי חינם למשך שנה לאגודה זו.

ורדה היא פסיכולוגית קלינית, עם דוקטורט בפסיכולוגיה תחת הנחיית פרופ' אריה קרוגלנסקי. לאח"כ היתה בפוסט דוק בהרוורד. את עיקר הקריירה המקצועית עשתה באוניברסיטת  אריזונה. שלושה תחומי מחקר איפיונו את הקריירה שלה עד כה: חקר תהליכים בפסיכותרפיה, חקר תהליכים במשפחה (חלק ממחקרים אלו התנהלו עם בעלה מייקל (((Michael Rohrbaugh. תחום המחקר השלישי הוא פסיכולוגיה רפואית. לאחרונה קיבלה תפקיד של מדענית ב National Institute .for Mental Health

ורדה מעורבת מאוד בחיי הפסיכולוגיה בארה"ב אבל גם בישראל לפני מספר שנים היתה חברה בוועדה  מתעם המל"ג שדנה בלימודי פסיכולוגיה בישראל.

בשל תפקיד בכיר זה התבקשנו להוסיף את המשפט הבא:

 The opinions expressed in this interview are of Dr. Shoham's, and not necessarily those of the NIMH, NIH or United States Federal Government

בראיון עימה שידרה הרבה פתיחות ובלתי אמצעיות כמו גם דעות מאוד ברורות ונחרצות על הפסיכולוגיה בישראל. היה משהו מאוד נעים לגלות את האכפתיות של ורדה למה שקורה אצלנו כולל גם את המתנה שהעניקה לנו -חברות חינם ב APS

 

 

עם נעמי טאובר: על הדרכה, על הגיל השלישי

- בין מסורת לפתיחות 

שיחה עם נעמי טאובר. נעמי היא פסיכולוגית קלינית ומדריכה בפסיכותרפיה, מטפלת בגישה דינמית ובטכניקת Somatic Experience לעבודה על טראומות. עבדה בפנימיות, מרכזים טיפוליים ובמרפאות של משרד הבריאות, בעבודה מערכתית ופרטנית. עובדת שנים רבות בקליניקה פרטית, וב"עמך" עם ניצולי שואה ובני משפחותיהם, ומלמדת נושאים טיפוליים שונים. מדריכה אנשי צוות רב-מקצועי במכון של ד"ר ארנון רולניק

נעמי למדה בבית המדרש "קולות" ובהמשך הנחתה בתכנית לאנשי מקצועות הבריאות ("שבר ותיקון")

כותבת וחושבת על המקורות היהודיים כהשראה לעבודה הטיפולית 

 

שיחה עם ד"ר דני חמיאל על תשוקה, ויתור וקבלה

ד'ר דני חמיאל, פסיכולוג קליני ורפואי מדריך, מנהל היחידה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי במרכז לברה'ן ע'ש בריל שרותי בריאות כללית ת'א. מנהל תוכנית חוסן חינוך במרכז חוסן ע'ש כהן האריס של העמותה לילדים בסיכון. תוכנית חוסן חינוך היא תוכנית מניעתית בנושא של כישורי חיים ונבחרה כתוכנית לאומית על ידי משרד החינוך. עד היום למדו אותו כרבע מליון ילדים מגיל הגן ועד לחטיבות הביניים.

דני מרצה ומעביר השתלמויות בנושא של CBT  ובעיקר של התערבויות CBT מהגל השלישי. כמו כן מתמחה בהתערבויות מתונות קוגניטיביות התנהגותיות (Low intensity CBT) - התערבויות שנעשות על מתווכים שאינם אנשי בריאות הנפש (רופאים, פיזיותרפיסטים, מורים, דיאטניות...). מפתח תוכניות טיפוליות קוגניטיביות התנהגותיות דרך האינטרנט.     

