פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
כֻּלָּם הִתְאַשְׁפְּזוּ בְּסֻכָּתְךָ

כֻּלָּם הִתְאַשְׁפְּזוּ בְּסֻכָּתְךָ

עלון פסיכולוגיה עברית | 1/10/2020 | הרשמו כמנויים

תַּקֵּן כְּאֶחָד שֶׁהִבְרִיא, כְּאֶחָד שֶׁחָלָה

חגי תשרי מתערבבים עם תקנות הקורונה. תקנה חדשה אוסרת על מבקרים בסוכה. אסור לבקר ולהתארח, להתחבק וללחוץ יד, מותר להתאשפז. מותר להתבודד. מותר לחכות לגודו. גודו לא מגיע, ובכל זאת מותר. ומותר ומותר לאהוב. זאת אומרת, לפי התקנות המעודכנות ללפני כמה שעות. אחרי שהכנו על חטא, הוכנו על חטא, פשטנו רגל ויד, הגיע הזמן לנוח. מנוחה ארעית, תחת כפות תמרים וכיפת השמיים. בשנה בה רובנו ישבנו בבית תקופות ממושכות והכרנו טוב מדי את ארבעת הקירות שלנו, אפשר להתייחס לחג הסוכות כהצעת הגשה נפשית, הזדמנות לברוא מחדש את היחסים בין השגרתי לחולף: נסו להתמקם בנחת בקונספט הבית הזמני, לטבול עד מעל לראש בזמניות, להתפלש בתוכה, לא לדעת מה יקרה ברגע הבא, להתעטף בקירות הסדין של הסוכה. כי איך לומר זאת, יש לנו חדשות בשבילכם: הארעי הוא הקבוע החדש.

מאמרים מקוריים וטקסטים מעוררי מחשבה מחכים לקריאתכם, בסוכה או על הספה. נצא להפוגה קצרה ונחזור ביום ראשון שלאחר הושענא רבא:

כבר אמרנו שתקופת הקורונה שלחה את האנושות כולה למערבולת של אי ודאות. מאמרו של רונן יעקובסון מנסה לענות על השאלה: באילו מקרים ישאף האדם להגיע לניבוי טוב של העתיד ומתי יבחר להתעלם ממנו?

מאמרה של משי פרץ דרור מציג מחקר הבוחן את הקשר בין חמלה עצמית לצמיחה פוסט־טראומטית ולהתנהגות אדפטיבית לאחר חווית אובדן.

על הטיפול בפתולוגיה נרקיסיסטית חמורה: סקירת מאמרו של אוטו קרנברג המציע סקירה של הפתולוגיה של מטופלים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית קשה.

בפסיכובלוגיה - 

ד"ר ליאור גרנות בעוד פוסט מעורר מחשבה ולב - יֶלֶד שׁוֹמֵעַ קְטַעִים בַּשִּׂיחָה – על מציאות ילדית בזמן שביר

ד"ר ניצה ירום כותבת על מיניות, סקס ויחסים - במעגל החיים מול הקורונה

רות נצר – כותבת על התהליך הנפשי מהחטא ועד לסליחה

סביב יום הכיפורים, ד"ר חנה דויד מציעה להסתכל על הגבלות הקורונה בראי המצוות

במדור קריאה מודרכת, שייקו ברנדויין, פסיכולוג בהתמחות חינוכית בשפח ירושלים ממליץ על הספר 'תראה מה יש לי' מאת אנתוני בראון: "הספר עוסק בנושא כואב ולא כל כך פופולרי, שמעסיק גם אותנו כמבוגרים. בעצם, השאלה היכן עובר הגבול בין הכרת הטוב שבי (או שההורים שלי קנו לי) לבין שחצנות וגאוותנות. אני חושב שהרבה פעמים יש הבדל עדין בין להתפאר ולהתגאות לבין "להשוויץ" ".

עידית שטרן כותבת על "הפנטזיה הטיפולית" ושברה האפשרי, בפרקטיקום בפסיכולוגיה שיקומית

הצעת חוק להסדרת הטיפול באמצעות אמנויות הונחה לאחרונה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם. ההצעה מציעה להסדיר את הטיפול באמצעות אמנויות כדי להבטיח את הרמה המקצועית ההולמת של העוסקים במקצוע זה ולהגן על בריאות הציבור.

ובשורה טובה: מכרזי ניהול מרפאות בריאות הנפש לא יתנהלו מעתה לפי הקריטריונים של מכרזי רופאים, אלא לפי מכרזים רב מקצועיים! וכך (בתקווה) יפסיקו להיות מוטים לטובת רופאים.

 

 

בבית ההבראה / סיון הר שפי

כֻּלָּם הִתְאַשְׁפְּזוּ בְּסֻכָּתְךָ:
אַבְרָהָם דְּווּי הַבְּרִית
יִצְחָק, כֵּהֵה עֵינַיִם
יַעֲקֹב, צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ
מֹשֶׁה בָּא, מְגַמְגֵּם
אַהֲרֹן כְּווּי אֵשׁ וְאִלֵּם
יוֹסֵף, מְטֹרָף מִשְּׁנוֹת בּוֹרוֹ וַאֲסוּרָיו
וְדָוִד מְצֻלָּק מִמִּלְחֲמוֹתָיו
בְּאוֹיְבָיו וּבִבְנוֹ.
כֻּלָּם הִתְאַשְׁפְּזוּ בְּסֻכָּתְךָ.
שֶׁאֹמַר כִּי יָצְאוּ שְׁלֵמִים וּבְרִיאִים?
לֹא. הֵם יָצְאוּ
אֲחֵרִים. חֲסֵרִים,
אַךְ פָּחוֹת מְרִירִים, יוֹתֵר סַלְחָנִים
וּמַאֲמִינִים בְּטוּבְךָ.
יוֹתֵר מְבִינִים,
הֵם הָפְכוּ אֶת פִּצְעֵיהֶם
לְתוֹרוֹת וּתְפִלּוֹת,
לְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת,
לְנִגּוּנִים.
וְעוֹד,
הֵם יָצְאוּ וְצֶאֱצָאֵיהֶם עִמָּם
כְּיוֹצְאִים מֵרֶחֶם אִמָּם,
עֲטוּפִים, רְחוּצִים וַאֲהוּבִים
לַמְרוֹת  – –
וְדַוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ.

 


עוד בבלוג של עלון פסיכולוגיה עברית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.