האפקט המתמשך של חרדת המלחמה

שפיות זמנית | 12/2/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

מחקר חדש מגלה כי לנשים מהצפון שהרו לאחר מלחמת לבנון השניה ישנן רמות חרדה גבוהות יותר ביחס לילדיהן, ולילדים עצמם פערים התפתחותיים בהשוואה לילדים במרכז. את המחקר, שכלל 110 אימהות וילדים מהצפון ומהמרכז, ביצע צוות בראשות אליס שחר דדון בהנחיית פרופ' מיכה לשם מאוניברסיטת חיפה.

"האימהות שנבדקו במחקר מילאו שאלונים באשר לחוויית המלחמה הסובייקטיבית שלהן וכן נשאלו על חוויית ההיריון וגידול הילדים. בהמשך הופנו הילדים להערכה התפתחותית ונפשית. כמו כן הנשים וילדיהן תועדו על ידי החוקרים במשך חצי שעה של משחק כדי לבחון את האינטראקציה ביניהם. הממצאים העלו כי אימהות שחוו את המלחמה בצפון הפגינו כלפי ילדיהן חרדת פרידה בעוצמה גבוהה יותר. לדברי דדון, 'ראינו שמבחינה פסיכולוגית קשה יותר לאימהות הללו להיפרד מילדיהן, הן מרגישות הכי טוב כשהילד לידן ומרגישות אשמה כשצריך להיפרד ממנו. אך הממצא ראשוני ועוד דורש הסבר'. חרדת הנטישה לא התבטאה בהימנעות משליחת הילד לגן ודווקא אימהות מהצפון שמו את ילדיהן בגן בגיל מוקדם יותר בהשוואה לאימהות מהמרכז, אולם לדברי דדון, 'הפרידה מהילד בגן היתה בעוצמה גבוהה יותר'"

את הכתבה המלאה על המחקר שפורסמה ב"הארץ" אפשר למצוא כאן.