 

שיחה עם ד"ר משה טלמון: התערבויות קצרות השפעה ארוכה

שיחה של ארנון עם משה טלמון פסיכולוג קליני מומחה ומדריך בפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה.,

ד"ר משה טלמון (אוניברסיטת פנסילוונייה, 1982), יליד קיבוץ בית אלפא. החל את לימודי הפסיכולוגיה עם סיום מלחמת יום כיפור באוניברסיטת ת"א. עבר אנליזה יונגיאנית אצל רוברט פנישל בארה"ב ויוליה נוימן בישראל. בנוסף להכשרתו הפסיכואנליטית והפסיכו דינאמית הוא גם השתלם אצל סאל מינוצ'ין בטיפול משפחתי, אהרון בק בטיפול קוגניטיבי, ג'וזף וולפי בטיפול התנהגותי ומילטון אריקסון בהיפנותראפיה.

בשנות ה 80 הוביל קבוצת מחקר במרכז רפואי באזור המפרץ בקליפורניה בנושא טיפולים חד-פעמיים. ספריו בנושא זה שפורסמו בארה"ב תורגמו לשפות רבות כולל עברית. ממצאים עדכניים מופיעים בספרו החדש העומד להופיע  בקרוב בעריכתם של מייקל הוייט ומשה טלמון  (2014   Capturing the Moment, Crown Publishing)

 

מרבה ללמד באוסטרליה, יפן, אנגליה וארה"ב וגם משמש כמרצה בכיר במכללה האקדמית ת"א-יפו. למרות שכ-50% ממטופליו מסתפקים בטיפול חד-פעמי הוא נהנה ומתפרנס מכך בפרקטיקה פרטית בהרצליה.

 שיחה עם ד"ר אודי אורן - על תפיסתו הטיפולית, על EMDR ועל הכלב שנשך את ארנון...

שיחה אישית עם ד"ר אודי אורן . פסיכולוג קליני ורפואי (מדריך). אודי הוא מטפל, מדריך ו-Trainer ב- EMDR. המורה הראשי של השיטה בארץ, יו"ר עמותת EMDR - ישראל, ונשיא EMDR Europe Association.

את אודי אני מכיר כבר שנים. אודי הוביל את ה EMDR ואני את הביופידבק כשאגודות אלו היו בחיתוליהם. כשני פסיכולוגים קלינים האמנו בשלוב של שיטות ממוקדות, מבוססות מחקר וחשיבה ביולוגית יחד עם תפיסה פסיכולוגית רחבה.

אלא שהפעם הייתי צריך את אודי. ננשכתי על ידי כלב ענק בעת רכיבה על אופניים, ומאז אני אומנם רוכב בשטח אבל עם הרבה חשש. ביקשתי לכן מאודי לראות אם הוא יוכל להחזיר לי את חיבתי לכלבים ולרכיבה על אופניים. בראיון אני דן עם אודי על EMDR תוך התייחסות להתנסות שלי בשיטת טיפול זו 

בשיחה ניתן ללמוד על גם על הבנת קונצפט הטראומה, על גישה נוירוביולוגית עם מרכיבי CBT והרבה עבודה על אסוציאציות חופשיות.

ועל החשש מכלבים, ועל היכולת לחזור ולרכב בשטח - על כך יסופר בפוסט נפרד

 

 

מה זה פסיכותרפיה דינמית. יוסי שורץ משוחח עימי

על ההרצאה של Jonathan Shedler

יוסי שורץ, פסיכולוג קליני העובד  בקליניקה איתי משוחח על השאלה מה זה טיפול דינמי.  בעקבות הרצאה ששמענו של ד"ר ג'ונתן שדלר (Jonathan Shedler), הקלטנו שיחה ביני לבין יוסי בה אנו דנים בשאלה מה זה טיפול דינמי היום, ועד כמה הוא יכול להשתלב עם ידע קוגניטיבי התנהגותי עדכני

שדלר הוא הוא פסיכולוג אמריקאי, חברתי וקליני, חוקר ומטפל, פרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולורדו (ומדריך סקי מוסמך בזמנו הפנוי). מבין פרסומיו של ד"ר שדלר, עבודתו הידועה ביותר ככל הנראה נוגעת ליעילותו של הטיפול הדינמי (ניתן לצפיה כאן), בעקבותיה אף התראיין לפודקאסט של ד"ר דויד ואן נויס (ראו והקשיבו כאן). בשיחה איתו, שדלר מתייחס למספר סטריאוטיפים הנוגעים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי ולטיפול פסיכודינמי ואף מנפץ כמה מיתוסים הנוגעים להם (כגון זה שגורס כי בארה"ב הגישה הטיפולית המובילה היא קוגניטיבית התנהגותית).

