לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
שיגרה - בואו ונקרא לזה שיגרה

שיגרה - בואו ונקרא לזה שיגרה

עלון פסיכולוגיה עברית | 3/10/2021 | הרשמו כמנויים

 

חוֹפֶה הָאַרְעַי עַל רָאשֵׁינוּ

לרגעים כבר לא היינו בטוחים שנעבור את נהר החגים הבלתי נגמר ונעבור אל הגדה שנקראת 'אחרי החגים'. אבל הנה אנחנו עליה, על קרקע יציבה. או שבעצם... בשנתיים האחרונות קשה לזהות את הקווים המפרידים בין השגרה לשבירותיה, בין המוכר לזר, בין הידוע לבלתי ידוע. כשבידוד שלנו או של אחד מבני המשפחה תמיד רובץ לפתחנו, המושג שגרה התפורר, ומזמין המצאות חדשות – תחושת הרצף כבר לא יכולה להשען רק על עובדות חיצוניות או תאריכים בלוח השנה , אלא מבקשת להתפרק לגורמיה – מהם הדברים הקטנים, שגם בתוך הערפל, מייצרים תחושה של חיבור, של קשר למי שאנחנו, ולמה שחשוב לנו? וכשנשמטת הקרקע, ובכל זאת הכל מתערער – מה עוזר לנו לשוב ולהתחבר? לייצב את הספינה כדי להמשיך להפליג ליעד הבא? 

אחרי שגם אנחנו שברנו שגרה ולא התראנו בשבוע שעבר, שמחים להציג לכם את הטקסטים הנהדרים שהתפרסמו באתרנו בשבועיים האחרונים: 

בתנאי מגפת הקורונה, כשהסביבה נתפסת כמסכנת בהדבקה או בכניסה לבידוד, תחושות האמון והבטחון מתערערות, והאפשרות לכינון מרחב סימבולי-משחקי מותקפת. התקפה זו אינה פוסחת על אוכלוסיית המטפלים ובהכרח פוגעת ביכולתם לשחק. מאמרה של אליה אקרמן מבקש להתבונן בתהליך שיקום יכולת המשחק וההסמלה של מטפלת, דרך תיאור מקרה של נער בן 10 בתקופת הקורונה. המאמר דן בפרדוקסליות של עטית מסכה במסגרת טיפולית, ומדגים כיצד מעשה העטיה או אי העטיה הופך לאקט רווי משמעות בעל השלכות לתהליכי העברה והעברה נגדית. 

בעידן הנוכחי, בו מגפת הקורונה הרחיקה וניתקה את הקשר בין זקנים לצעירים, חשוב לזכור את הפוטנציאל הגלום ביחסים בין אוכלוסיות אלה. מאמרה של שרה הלפרין עוסק בקשר בין זקנים ומתבגרים: בנקודות הדמיון בין שלב ההתבגרות ושלב הזקנה מנקודת מבט פסיכולוגית יונגיאנית ומנקודת מבט סוציולוגית; בפוטנציאל למערכת יחסים ייחודית ומיטיבה בין מתבגרים וזקנים, המודגמת דרך ניתוח יצירות מהספרות והקולנוע.

התפרצויות זעם ומאבקי כוח הם אתגר רגשי וחינוכי להורים רבים לילדים בגיל הרך. במאמרה של ד"ר שיר בר-אמת מוצגים שלושה שערים שדרכם הורים יכולים להיכנס לנפשו של הילד ולמצוא דרך להתמקם אל מול הסערה הרגשית שלו ולסייע לו לרכוש יכולות ויסות.

סקירת מאמרם של ג׳רמי ד׳ ספרן וג׳סיקה קראוס: קרעים בברית הטיפולית הם רגעים שכוללים כשלים אפתיים, enactments, ואירועים של חוסר הבנה. במאמר זה, ספרן וקראוס עוסקים בטיבם ובמשמעותם של קרעים אלה, תוך ניסיון לסייע למטפלים לזהות אותם ולעבוד עמם בצורה בונה במהלך הטיפול. הם מציעים כי פתרון מוצלח של קרע, ורגעים של משא ומתן משמעותי בעקבות רגעי מתח בטיפול, עשויים לעודד צמיחה ותובנה גם אצל המטופל וגם אצל המטפל.

ערב העיון, האימהיות (motherliness) בחיים ובטיפול עסק בפנים השונות של האימהיות בטיפול: על אימהיות ועל העיקרון הנשי בתהליך הטיפול וביחסי מטפל מטופל; על כשלים מעודדים ואלו המחבלים ומעכבים התפתחות נפשית ושגשוג, וכיצד מעוגנים באהבה ובשנאה; על הפיתוי שטמון באימהיות; על אימהיות נוסכת הרגשת חיוניות בתהליך הטיפול; טליה בורשטיין השתתפה בכנס, בעקבותיו כתבה סקירה.

ובפסיכובלוגיה - 

מעל שנה חלפה מאז כתב עמית פכלר בבלוג, "רגשות מעורבים". השבוע, חזר בפוסט חגיגי במיוחד, הנוגע בחשיבה דינמית של סיפור בראשית ובמחשבות על ידיעה, אי ידיעה, ביון, עץ הדעת - ומה שביניהם:

"עונשים מגוונים משית האל על החוטאים, והראשון שבהם הוא חסימת הגישה לעץ החיים. חסימה כזאת גורמת למודעות עמוקה לסופיות. הגילוי כי הם עירומים, השקול להבנת סודות הלידה, החיים והמוות, הפך את חוה ואדם לאקזיסטנציאליסטים הראשונים: כל רגשותינו וכל מחשבותינו וכל מעשינו שואבים את משמעותם מהעובדה הפשוטה, החותכת, שאין לנו לאן ללכת."

