מקורות

הערה: המאמר מהווה מעין "קריאת כיוון" לפורום השינה והחלומות שייפתח בקרוב. התודעה שלנו נמצאת במצב משתנה. באופן רגיל אנחנו עוברים בין 3 רמות תודעה עיקריות: שינה נטולת תודעה (כונתה בעבר "מוות קטן"), שינה עם חלומות (תודעה ערה ועזה, אך מערכת התפיסה מכוונת לתכנים פנימיים וללא תפיסה חושית של העולם), וכמובן – ערנות. למרות שאנו רגילים לעבור שלבים אלו מדי יום, הרי הם מעלים קושיות רבות הין פילוספיות והן מדעיות. כיצד יתכן שהתודעה שלנו "מהבהבת", מופיעה ונעלמת? האם במצב של שינה נטולת תודעה, (או יתרה מכך – תרדמת) – אנחנו קיימים באותו הזמן? יש מצבי תודעה רבים נוספים, שחלקם חריגים (מתחומי הפסיכופתולוגיה כגון דליריום, פסיכוזה, דיסוציאציה) וחלקם מיוחדים או "גבוהים" יותר. כיום חוזר העיסוק בנושא החלימה באספקט הפורמאלי – של MENTAL STATE מעבר לעיסוק הפסיכולוגי המוכר של משמעות תוכן החלום. בצומת זאת המשיך פרויד את חקר משמעות החלום, אך הכיר גם בחשיבות המחקר של מבנה החלום. מחקר זה חוזר היום למוקד החשיבה, דרך חוקרי שינה וחלימה והן דרך השילוב בין מחקר המוח ופסיכולוגית המעמקים (למשל הגישה של הנוירו-פסיכואנליזה של החלום, אותה מקדם בעיקר SOLMS ). במאמר זה אנסה להראות כי גם המחקר ועצם תשומת הלב לתופעות החריגות והמיוחדות בעת שינה וחלימה (כגון הפארסומניות) – יכולים לתרום להבנות אלו, תוך דגש על מצב הנרקולפסיה ושיתוקי שינה.

 

המאמר סוקר מבחינה תאורטית הבטים מסוימים של פרויד ולאקאן בעבודת החלום, במשאלות והדחפים הלא מודעים שחלומות מבטאים. מנסיוני הקליני אני מביאה דוגמא על עבודה על חלום מתמשך לאורך חודשים. לאקאן מצביע על התשוקה לאחר בעבודה על חלומות של מטופלת היסטרית של פרויד.

 

מאמר לציבור הרחב שהתפרסם בגליון מגזין "בבקעה", יולי 2006 . רוב בני האדם חולמים מספר פעמים בעת שנתם. תופעה אוניברסלית זו שסקרנה את דמיונם של רבים משחר ההיסטוריה האנושית עדיין מהווה את אחד ממוקדי המחקר של מדע הפסיכולוגיה. יותר ויותר מסתבר לחוקרים שלחלימה עשויים להיות תפקידים משמעותיים בשמירה על תפקוד מאוזן ותקין בעת ערות. על פי מספר תפיסות פסיכואנליטיות החלום מהווה את אחד מכלי הביטוי המרכזיים של הנפש הלא-מודעת. פרויד שסלל את תשתיתה של הפסיכולוגיה המודרנית ועשה זאת גם בתחום הבנת תפקידי החלום, טען שתפקיד החלום להסוות ולמנוע עלייתם למודעות של תכנים מודחקים ובלתי רצויים. יונג שהיה תלמידו ובהמשך פורץ דרך בעצמו, סבר בניגוד לכך שהחלום הינה שפת הסמלים של הנפש הלא-מודעת המבקשת לבוא לידי מודעותו של החולם ובכך לסייע לו בדרכים שונות להגיע ליתר איזון בחייו.

 

מאמר זה מתאר סדנה בהנחיית הכותבת, שהוצגה בכנס הבין - לאומי ה- 15, של האיגוד הבין - לאומי לפסיכותרפיה קבוצתית (International Association of Group Psychotherapy- IAGP), ועסק בנושא: "הצטלבות בין תרבויות: היכן שקבוצות נפגשות" (Crossroads of Culture: Where Groups Converge) - איסטנבול, אוגוסט 2003.

 

כמה נושאים הנוגעים להבנת החלום

 

הטקסט המלא של המהדורה השלישית של Interpertation of Dreams By Sigmond Freud

 

"חלומות הם סרט המיועד לעיני צופה אחד בלבד – החולם, ואילו הסרטים מאפשרים לנו לחלום ביחד", אומרת רות שריג במאמרה. אין ספק שהקולנוע הוא אחד משדות היצירה הגדולים של דורנו, ובעזרת דוגמאות מאלפות מסרטים ידועים מוליכה אותנו הכותבת בין עולם הנפש לאומנות הקולנוע – מסע המעשיר את הבנתנו בשני התחומים הללו. מתפרסם ב"חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה

 

כאשר הפסיכואנליזה החלה להתמקד ביחסי מטפל-מטופל, ופסיכולוגים נטו לראות בכל זוג אובייקטים שמופיע בחלום את דימוי המטפל והמטופל, התעוררה השאלה המביכה: מה מסמל המטפל כשהוא מופיע בחלום? שאלה זו זוכה למענה מפורט במאמרה של עדית אנקורי הפורשת את המשמעויות הסימליות של המטפל והטיפול בעולמוה פנימי של המטופל. מתפרסם ב"חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה

 

מאמר מאת עמרי ביכובסקי העוסק בנושא הטראומה, על פי "איש הזאבים" של פרויד. התפרסם באתר נפשנט.

 

על חלומות ועל חלומות בטיפול, מאמר של רוני אלפנדרי בנושא החלום המכונה "החלום הפרוידיאני".