יוסי שורץ, פסיכולוג קליני בעל רקע טוב במחקר בכלל ובחשיבה פסיכוביולוגית בפרט, הוא מטפל שחשיבתו היא בעיקר פסיכואנליטית, . יחד עימי ועם צחי אברמוב הוא עומד להעביר השתלמויות למטפלי CBT המעונינים להכניס חשיבה דינמית לתוך ההתערבויות שלהם.

יוסי רואה בגישתו של שדלר הזדמנות טובה המאפשרת גם למטפלים קוגניטיבים ל"עכל" את החשיבה הדינמית. בפודקאסט תשמעו תאור מודרני ונגיש של פסיכותרפיה דינמית היום

ניתן להקשיב להשיחה כאן

 

 

הקליניקה שלנו מוצפת באהבה. לא קל לנו להתמודד עם עסוק זה באהבה. בד"כ זהו עיסוק כאוב, אובססיבי שאינו יודע מנוח. אני חושב על הזוגות הרבים שמגיעים אלינו ומועסקים בשאלת המשך הנשואין, אני רואה בעיני רוחי את האנשים הצעירים שאינן מצליחים ליצור קשר קבוע שכן הם מרגישים שהוא או היא "אינם עושים להם את הניצוצות עליהם חלמו". יששכר עשת שמאמרו בעניני סוגי אהבה מוקרא בפודקאסט זה אומר: "אהבה היא אחת הצרות הגדולות ביותר של המין האנושי ..." וממשיך הוא שזאת בגלל פרשנות מעוותת של מונח זה לכיוון של "אהבה משתוקקת או אהבה רומנטית". יששכר מציע לחילופין סוג אחר של אהבה לה הוא קורא "אהבת האחר".

יש לנו מטפלים שלמדו בשיטת pairs, ומטפלים אחרים שמתמחים בטיפול באימגו, ואפילו הרחקנו לחו"ל כדי ללמוד טיפול זוגי מבוסס גשטלט. ואנו גם עורכים השתלמות בעבודה זוגית מבוססת CBT אבל נדמה לי שאת התשובה ל"מתלבטי האהבה" . מצאתי דווקא בתנך

בעוד אנו דנים בקליניקה איך מטפלים ב"צרות האהבה" מתכנס קבוצת החברותא שלי וקוראת בראשית. קבוצה חברים חביבה זו מונהגת, ומטופחת על ידי חוה פנחס כהן, שהיא גם משוררת, גם כותבת ובעלת בקיאות מרשימה בעניני התנ"ך. זה זמן שאנו מועסקים בעניני אחאות בתנך. חווה מראה לנו כי הקונפליקטים בין אחים בספר בראשית מרשימים לא פחות מהקשיים הזוגים. וכך אנו מגיעים למשולש יעקב רחל ולאה. וחווה מציעה לנו להתעניין בתחושות של לאה ורחל.

ואני שבעניני סוגי אהבה עוסק, מתרשם מקטע שאנו קוראים בחברותא: דוד גרוסמן מתעניין באהבותיו של יעקב: ודאי כמן כולנו מתרגש גרוסמן מהאהבה ממבט ראשון ברחל : "ויישק יעקב לרחל ויישא קולו וייבך"  אומר גרוסמן: "אפשר לקרוא בבכי הראשון הזה את מי שפגש סוף סוף את משאת נפשו...את זו המיועדת לו במובן העמוק ביותר..." גרוסמן אם כן מתאר כאן את סוג האהבה ה"רומנטי-משתוקק" על פי חלוקתו של יישכר עשת. על זה כמובן נכתבו כבר מיליוני ספרים ומיליארדי שירי אהבה. 

