לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
אמהות

אמהות

גבי בונויט | 21/9/2021 | הרשמו כמנויים

ספרה של הילה בלום, 'איך לאהוב את בתך'*, עוסק במערכת היחסים האינטימית והקרובה בין אם לבתה. זאת מערכת יחסים צמודה ונראה שהקרבה שמתקיימת בין שתיהן איננה משאירה מקום להיכנס כסובייקט שלישי ונוסף.

לפתע נעלמת הבת ורק לאחר שנים מגלה האם את מקומה. הספר אינו פותר את התעלומה מדוע הייתה הבת חייבת להתחיל את חייה שלה ואת בניית ביתה שלה תוך ניתוק מוחלט של מגע מאמה. הספר אינו מציע פתרון תודעתי של הסופרת, שיפזר את הערפל הסמיך מעל החלטתה של הבת.

לאחר מלחמת העולם השנייה משנה הפסיכואנליזה את פניה. התאוריה שהעמידה את הגבר כגולת הכותרת של ההתפתחות האנושית וכמי שמחזיק בבלעדיות על כינון ערכי המוסר והאתיקה התרבותיים, מוזזת הצידה. במקומה עולה דמות האם, שמחזיקה על כתפיה את האתיקה הבסיסית הקשורה ל'אחרות', להכלה, ובאופן בסיסי להתפתחות האנושית.

האם האידאלית מתוארת כמי שמחזיקה את האינסופיות האנושית וכמי שאמורה לוותר על הסובייקטיביות שלה ולהפוך לפונקציה המשרתת את צרכי התינוק המורכבים.

ספרה של ענת פלגי הקר 'מאי-מהות לאימהות'*, דן במעבר של האם מדמות נוכחת נעדרת לדמות בשר ודם, עם תשוקות ופחדים משל עצמה שנוכחים באימהותה המהלך הזה איננו פשוט, במיוחד בישראל, שבה נשלחים הילדים למציאות צבאית, שלוואי שהיו מספיק אימהות שהיו עומדות בפרץ ומונעות מילדיהן ללכת למחוזות אלה, הרוויים באלימות וטראומה.

במקביל למרכזיות ההולכת וגדלה של האם בתהליך התפתחותו של התינוק, הופך הגבר, או הפונקציה הגברית בתיאוריה הפסיכואנליטית, לשולי עד מיותר. התפקיד המרכזי של הגבר על פי ויניקוט הוא לדאוג לבקבוק חלב לתינוק.

ברור שהפסיכואנליזה פועלת בתוך מרחב תרבותי. גם במרחב החברתי, המשפחתי והרגשי הפכו המשפחות החד הוריות, הזהויות המורכבות ועידן של טכנולוגיית ההפריה את הגבר למיותר כמעט לחלוטין. נוצר מצע רגשי וחברתי שדוחק חלק מהתפקידים המסורתיים של הגבר לקרן זווית.


- פרסומת -

אני מוצא יותר ויותר גברים צעירים שהתשוקה המינית שלהם נמצאת בנסיגה מתמדת. הם אינם מזדהים עם החוויה, אפשר הבסיסית בגבריות, שקשורה בצורך הפרימיטיבי והראשוני לחדור אל תוך המרחב הנשי על מנת לאפשר הפרייה. האמביוולנטיות הפכה להיות כמעט ערכית. המקומות שבהם פועלת הנפש באופן בינארי נעלמו כמעט לחלוטין.

אני ער לקונטרוברסיה שיכולים דבריי לעורר. מי אמר שהשלישי איננו יכול להיות גם שלישית? החיפוש אחר התפיסה הבינארית שאיננה מחזיקה בתוכה את המורכבות ואת המורכבות האינסופית וודאי מעורר התנגדות.

אינני מציע לסגת לתקופתם של ג'ון ויין או קלינט איסטווד, אינני מתגעגע לתקופה שבה הגבר דהר אל תוך העיירה המאובקת על מנת להשליט שם סדר. כמובן שאינני מתגעגע לחוויית אדנותו של הגבר במרחב המשפחתי חברתי, ובוודאי שהחוויה שבה גבר כופה את עמדתו ואת יצריו על האשה זרה לי עד קבס. אולם היעדר הבינאריות הפוסט מודרניסטי והדגש על הרצף, מאפשר לטשטש הכל, לא להתחייב, להתקשות לבחור מבין אפשרויות, ואולי בהמשך להיות נאמן לרעיון או לסובייקטים אחרים.