ד״ר טל פלג-שגיא כותבת על שפות אהבה – כיצד אמפתיה לבני הזוג שלנו מתבטאת בהבנה שלנו לגבי שפות האהבה המועדפות עליהם, וכאלה שפחות.

לרגל ציון 30 שנים לעליה מברית המועצות לשעבר, ד״ר חנה דויד מתייחסת לשיעורם הגבוה של בני עלייה זו בכיתות המחוננים, וכותבת: ״כבר בשנות ה-90, כאשר עדיין מרבית יוצאי ברה"מ לשעבר התקשו בהשתלבות התעסוקתית עד-מאוד, ומצבם הכלכלי היה רחוק מלהיות מזהיר, הם השקיעו ככל יכולתם בחינוך ילדיהם ובטיפוחם, ואף כי היו ׳בני עניים׳, מהם אכן יצאה ה׳תורה׳״. ובפוסט נוסף היא סוקרת את הספר החדש ״אינטליגנציה מלאכותית ופיתוח האינטליגנציה האנושית״ מאת ג׳ון סניור ואווה גיארמאטי. 

גבי בונויט כותב על אמהות וגבריות בעידן הנוכחי

"ברור שהפסיכואנליזה פועלת בתוך מרחב תרבותי. גם במרחב החברתי, המשפחתי והרגשי הפכו המשפחות החד הוריות, הזהויות המורכבות ועידן של טכנולוגיית ההפריה את הגבר למיותר כמעט לחלוטין. נוצר מצע רגשי וחברתי שדוחק חלק מהתפקידים המסורתיים של הגבר לקרן זווית. אני מוצא יותר ויותר גברים צעירים שהתשוקה המינית שלהם נמצאת בנסיגה מתמדת. הם אינם מזדהים עם החוויה, אפשר הבסיסית בגבריות, שקשורה בצורך הפרימיטיבי והראשוני לחדור אל תוך המרחב הנשי על מנת לאפשר הפרייה. האמביוולנטיות הפכה להיות כמעט ערכית. המקומות שבהם פועלת הנפש באופן בינארי נעלמו כמעט לחלוטין" גבי בונויט כותב על אמהות ותוהה: ״אולי הרחקנו לכת ושפכנו את הגבר ביחד עם מי האמבט?״

בפוסט החדש שעלה לבלוג של אמיר וייס הוא כותב על התנהגויות ביטחון, דפוסי ההתנהגות וההגנות הבלתי נראות שמשפיעות על חיינו, כשאיננו מודעים לכך:

"איזו 'התנהגות בטחון' יש לכם? מה זה הדבר הזה שאתם עושים, שרק אתם יודעים שאתם עושים אותו, ואולי זה כבר כ"כ אוטומטי שאתם לא שמים לב שאתם עושים אותו, אבל אתם מרגישים שהוא זה שגורם לאנשים סביבכם להעריך אתכם? לאהוב אתכם? להתייחס אליכם? שבלעדיו תאבדו את ההגנה שלכם? שאם הוא יתגלה, הקסם שלכם יתפוגג ותאבדו את הסביבה האוהדת בה אתם מוקפים?"

פרופ' עמיה ליבליך כותבת על שני ספרים שהיא קוראת - "בצל ידו", מאת חיים באר, וסדרת ספרי הבלש של ג'ון באנוויל (בשם העט בנג'מין בלאק). אחד ספר של ממש, והשני - וירטואלי. האחד נקרא בבית, והאחר - ברכבת.

תמיד תהיתם באילו מנגנוני הגנה נועה קירל משתמשת בשיר ״פאוץ׳״? ומה לגבי השימוש בפאוץ׳ כעור שניוני? יותם דלאל מפרש

וד"ר ארנון רולניק כותב מדוע החליט לנהל בפודקאסט שלו שיחה עם אורחת מדומיינת על טכנולוגיה, פסיכולוגיה, טיפול מרחוק ואמפתיה.

שיגרה

מילים: מיכה שטרית
לחן: ארקדי דוכין

הבוקר הזה יהיה מיוחד למישהו, איפשהו...
ולטוב ולרע.
לרובנו הבוקר הזה מתחיל כמו ודומה לבוקר אחר שהיה.
שיגרה - בואו ונקרא לזה שיגרה.
כי עוד מעט השמש תהיה באמצע השמיים,
ונבחן את הכל בטווח המוגבל של העיניים.
שיגרה - בואו ונקרא לזה שיגרה.
זה נורא?
זה לא רע!
ונגיד - בעיני זה כן! ובעיני זה לא!
ונגיד ונגיד מדי פעם נפסיק להגיד...
נשמור בבטן, נכתוב ביומן, נקרא בעיתון...
נקרע אחד לשני את הצורה!
שיגרה - בואו ונקרא לזה שיגרה.
זה נורא?
זה לא רע!
שיגרה.

Photo by Jason Leung on Unsplash

עוד בבלוג של עלון פסיכולוגיה עברית

ובכן, למרות הכותרת הלקוחה משירה האפוקליפטי של אנה הרמן 'ה1 בספטמבר', עוד רגע ממש דווקא יש בית ספר. חשבו,...
כיצד הופכת נוכחותו של אדם אחר למשמעותית? לעתים דרוש קשר ממושך על מנת להגיע לעומק ולגעת, אך פעמים אחרות...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.