מה שמרשים אותי יותר מכל הוא דווקא העיסוק באהבת לאה. לכאורה שנאת-לאה: "ונניח שבאמת חי עם לאה מתוך זעף ומיאון, מתוך שנאה לה ומתוך כיסופים לא פוסקים לרחל שלו הגזולה. ייתכן שאחרי כל זאת החל יעקב כמעט בלי משים, להפתח אל כל מה שיכלה לאה - דווקא לאה לתת לו:: את היום יום, את הממש את הבצק האימהי של השגרה, את אושר הרגעים הקטנים עם הילדים..."

הרומן שלי עם יששכר עשת הנו חדש יחסית. נפגשנו סביב נסיון משותף של שנינו . למצוא את הגישה המאחדת - עמדה טיפולית שאינה תלויית DSM ומאפשרת לטפל באדם ולא רק בהפרעה. והנה מה רבה היתה הפתעתי שכשסיפרתי ליששכר על חיפושי אחר הטיפול הזוגי המתאים, שלח לי יששכר בנדיבות חומר רב. ובים הדברים מצאתי את מה שכתב בנושא אהבה. ובעיקר בנושא אהבת האחר:

   אהבה המובילה לקרבה משמעותית אל האחר היא "אהבת האחר". זוהי אהבה שבה אני מכוון אל האחר ורוצה להעניק לו מטובי. השמחה שאני מתמלא במהלך הנתינה היא שמחה בשמחתו של האחר. "אהבה משתוקקת" מניעה אותי בעיקר לדרוש מהאחר לתת לי. "אהבת האחר" היא קשת של רגשות רכים של אינטימיות, חיבה, אהבה, קירבה, שייכות, חמלה, דאגה ועוד המתפתחים בתוכי תוך שאני משמח את האחר על ידי נתינה. זוהי אהבה רגועה יותר, בטוחה יותר, שבה הפרידה גורמת בעיקר לרגש הצער. "אהבת משתוקקת" מובילה במהלך בפרידה לתסכול  וזעם. 

ראו כמה דומה הגדרתו של יששכר לדיוננו על אהבת רחל (אהבה משתוקקת) ואהבת לאה (אהבת האחר) - אומר דויד גרוסמן על יחסו של יעקב לללאה: "ואז לא בסערת יצרים, אלא בנוחם, בהשלמה אולי בלאות הוא מאמץ אותה ללבו".

בפודקאסט אותו ניתן לשמוע כאן  אני קורא על סוגי אהבה, מהתנך, מגרוסמן, ומיששכר עשת

עוד מכתבי יששכר תוכלו למצוא כאן . ואת המאמר המלא בנושא "אהבה משתוקקת ואהבת האחר" תמצאו כאן

 

אנו ממשיכים בשביל הקולי של הפסיכולוגיה בישראל . בשביל ישראל  זה אנו פוגשים מטפלים מובילים בארץ – והפעם  ד"ר אבי באומן.

המרגש והמפתיע במסע זה הוא לפגוש מטפלים שלא הכרתי – שכאילו באים מאוריינטאציות שונות משלי, ולגלות שהדומה רב על השונה.

אבי הוא פסיכולוג קליני בכיר ואנליטיקאי יונגיאני מדריך. הוא מייצג טריטוריה שאינה מוכרת לי  ובכל זאת בשיחה עימו מתגלה הרבה מן המשותף: שנינו כבר חצינו את גיל ה 60 – שנינו בנים להתיישבות העובדת וכפי שאפשר לצפות השרות הצבאי הוא חלק שהשפיע על הדרך של שנינו. אבל יותר מהכל הרשים אותי אבי ביכולת שלו לבחור לעצמו את הנתיב המיוחד שלו בתוך עולם הפסיכותרפיה בישראל.

בחרתי בראיון לשמוע יותר על אבי האדם ועל דרכו לתוך עולם הפסיכותרפיה . אז אולי הפסדנו קצת לשמוע על התאוריה היונגיאנית - אבל דומני שהרווחנו הרבה לגלות את את השביל המיוחד בו בחר ד"ר באומן.

