ניצחון הרוח | דנה אברמוביץ'

דנה אברמוביץ' | 8/1/2025 | 1,035 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

את מאמינה שערכך נמדד במשקלך.

ככל שאת שוקלת פחות, כך ערכך שוקל יותר.

כשאני שואלת אותך על סמך מה האמונה הזו,

את עונה בבטחה שאנשים מעריכים אנשים רזים.

אנשים מייחסים לרזון תכונות אופי שאת מעריכה בעצמך ורוצה שיעריכו אותך בגינן.

הם מיחסים לרזון נחישות, חוזק, דבקות במטרה, התמדה, רצינות, עליונות, ניצחון הרוח.

ככל שאת יותר ריקה ממזון ומגוף, את יותר מלאה בכל אלה.

את כנראה צודקת במידת מה,

אבל גם עיוורת.

עיוורת לכל מה שבא עם התכונות האלה,

לכל מה שנדרש ממך כדי לתחזק אותן,

לנוקשות, לחרדה, לקור הרוח, להתכחשות ליצרים, לוויתור על גמישות וספונטניות, לוויתור על ההנאה.

ואת גם עיוורת לכך שכל עדת מעריצייך המפונטזת,

אינה עיוורת לכל זה,

ומודעת ורואה את כל הנדרש לתחזוקת תכונותייך ורזונך,

ואינה מעריצה כלל וכלל,

כי את יודעת,

הגם שמשאלתם של האחרים להתהדר בתכונותייך הטובות,

ובכך את מעוררת את השראה,

משאלתם העמוקה יותר היא לקבל הכרה על היותם טובים כפי שהם,

בלעדיהן,

ובלי המחירים שהן גובות.

ולכן מושאי הערצתם האמיתיים,

מעוררי ההשראה העמוקה יותר,

הם אלו שמרשים לעצמם להיות כאלה,

לא הכי חזקים, נחושים, עליונים,

לא הכי טובים,

אנושיים,

ולא מתנצלים.