לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
אֲנִי אִשָּׁה שֶׁהוֹלֶכֶת בְּפַחַד בַּלֵּילוֹת

אֲנִי אִשָּׁה שֶׁהוֹלֶכֶת בְּפַחַד בַּלֵּילוֹת

עלון פסיכולוגיה עברית | 28/11/2021 | הרשמו כמנויים

 

אֲנִי אִשָּׁה שֶׁהוֹלֶכֶת בְּפַחַד בַּלֵּילוֹת

ביום חמישי האחרון צוין היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. הנתונים מדכאים - מתחילת השנה נרצחו 22 נשים על רקע מגדרי, ומאז פרוץ מגפת הקורונה נצפתה עלייה משמעותית במקרי האלימות במשפחה בכלל ובאירועים של אלימות כלפי נשים בפרט. אלימות נגד נשים מתקיימת פעמים רבות בתוך מנגנון חריף של פיצול – כלפי חוץ – מוצגת תמונת חיים שגרתית, כשהאימה והסכנה חתומות בחדרים סגורים. הערב יחל חג החנוכה ונדליק נר ראשון. החנוכיות המוצגות על אדן החלון אמורות במקור לפרסם את הנס, אבל אולי אפשר לראות בהן גם הזמנה, להתבונן בחוץ מבעד לשמשות החלון, פנימה, אל הבתים. לא רק 'נס גדול היה פה', 'פה', או 'שם', מעבר לחלונות בכל רחבי הארץ, מתרחשים כל מיני דברים לא ידועים, לפעמים גם מצוקה פחד ואיום על החיים. זו הזדמנות לעצור ולתהות - מה עלינו לעשות כדי למוסס במשהו, את החיץ בין החוץ לפנים – לא באופן מציצני או חודרני, אלא כהתמקמות ערכית שמסמנת ערבות הדדית, ואת האפשרות המהותית לא להישאר לבד בבית החשוך, או ברחוב האפל. 

באתרנו הצטברו מאמרים מקצועיים חדשים בנושאים אקטואליים וטורים מעניינים שאפשר לקרוא לאור הנרות בליווי סופגניות:  

השיח הפסיכיאטרי מתייחס לכותרת המאחדת "דיכאון" כתופעה כימית-ביולוגית. אל מול זאת, הדיון של פרויד ולאקאן במופעים דיכאוניים שונים ובמלנכוליה מראה כיצד מופעים אלה ממסכים טרגדיות ואסונות במערכת היחסים שבין הסובייקט לשפה ולאיווי. מאמרו של ד"ר אלון יפה קורא להחזיר לשיח הפסיכואנליטי פענוח והתבוננות אחרת ב"דיכאון" ובמלנכוליה.

במהלך שנות עבודתה אספה ליאורה בר נתן פרקטיקות מעשיות המאפשרות למטפלים, דרך ההקשבה והחיבור לגוף, לתמוך במטופלים שמבטאים קולות אובדניים. מקורן של פרקטיקות אלו, על הידע והניסיון שבהן, הוא מהשדה המקצועי של עבודה עם טראומה, ובהן היא מציעה להשתמש גם בהקשר של התמודדות עם אובדנות. גישת "ההתמקדות" (FOCUSING), אותה הגהה יוג'ין ג'נדלין, היא עיקר הבסיס התאורטי -פילוסופי לפרקטיקות אלו. מאמר זה מפרט שני מצבים של טיפול וליווי - של מטופלים הנמצאים במצב חירום אובדני ושל מטופלים הנתונים בייאוש עמוק, דכאון וקושי גדול.

במדור הספרים: לחודים בתקווה -מה למדנו על עצמנו בתקופת הקורונה? משבר הקורונה הביא קשיים רבים ברמה האישית והחברתית – מה אפשר להרוויח מהתקופה הקשה הזאת? בספר "לחודים בתקווה", קבוצת אנשי טיפול וייעוץ מהשורה הראשונה מציעים את חוויותיהם האישיות והמקצועיות כחומר למחשבה וללמידה. כל אחד מפרקי הספר מציע זווית מקצועית ואישית אחרת. הספר בעריכת ד"ר ורדה זילברברג ובין הכותבים פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, יועצים ארגוניים, מטפלים בפסיכודרמה, ביבליותרפיה, צילום ועוד'.