לחץ כאן כדי לשמוע את הראיון

 

 

זהו ראיון בלתי אפשרי כמובן, אני מראיין את מי שהיה המטפל הראשון שלי ד"ר אברהם בנימין שכבר אינו בין החיים. אברהם היה פסיכולוג יחיד ומיוחד בנוף שלנו, לימד באוניברסיטת חיפה וטיפל בביתו וב"אורנים"

בראיון אני מתייחס להשקפת עולמו שלהערכתי הינה רוג'ריאנית בעיקרה אבל אפשר לראות שם ניצנים של הגישה האינטרסוביקטיבית , ולא פחות את כיווני המקום האקטיבי של מטפל הCBT

אני חב לאברהם הרבה מיכולתי כמטפל אבל גם ליכולתי לשמוע. אברהם טיפל באמצעות חוש השמע שכן היה עיוור.

ובהקשר זה ברצוני לצטט משהו שהוא כותב על היותו עיוור

"אני עיוור מלידה... אני מזכיר מום זה כאן, כי אני חש חובה לספר עליו למטופלי מיד עם ראשית הטיפול... למיטב ידיעתי שום מטופל לא הפסיק את הטיפול בשל עיוורוני, אף כי אין לי ספק שהיו מי שהדבר הרתיע אותם ומנע מהם להגיע אלי.
אני משתדל להתייחס למצב כאילו הוא מובן מאליו, איני יכול לראות הבעות פנים, לעולם לא אדע כיצד נראה המטופל. אין ספק שאני מחמיץ רמזים בלתי מילוליים. אין כל פיצוי על כך. מצד אחר, אילו חשבתי כי בעיוורון יש משום מכשול שלא ניתן להתגבר עליו, הייתי בוחר מקצוע אחר".

אצל ד"ר בנימין למדתי גם הנחיית קבוצות. התרשמתי  כיצד בעיוורונו הוא יודע להתייחס לכל פרט בקבוצה כאילו הוא גם רואה אותו.  עד היום כשאני נמצא בקבוצה (ראה קבוצת ה"שבר והתיקון שלי), אני משווה את המנחה לד"ר בנימין. ומתאכזב...

גם כשאני מטפל ורוצה להבין טוב יותר את המטופל אני עוצם את עיני.

אברהם היה שייך לאסכולה ההומניסטית בפסיכולוגיה – אסכולה שממעטים לדבר עליה במאה זו. כנראה בגלל שהמחנות המרכזים של עולם הפסיכותרפיה - הדינמי מחד והקוגניטיבי התנהגותי מאידך עסקו בקרבות בינהם ובתווך "נמחצה" לה הגישה ההומניסטית.

אני מקווה ש"במעין ראיון זה" בו אני מקריא חלק מספרו הראיון המסייע - אני תורם משהו להנצחת זכרו של אדם יקר זה.

אני גם פונה לאנשים אחרים (פסיכולוגים או מטופלים) למצוא דרך לתת ביטויי הוקרה לד"ר אברהם בנימין. מי שיכול לתרום רסיסי זכרון אנא כתוב לארנון ב rolnick@gmail.com

 

 

 

בשבוע בו "מכרנו" את וויז לגוגל, בשבוע  בו התגאינו שוב בהיותינו Startup Nation, בחרתי להעלות ראיון עם טובי אורבך, שהוא איש הייטק ןיזם שהקים מספר חברות בתחום הפסיכולוגיה והפסיכופיזיולוגיה הממוחשבת.

אני מכיר את טובי ואת העבודה בחברות ההיטק מאז 1994. אני אוהב את העבודה עימו כמו גם עם חברות סטארטאפ שונות . אני ער לכך שיש הרבה עבדות בהיי טק (שעות עבודה מאוחרות, אובדן הגבולות בין הבית לעבודה, וכו...) - אני התמזל מזלי והמפגש איתם עורר אצלי הרבה חדווה. שמחתי ליצירתיות שמתגלה שם, נהניתי מהפנטזיה שנוכל להמציא פתרונות לכל בעיה. לא מזמן שמעתי/קראתי את הביוגרפיה של סטיב ג'ובס, מקים חברת אפל - מסופר שם שאת היצירתיות שלו הוא "ירש" מאביו החורג שהיה מסגר/מכונאי. נזכרתי שאבי, שמריהו רולניק שגם הוא היה מסגר היה מדבר עימי על "שכלולים" ועל מכשירים שהיה ממציא כדי לשפר דברים בקיבוץ. היתה המון חדווה ותקווה ברגעים אלו בהם יצרנו ביחד מוצר חדש. זו היתה גם הרגשתי עם טובי אורבך איתו עבדתי לא מעט שנים. שנים אני מחפש יצירתיות וחדווה בפסיכותרפיה . והנה הגיעה העבודה עם טובי והכניסה את החדווה לתוך עבודתנו.

