פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
בנים, בנות ובגרויות – הכצעקתה? על השתתפותם השווה של בנות ובנים בלימודים ברמה גבוהה במתמטיקה ובמדעים

בנים, בנות ובגרויות – הכצעקתה? על השתתפותם השווה של בנות ובנים בלימודים ברמה גבוהה במתמטיקה ובמדעים

ד"ר חנה דויד | 19/4/2021 | הרשמו כמנויים

פוסט זה, השני בנושא "שחיטת פרות קדושות" (הראשון פורסם כאן אתמול: "על היחס ההפוך בין ההשקעה במחוננים לבין התוצאות מבחינת ההישגים האקדמיים: ראשון לציון כמקרה מבחן" https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=5389) נועד לחשוף במספרים את השקר של הדרת בנות ממקצועות מדעיים וטכנולוגיים בלימודים התיכוניים.

מאז כתבתי, ביחס עם שותפתי ד"ר רחל זורמן, את הספר "אפשר גם אחרת, בנות ונשים – הישגים ויעדים"[1] על בנות מחוננות – בו פירטנו את ההבדלים הקיימים בין בנים ובנות בעלי יכולות גבוהות מבחינת הישגיהם, אני עוקבת בדריכות אחרי השיחה הציבורי והחינוכי בנושא של חוסר ייצוג מספיק של בנות בהשתתפות במקצועות המדעיים. "האשמה העיקרית" היא כמעט תמיד מערכת החינוך, זו ש"מסלילה" בנות ללימודים הומניים, כאלה ש"אינם נחשבים" חברתית ואינם מתגמלים כלכלית. האמת רחוקה עד מאוד מדיעות רווחות אלה, אבל בנושא זה, כמו ברבים אחרים, לא הנתונים חשובים כי אם האמונות. להלן העובדות.

מעיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2019 (למ"ס, 2020) נראה את החלוקה לפי מגדר של הנבחנים בבחינות הבגרות ברמה של 5 יחידות ב-6 המקצועות שנחשבים כפורצי הדרך לאפשרות של המשך לימודים אקדמיים בתחומי המדע והטכנולוגיה: אנגלית, מתמטיקה, כימיה, פיזיקה, ביולוגיה ומדעי המחשב.

 

המקצוע

המגדר

מספר הנבחנים ב-5 יחידות

אנגלית

בנים

18,372

בנות

20,390

מתמטיקה

בנים

7874

בנות

7153

כימיה

בנים

2019

בנות

3242

פיזיקה

בנים

6230

בנות

3376

ביולוגיה

בנים

3718

בנות

7120

מדעי המחשב

בנים

5278

בנות

2306

ס"ה

בנים

43,491

בנות

43,587

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נראה מטבלה זו, שהמספר הכולל של מסיימי תעודת בגרות ברמה של 5 יחידות בכל המקצועות שנחשבים כהכרחיים, או למצער מומלצים, להמשך לימודים מדעיים או כאלה שיובילו לעבודה בהייטק, דומה בקרב בנים לזה שבקרב בנות (היתרון הקל של הבנות אינו משמעותי).

עוד אציין, שבטבלה זו לא הובאה השוואה בין נתוני הבנים לאלו של הבנות כאשר כוללים גם את הניגשים ברמה של 4 יחידות לכל אחד מהמקצועות הללו. אם גם נתונים אלו היו נלקחים בחשבון היה יתרונן של הבנות ניכר.

נשווה נתונים אלו למצב שלפני למעלה מ-20 שנה, זה שתואר בספרנו, ונראה, שגם אז, על אף הנהי בדבר הדרת בנות ממקצועות מדעיים ,כבר נסגר למעשה הפער המגדרי בבית הספר על פי נתוני מבחני הבגרות.

כאשר יצא לאור הספר "אפשר גם אחרת: בנות ונשים – הישגים ויעדים" ערך משרד הכלכלה בשיתוף משר דהחינוך כנס באוניברסיטת תל אביב לכבוד יציאת הספר לאור. את ההקדמה לספר כתבה פרופ' זמירה מברך, שהיתה אז המדענית הראשית של משרד החינוך. לדבריה, הבעיה, הן של בנות והן של מערכת החינוך והכלכלה גם יחד היתה, שבנות לא היו מיוצגות בשיעור המתאים לזה של בנים בלימודי מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה כבר במהלך הלימודים בתיכון, דבר שהשפיע לרעה על המשך רכישת השכלה גבוהה במקצועות תלויי-מתמטיקה.

בהרצאה שנשאתי בכנס עמדתי על הסילוף שבהצגת הדברים הזו. הוכחתי, שבניגוד גמור לדבריה של פרופ' מברך הבעיה שעליה הצביעה הפרופסורית הנכבדה כבר לא היה קיימת בסוף המאה ה-20.  הצגתי את הנתונים, על פי פרסומי הלמ"ס, לפיהם ניתן היה לראשות שאם מצרפים את מספרי הבנות שלמדו מתמטיקה, פיזיקה כימיה וביולוגיה ברמה של 5 ו-4 יחידות התקבל מספר הגדול מזה של הבנים. בלימודי מתמטיקה היה כמעט שוויון, בכימיה היה יתרון לבנות, בביולוגיה היה יתרון ניכר לבנות ובמדעי המחשב היה יתרון לבנים, אבל המספר הכולל של הלומדים מקצוע זה היה כה קטן כך שבסך הכל, צירוף לומדי 4 המקצועות הללו בשתי הרמות הגבוהות ביותר, אלו המספיקות כדי להמשיך את הלימודים האקדמיים באוניברסיטה בכל אחד מהמקצועות הללו ובלימודי הנדסה לסוגיה, הגיע למספר גדול יותר עבור הבנות מאשר עבור הבנים.

 אבל המספרים לא שכנעו אז את הפוליטיקאים של החינוך שהעדיפו לרכוב על כנפי הדרת בנות ונשים גם כאשר כבר לא היתה קיימת בעיית הדרה. הם עשו זאת – ועדיין עושים זאת – במקום לטפל בבעיה העיקרית. הבעיה היא, כפי שכולנו כבר יודעים, המספר הנמוך של תלמידים הלומדים מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה-דיה. זאת, למשל, כדי שיותר מ-9% מתושבי ישראל יתרמו להיותה מעצמת הייטק, עובדה שמנפנפים בה חזור ונפנף, אף על פי ש"מספר השכירים בהייטק ב-2019 נאמד ב-321 אלף שכירים ושיעורם מכלל השכירים במשק עמד על " 9.2%  (דו"ח הון אנושי בתעשיית ההייטק2019, עמ' 6).

הגיע הזמן שנפסיק להאמין לכל טענה של קיפוח, ונבדוק בעצמנו את המצב בכל תחום – כולל – ואולי בעיקר – בתחום החינוך. רק כך נוכל להביא לשינוי אמיתי של המצב.

מקורות

דו"ח הון אנושי בתעשיית ההייטק2019. רשות החדשנות. נדלה מהאתר https://www.suvelocity.org/wp-content/uploads/2020/03/human-report-he-2019.pdf

למ"ס (2020). שנתון סטטיסטי לישראל, מס. 71. פרק חינוך והשכלה. נדלה מאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה  https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2020/4.shnatoneducation/diagrams4.pdf

 

 

 

 

[1] הוצאת מכון הנרייטה סאלד ומשרד החינוך, 2000.


עוד בבלוג של ד"ר חנה דויד

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.