לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
טיפוח מחוננים למען כולנו: כנגד טיעוני אי-שוויון, גזענות או אפליה

טיפוח מחוננים למען כולנו: כנגד טיעוני אי-שוויון, גזענות או אפליה

ד"ר חנה דויד | 29/9/2021 | הרשמו כמנויים

במסכת נדרים דף פא ע"א נאמר: " הזהרו בערבוביתא הזהרו בחבורה הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עֲנִיִּים שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה". שואלת הגמרא: "ומפני מה אין מצוין ת"ח [תלמיד חכם] לצאת ת"ח מבניהן?", דהיינו, מדוע טיפוח בניהם של תלמידי חכמים, שהיו אמורים להיות "היעד הטבעי" לקיומה של שושלת תלמידי חכמים, אינו מצוין כאן? והכתוב מביא סיבות רבות שניתן לראות בהן, כבקליפת אגוז, את מיטב הנימוקים התקפים גם לימינו-אנו שעניינם – התועלת בטיפוחם של "בני עניים". לא לשם שוויון הזדמנויות, לא בשם התקינות הפוליטית, ולא תחת דגלו של פיצוי שיש להעניק לאלה שקופחו בעבר. הציווי "היזהרו בבני עניים" הוא למענכם, או למעננו, למען כל אותם בני אדם שאינם "בני עניים" – דהיינו, למען החברה.

לרגל מלאת 30 שנה להתחלת גל העלייה הגדול מברה"מ לשעבר היו במקומותינו חגיגות ואירועים אחרים רבים לציון מועד חשוב זה. רבות גם נכתב על ההון האנושי האדיר שהביאו אתם העולים, למן אזכורים של פרטים – בני דור העולים, או בני דור 1.5- שתרמו תרומה אדירה למשק הישראלי, לספורט, למוזיקה, לרפואה ועוד. לדוגמה, הפרופ' לפיזיקה בן ה-62, גריגורי פלקוביץ' ממכון וייצמן, שמשמש כראש ועד המדענים של מכון ויצמן וחוקר בתחום הטורבולנציה - זרימה מתערבלת (לן, 2020) או דר. קירה רדינסקי בת ה-35, שהגיעה לארץ בגיל 4, מדענית מחשב המתמחה בכריית מידע ובינה מלאכותית, מנהלת ויזמת היי־טק ישראלית. מדענית מבקרת בטכניון. חברת מליאת רשות ניירות ערך. לשעבר דירקטורית מדע נתונים, מדענית ראשית ב־eBay ישראל. כבר ב-2013, בגיל 28 בלבד, נכנסה לרשימה של 8 הממציאים החשובים ביותר עד גיל 35 בתחום הטכנולוגיות החדשות (Inventors under 35, 2013). תלאה המקלדת להזכיר את כל ספורטאי-העל של ישראל ממוצא רוסי, את מאמניהם בני אותו מוצא, את שיעור הנגנים בכל התזמורות, כולל זו האנדלוסית, שקיבלו את הכשרתם "שם", כולל מורים במוסדות להכשרת מוזיקאים, ועוד ועוד.


- פרסומת -

אבל כשהגיעו העולים הללו לארץ הם היו בבחינת "בני עניים": הן מכוח עובדה, שהם הגיעו לארץ ללא הון כספי, אלא עם מטלטלים שבחלקם הגדול לא התאים לתנאי החיים בארץ, ללא ידע בשפה העברית, ללא הבנה של צורת החיים במערב, בדרך כלל ללא משפחה מקומית תומכת, ועם הון אנושי שכלל רק את השכלתם, נסיונם המקצועי – אם היה כזה, ואם היה אפשרי לעשות בו שימוש בארץ (לדוגמה: למהנדסי מכרות לא היה), ואם היה מעודכן דיו (לדוגמה: מהנדסי מכרות בעלי נסיון לא מצאו מקום עבודה מתאים בישראל נטולת המכרות). אף על פי כן הצליחו העולים הללו להשתלב בשוק העבודה, ואילו ילדיהם, בני דור 1.5 וכמובן בני דור 2 -  עזרו לישראל להעפיל אל פסגת ההיי-טק בעולם, לעובדה שאיפשרה למנוע מישראל הידרדרות פיננסית בזמן הקורונה, שיפרו את חיי התרבות שלה, מנעו מחסור שלא ניתן היה לעמוד בו באנשי סגל רפואי ומיצבו את ישראל – לראשונה – כמדינה שמסוגלת להעמיד שיאני עולם באליפויות ובאולימפיאדות .