 

 

היה זה טובי שפיתח סנסור GSR בעל רגישות מדהימה לתהליכים פסיכולוגים, היה זה טובי שהכניס תמונות וסרטים חוייתים לתוך תהליכי הביופידבק. הוא היה מראשוני הכנסת הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי הממוחשב לשמוש בבריטניה ובעולם כולו. אף כי אני רואה עצמי כאיש מקצוע מעודכן - תמיד היה מפתיע אותי טובי עם גישות חדשות שחלקם "חצב ממוחו הקודח" וחלקם מדיאלוגים שלו עם פסיכולוגים מובילים בעולם כולו. היה זה בהשפעתו שחקרנו השפעה של מוזיקה על שנויי קצב הלב 

 

 הראיון עם טובי מהווה אם כן  הזדמנות  לשמוע זוית חדשה ואחרת  על פסיכותרפיה. הסכיתו והתרשמו

 

 

לחץ כאן כדי לשמוע את הראיון עם טובי אורבך

 

הכותרת של פודקאסט זה מבוססת כמובן על הספר "אמנות ההקשבה לפעימות הלב" שהוא כנראה רב מכר עולמי.
בחרתי בכותרת זו לא רק בגלל שהספר הוא (בין היתר) סיפור אהבה מרגש, אלא בעיקר משום שהספר נוגע בשתי יכולות הקשורות למקצועי כפסיכולוג קליני וכמטפל בביופידבק: א) אמנות ההקשבה לניואנסים של הקול ב) אמנות העבודה עם מדד השתנות קצב הלב. גיבור הספר הנו עיוור ולכן פיתח יכולות לקלוט את העולם דרך הקול וגם דרך קליטת פעימות הלב. על נושא הקול אני כותב לא מעט . לעומת זאת לא הרבה מקוראינו ושומעינו יודעים על השמושים הקלינים והטיפולים של מדידת שנויי קצב הלב כפי שנעשה על ידי מדדי ביופידבק.   אני מארח הפעם את אסף גיטלר לשיחה על הקשר בין פעילות הלב לפעילות המוח, בהתבסס על רעיונותיהם של מדעני חברת HEARTMATH ובראשם Rollin McCraty, העוסקים במציאת הקשר בין תפקוד רגשי והתנהגותי לבין חכמת הלב, המתבטאת מחד במדידה מדויקת של השתנות תהודת קצב הלב ומצד שני במאפיינים מיסטיים הנושקים לתחומים רוחניים.  הסכיתו ושמעו אם כן שיחה זו שהיא גם מוסיפה ידע על פסיכופיזיולוגיה של הלב, אבל היא לא פחות שיחה על מדע ורוחניות. קשר בין אדם לליבו, וקשר בין לבבי, בין אדם לחברו.

 

אני מקפיד שב"תחנת השדור" שלנו יהיו קולות ותיקים אורטודוקסים משהו שישתפו בתפיסות עולם ותיקות יותר . כמו גם קולות צעירים המשקפים כיוונים חדשים.

שרון זיו ביימן - המרואיינת שלי הפעם מייצגת דור חדש היא פסיכולוגית קלינית, עוסקת בפסיכותרפיה התייחסותית וממוקדת.(יור הסניף הישראלי בארגון הבין לאומי) היא חברת סגל אקדמי במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה ומלמדת בחוג לפסיכולוגיה ובתוכנית לייעוץ חינוכי במרכז . ולמרת 

ועם זאת בראיון עימה אני נהנה לשמוע קול אחר - לא ממוסד ובעיקר אינטגרטיבי.