אולי הרחקנו לכת ושפכנו את הגבר ביחד עם מי האמבט?

ואולי העדר ההבנה של האם בספר של הילה בלום, מדוע נאלצה בתה לברוח גם הוא ב"רוח הזמן"? האמהות הטובה דיה הופכת להיות אימהות שאסור לה להחמיץ כלום ועל כן היא נאלצת להיות שומרת ללא הפסקה. האימהות הצמודה שאיננה מאפשרת לילד, ובעיקר לילדה, את הבחירה להיות לבד ולבנות את חייה הרגשיים והחברתיים לצידה של האם מאלצת את הילד.ה להשתמש באמצעים קיצוניים על מנת לבנות את המרחב שלה שאליו אין האם יכולה להיכנס (היכולת להיות לבד בנוכחותו של האחר- ויניקוט). הבדידות והלבדיות כחוויה מתערבבים זה עם זה, עד שקשה לעיתים להבחין בין שניהם. כיוון שלדידה של הבת אין לה אפשרות להיות לבד, היא חייבת לנתק כל מגע עם אמה ולהעלם. רק ככה - בבחירת חיים מחתרתיים היא תוכל לכונן את עצמה ואת משפחתה.

לעניות דעתי, בתוך כך, הסובייקט\ית מפתחים חשדנות כלפי כל מי שמנסה להתקרב אליהם מתוך גבולותיהם/ן הרופפים ומתוך החוויה שחדר נפשם איננו סגור עם דלת.  כל אחד יכול הכנס פנימה אפילו מבלי שנכנה אותו סוס טרויאני.

זאת הזמנה לדיון סביב השאלה האם לא הרחקנו לכת ביחס לתפיסתנו את האמהות עד למקום שבו נמנע מהילד\ה להתפתח מתוך עצמיותו האוטונומית כשאין בסביבתה עיניים בולשות וחודרות.

כמובן שאני ער לנקודת המבט שלי ההטרו סקסואלית גברית שבוודאי מעוורת אותי לנקודות מבט נוספות.

 

*איך לאהוב את בתך- הילה בלום, כנרת זמורה 2021

     *מאי- מהות לאמהות- ענת פלגי הקר, הוצאת עם עובד 2005

 


 

 
 
 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
שירלי פיק בן דיין
שירלי פיק בן דיין
פסיכולוגית
מודיעין והסביבה
אורי גל
אורי גל
עובדת סוציאלית
אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה, נתניה והסביבה
עטרה בלאו
עטרה בלאו
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה
ד"ר אינס צור
ד"ר אינס צור
פסיכולוגית
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
יניר מימון
יניר מימון
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
ד"ר רעיה בלנקי-וורונוב
ד"ר רעיה בלנקי-וורונוב
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
אונליין (טיפול מרחוק), נתניה והסביבה

עוד בבלוג של גבי בונויט

  שירים מאת אלפרד כהן   חָשַׁבְתִּי לְסַפֵּר לַפְּסִיכוֹלוֹג בַּפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

נתן אלתרמןנתן אלתרמן29/9/2021

שלום. בהיסטוריה האנושית השתלטו הגברים על הנשים בעזרת כוחם הפיסי. גבר המין החזק, אישה המין היפה. גבר המין השכלי, אישה המין הרגשי. למעשה, שני המינים אנושיים באותה מידה ויצורים ביולוגיים דומים. לכל אדם אישיות משלו, וצריך לכבדה. אומרים 'ברוך שלא עשני אישה', אבל היהדות מאוד מכבדת נשים. לא צריך להגזים בשום דבר. לא צריך להגיד שגם הגבר מוחלש ואני מניח ששני המינים מקבלים יחס דומה ובכל קבוצה יש אנשים מסוגים שונים, גם רעים שאומרים לדחות יותר את האחרים, וגם טובים שאומרים לקבל יותר גם את האחרים.

גבי בונויטגבי בונויט21/9/2021

אכן מחזק. תודה חיים

חיים פינגולדחיים פינגולד21/9/2021

מרתק. אני קורא את הבלוגים האחרונים שלך גבי ומוצא אותם מעניינים, מלמדים ופותחים לחשיבה חדשה. רק להזכיר ולחזק אני מבקש...