את ניצניה של תופעה זו ניתן היה לראות כבר לפני כ-20 שנה מזווית לא ידועה – זו של השתתפות בתכניות למחוננים. כידוע, בתוך ספרות המחוננים קיים "מדף" גדול המוקדש למחוננים מקבוצות מיעוט, מבחינה חברתית, מבחינה תרבותית, כספית, גיאוגרפית, דתית, אך גם, ואולי בעיקר – מבחינת השפה. למעשה, הספרות השלטת בנושא זה היא זו שמתפרסמת בארה"ב מזה למעלה מיובל, ורובה ככולה עוסקת בתלמידים מחוננים ששפת אמם אינה אנגלית, או כאלה שהשפה העיקרית בעולם ה"חוץ, שלהם – בבית הספר ובקרב חבריהם היא אנגלית, אבל השפה המדוברת בביתם ובקרב בני משפחתם המורחבת היא אחרת – לרוב, אבל לא בהכרח, ספרדית. למיטב ידיעתי לא נערך בארץ מחקר שבו השתמשו בנתוני משר החינוך בדבר השפה או השפות המדוברות בביתם של מאות אלפי הילדים שאותרו כמחוננים במרוצת השנים, אבל במכון אריקה לנדאו נערך מחקר כזה כבר משנות ה-90 של המאה הקודמת (Landau & David, 2005). במחקר התגלה, ששיעור התלמידים שאותרו כמחוננים שהשתתפו בחוגים של מכון אריקה לנדאו ואשר שפת אמם היתה רוסית, או שהיו דו-לשוניים – דיברו עברית ורוסית גם יחד, היה גבוה משיעורם באוכלוסיה. זו תופעה יוצאת דופן לפי כל קריטריון, שכן, התלמידים שהתקבלו למכון לא התקבלו בשל אפליה מתקנת, כפי שהדבר נעשה מזה שנים לגבי קבלה של בנות לתכניות מחוננים (ראו: "הסיבה לכך שסף הקבלה הנהוג בקבוצה זו נע בין 1.5% ל-3% היא הצורך לאזן בין המגדרים [...]", פורטל הורים – מחוננים מצטיינים, 2021). מכאן נראה, שכבר בשנות ה-90, כאשר עדיין מרבית יוצאי ברה"מ לשעבר התקשו בהשתלבות התעסוקתית עד-מאוד, ומצבם הכלכלי היה רחוק מלהיות מזהיר, הם השקיעו ככל יכולתם בחינוך ילדיהם ובטיפוחם, ואף כי היו "בני עניים", מהם אכן יצאה ה"תורה".

נראה, אם כך, שהנסיונות החוזרים ונשנים להציג את טיפוח המחוננים כ"מתנות למי שיש לו" וכ"העמקת אי-השוויון דרך תכניות הלימודים" היא למעשה ההיפך המוחלט מהמציאות. למעשה, ככל שהמערכת הממוסדת – החינמית (כאר מדובר בכיתות מחוננים) והזולה (כאשר מדובר ביום העשרה למחוננים) תפעל במקומות רבים יותר, כן היא עוזרת להקטנת פערי החינוך שנוצרים כתוצאה ממצב כלכלי גרוע, ממגורים בפריפריה, או מהיעדר גישה למדע, לטכנולוגיה, לדמויות מופת, למעבדות, למרכזי מחקר וכדומה. האם אכן עוזרות התכניות של משרד החינוך להגשמת הפוטנציאל? זו כבר שאלה אחרת...

מקורות

לן, ש. (24.1.20). 30 שנה חלפו מאז גל העלייה הגדול מרוסיה: כך השתנתה ישראל לבלי היכר. נדלה מאתר גלובס https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001315925

פורטל הורים – מחוננים ומצטיינים (2021). נדלה מהאתר https://parents.education.gov.il/prhnet/gifted/gifted-characteristics/gifted-characteristics

Inventors under 35 (2013). MIT Technological Review. Retrieved from https://www.technologyr...nder-35/2013

Landau, E., & David, H. (2005). Who will be the gifted of the future? Gifted Education International, 20(3), 343-347.

 

 


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: הדרכה וייעוץ להורים, ילדים, חינוך, מיתוסים ואגדות, מחוננים
דניאל חשאי
דניאל חשאי
עובד סוציאלי
אונליין (טיפול מרחוק)
נעמה איגרא
נעמה איגרא
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, בית שמש והסביבה
ד"ר אורלי ליכט וייניש
ד"ר אורלי ליכט וייניש
יועצת חינוכית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
אליאנה פודה
אליאנה פודה
יועצת חינוכית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
ד"ר איריס חזקיה ברד
ד"ר איריס חזקיה ברד
יועצת חינוכית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון
עידית שלכת
עידית שלכת
יועצת חינוכית
עפולה והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), בית שאן והסביבה

עוד בבלוג של ד"ר חנה דויד

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.