שרון משלימה בכך את הפוסט שנכתב בפסיכובלוגיה בו אנו עוסקים בפול וואכטל אחד המטפלים ההתיחסותים המוביל את הכיוון האינטגרטיבי.

 

 

פוסט זה  עוסק בחשיבתו וכתיבתו של ד"ר  מארק אפשטיין. פסיכיאטר העוסק כבר שנים בנקודות החיבור והשוני של בודהיזים וחשיבה פסיכואנליטית. הכותרת של הפוסט מבוססת על ספרו של אפשטיין שנקרא " psychotherapy without the self - a budhist prespective" .  אבל קודם כל כמו הרבה פוסטים כאן - הוא מבוסס על שיחה או ראיון עימן המתפרסמת באתר הפודקאסטים של ד"ר דייב עליו כתבנו כאן לאחרונה.

 שיחות על שיחות

 מתוך אותה אהבת השמע או ההנאה משמיעת פודקאסטים אנו יוצרים כאן תרבות של "שיחות על שיחות" . אנשי הקליניקה שלי וקולגות אחרים שומעים עימי שיחות וראיונות עם פסיכולוגים מרחבי העולם, ודנים בכך בינינו, מקליטים את השיחה שלנו - והרי לכם פודקאסט על פודקאסט או שיחות על שיחות.

 הצעתי אם כן לקוראינו ושומעינו היא כדלקמן: האזינו לראיון המקורי עם אפשטיין או לחלופין קראו כאן  את התקציר שכתב דרור גרוניך כפי שמתפרסם בבלוג שלי .

 המשוחח הפעם - דרור גרוניך

דרור גרוניך, מומחה בטיפול בביופידבק העובד עימי בקליניקה מציג כאן את מארק אפשטיין ואת הראיון עימו. בהמשך - בלינק המצורף - תוכלו לשמוע את שיחתי עם דרור.

בראיון עם דרור אני מבטא את הצד הסקפטי יותר, המוטרד מהטרנד של "מיינדפולנס לכל דבר" - ודרור בדרכו הנעימה מציע לי לנהל חלק מהראיון אחרי תרגול מדיטציה שהוא עושה עימי. תקשיבו לראיון וכתבו לנו האם אנו נשמעים אחרת אחרי התרגול?

אז הכנסו ושמעו את שיחתי עם דרור גרוניך

פרופ תמר קרון, פסיכולוגית קלינית, ואנליטיקאית יונגיאנית, סופרת, ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית במכללה האקדמית תל אביב, מתראיינת  בפודקאסט הפסיכולוגי הישראלי.

אני מכיר היום פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים רבים בישראל, ודומני שאני מצליח גם לבנות מפה לא רעה של טריטוריות שונות כמו .אסכולות ושיטות טיפול.

תמר הוותה עבורי קצת טרה אינקוגניטו אדמה שאינה ממופה אצלי מספיק – הדבר אינו מעיד כמובן עלייה אל עלי -  ואולי על הרקע השונה בו צמחנו: תמר מבין היא בין ראשוני הבוגרים של המחלקה לפסיכולוגיה בירושלים, אני בוגר תל אביב. תמר מניפה את הדגל היונגיאני – ואני גם מבין הבובריאני – בעוד אני מתוייק לעיתים – שלא תמיד ברצוני באזור הטיפולים הממוקדים יותר.

הראיון מתחיל – כפי שנהוג במקומותינו באיזו הסתכלות על המשפחה של  פרופ' קרון, על הדרך בה הגיעה לפסיכולוגיה ובעיקר על השלבים השונים בדרכה המקצועית.

 אודה ואבוש שיש לי איזו בורות לגבי החשיבה היונגיאנית בקשתי מתמר לשתף  בעולם היונגיאני , ובדרך  בה היא עובדת עם חלומות

קטע מרתק במיוחד הוא תפיסתה של תמר את הזוגיות כפי שמתבטא בספרה "אנחנו אדם וחווה, זוגיות, מיתוסים ופסיכולוגיה.