פרק מעניין מהספר, זמין לקריאתכם – מגפת הקורונה גרמה לשינויים נרחבים בכמה רמות חיים ליחידים, משפחות, קהילות, מדינות ואפילו האנושות בכללותה. פרק זה מאת ד"ר ורדה זילברברג, מציג באמצעות מודל T-7, את ההיבטים הפסיכולוגיים של ימי קורונה בישראל. מודל זה מדגיש כיצד למרות האתגרים הרבים שהביאה תקופה זו, ולעיתים כתגובה להם, מתגלות הזדמנויות חדשות הן ברמה האישית והן ברמה החברתית, הזדמנויות המציעות תקווה בזמנים אפלים.

ובפסיכובלוגיה - 

תהיתם כמה עולה טיפול פסיכולוגי פרטי? האם חלה התייקרות בתעריף הטיפול הנפשי בשנה האחרונה והאם יש לכך קשר להתפרצות מגיפת הקורונה? אנו מגישים בפניכם את מחירון 'פסיכולוגיה עברית' לטיפול נפשי פרטי, המבוסס על נתונים שנאספו על ידינו באמצעות היישום לפניה לטיפול נפשי של פסיכולוגיה עברית המאפשר למשתמשים/ות לשלוח פניה אנונימית לטיפול.

בפוסט החדש טל פלג שגיא כותבת בעקבות מפגשיה עם סטודנטים על דאגתה הכנה כלפי בני הדור הצעיר ומצבו הנפשי בתקופתנו:

"אני מעבירה קורסים והרצאות באוניברסיטה כבר כמעט עשור, ואני מכירה היטב את אוכלוסית הסטודנטים בכלל, והסטודנטים לפסיכולוגיה בפרט. נכון: מאז ומעולם זו הייתה אוכלוסיה ייחודית ביכולתה להציף קשיים נפשיים, לבקש עזרה, וברגישותה הרבה... השנה חזרתי ללמד פרונטאלית, ואני מוצאת את עצמי מודאגת מעלייה שאני חווה אותה כחדה מאד, בקושי הנפשי שהם מרגישים ומפגינים."

הטיפול הזוגי מגיע למסך גם בישראל: ״טיפול זוגי״, הסדרה הדוקומנטרית שבה זוגות עוברים טיפול לעיני המצלמות, תעלה לשידור בשבוע הבא. במשך חצי שנה ליוו המצלמות של "טיפול זוגי" ארבעה זוגות אמיצים, שהסכימו להתיישב על כורסת המטפלת הזוגית - הפסיכולוגית החינוכית שרון ברעם וולובסקי - ולפתוח אשנב מפוכח אל תוך נבכי זוגיותם המורכבת. 

ד"ר חנה דויד עוסקת בחשיפה-עצמית של המטפל: על התועלת שבשיתוף המטופל ביציאה מאזור הנוחות של המטפל. גבי בונויט בטקסט מעורר מחשבה על סוגיית המרחק בין המילה למעשה בפסיכואנליזה ובכלל,  ורות נצר על התערוכה 'כיבוי אורות' של אדווה דרורי.

 

דור הולך ודור בא / עדי קיסר
 
אֲנִי
אִשָּׁה
שֶׁהוֹלֶכֶת בְּפַחַד בַּלֵּילוֹת
בִּרְחוֹבוֹת חֲשׁוּכִים שֶׁנִּקְרָאִים
עַל שם
גְּבָרִים.

Photo by Lan Pham on Unsplash

עוד בבלוג של עלון פסיכולוגיה עברית

בימים שבין זיכרון יציאת מצרים לזיכרון השואה מתעוררות ביתר שאת שאלות הנוגעות לקשר בין זהות להיסטוריה....
את השבוע האחרון התחלנו במחשבה שהבחירות בפתח, והנה נדמה שהן נדחו ואולי יתקיימו סוף סוף במועדן. ובינתיים,...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.