  • פסיכותרפיה כפי שמתוארת באתר הפודקאסטים של Dr David Van Nuis

 

אני ממליץ לשמוע פודקאסטים באתר http://shrinkrapradio.com/ 

נמצא שם דמות שאוזני כרויה אליה . הוא פסיכולוג קליני, כמוני הוא עסק במחקר, לימד באוניברסיטה ואוהב את עולם הפודקאסט. אף שמעודי לא פגשתי בו, אני מאד מתחשב בדעתו, אוהב את קולו. וממנו אני לומד הרבה על הפסיכותרפיה באמריקה. 

נשוא הערכתי הרבה Dr David Van Nuis (להלן דיויד או Dr. Dave)- הוא פסיכולוג אמריקאי . אני מניח שהוא כבר מזמן עבר את גיל 60 , אך נראה שהוא פעיל ויצירתי מאוד. היה חבר סגל באוניברסיטת סונומה. הוא מתעניין במיוחד בחלומות וחלימה, ואף מעביר סדנאות בין לאומיות בנושא. 

ובכן מה הרבותא – מה קוסם לי בו ובפעילותו. 
הוא הקים ומנהל את ה Shrink Rap Radio שהוא "מעין תחנת שידור" בה הוא מראיין פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים מובילים בארה"ב. הוא מצליח לשמור על רצף של ראיון אחד לשבוע. 

אז בואו לבקר את האתר האמריקאי כאן http://shrinkrapradio.com/ את האתר שלנו כאן 

  • ראיון עם פרופ' גדעון מדיני

את גדעון היה קשה וקל לאתר בו זמנית. ידעתי שהוא גר ברמת חן, "מטר ממני" אבל חששתי מלהטריד. ואז למזלי נפגשנו במכולת השכונתית. העזתי ושאלתי אם יסכים שאראיין אותו. התשובה היתה מהירה וישירה: "לא" . לא ויתרתי. שאלתי שוב וגדעון הישיר מבט ואמר - נדמה לי בכאב משהו - אני כבר לא בתחום.

פרופ' גדעון מדיני מייצג עבור רבים מאיתנו את תחילת דרכנו בעולם הפסיכותרפיה. גדעון היה מעמודי התווך של הטיפול הפסיכולוגי ברמת חן, וממקימי המגמה הקלינית באוניברסיטת תל אביב. זכרתי מגדעון את העמדה האנושית, הרוג'ריאנית הפתוחה מאוד. שנים לאחר מכן כשניסיתי להכיר את העולם הדינמי התגעגעתי מאוד לעינים המקבלות והמחייכות משהו של גדעון.

 

  • ראיון פרופ' לאון גרינהאוס

את לאון אני מכיר חלקית מתקופת התמחותי בתל השומר, ועוד יותר דרך מטופלים משותפים. לאון ואני "התאהבנו" בג'פרי יאנג ובטיפול ממוקד הסכמה עוד לפני שהוקמו בארץ גופים שונים המלמדים את התחום. ובעיקר לאון מוביל קו מרתק בעיני של חיבור חשיבה ביולוגית להבנת תהליכים בפסיכותרפיה. כיוון משותף לשנינו הוא גם העניין בביופידבק ונוירו פידבק כדרך להשפעה ישירה על תהליכים נפשים.

פרופ' גרינהאוס הנו רופא פסיכיאטר שניהל מספר מחלקות פסיכיאטריות ומרכזים לבריאות נפש בישראל, הוא פרופסור חבר בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, והוא מנהל גם את ה"מיינדקליניק" מרכז לטיפולים מתקדמים בפסיכיאטריה. 

השיחה הראשונה עימו עוסקת בתרופות הפסיכיאטריות.

 השיחה השנייה שלנו עוסקת בקשר בין ידע מהתחום הגנטי, ביולוגיה עם חקר הנפש האנושית.

 

 

 

 

 

תגיות:

נערך לאחרונה ע"י ארנון רולניק ב-28/1/2017 22:13

נוצר לראשונה ב-2/4/2013