פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
תראה מה יש לי! / אנתוני בראון

תראה מה יש לי! / אנתוני בראון

קריאה מודרכת | 29/9/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

תראה מה יש לי מאת אנתוני בראון, תרגם מאנגלית: שמעון ריקלין-בנעט, הוצאת מודן, 2008.

ממליץ על הספר: שייקו ברנדויין, פסיכולוג בהתמחות חינוכית בשפ"ח ירושלים.

הספר "תראה מה יש לי" מספר על החברות בין מיקי ורון. במהלך הספר מיקי כל פעם מקבל משהו חדש: קונים לו אופניים, קונים לו כדור, והוא כל הזמן מתפאר במה שהוא מקבל בפני רון, וגורם לו הרבה פעמים להרגיש תחושות לא נעימות סביב הדברים שאין לו. הספר מדבר על חברות בגיל החביון, ועוסק בשאלה מה זה אומר להשוויץ ולהתפאר במה שיש לך, או לחילופין לקנא בחבר על משהו שיש לו ולך אין.

קרובת משפחה שלי, שהיא גננת, הכירה לי את הספר הזה כשביקשתי ממנה ספרים שעוסקים בעולם החברתי בגיל הרך. כשקראתי, ראיתי שהספר עוסק בנושא כואב ולא כל כך פופולרי, שמעסיק גם אותנו כמבוגרים. בעצם, השאלה היכן עובר הגבול בין הכרת הטוב שבי (או שההורים שלי קנו לי) לבין שחצנות וגאוותנות. אני חושב שהרבה פעמים יש הבדל עדין בין להתפאר ולהתגאות לבין "להשוויץ".

אני זוכר שכשאני הייתי בגיל ההתבגרות עסקתי בשייט כספורט תחרותי. הייתי מתאמן קשה ומשתתף בתחרויות, ואני זוכר שהיה לי מאוד קשה להתגאות בזה. הרגשתי שזה דבר ייחודי, שאני נהנה ממנו ולעיתים אף מצליח להגיע בו להישגים מרשימים בעיני עצמי ובעיני אחרים. מאוד רציתי שיראו את החוזקה הזו, להגיד שאני גאה בעצמי, אבל לא ידעתי איך לעשות את זה.

אני חושב שככלי חינוכי וטיפולי, הסיפור יכול לאפשר הזדמנות לעזור לילדים להתגאות במה שיש להם באופן שרואה גם את עצמם, תוך הבנה חברתית ורגישות מתאימה. לא פחות חשוב מכך, הוא מאפשר לקבל תוקף לכמה מעצבן ואף פוגע ומעליב יכול להיות, כאשר חבר "משוויץ" לנו במה שיש לו, תוך שהוא מדגיש את הפער – "לי יש ולך אין!".

קנאה ובפרט קנאה בין חברים היא רגש טבעי וחשוב, וגם הצורך להביע את הייחודיות שלנו, שתמיד נמדדת ביחס לאחרים, היא טבעית וחשוב שיהיה לה מקום. יש ילדים שצריכים שנעזור להם למצוא דרכים, לבסס את הערך העצמי שלהם לא רק על דברים חיצוניים "שקנו להם", אלא על כוחות שהם קונים לעצמם. זו משימה התפתחותית חשובה, שקרוב לוודאי לא מסתיימת בילדות.

אני חושב שהערך החברתי של "לא להשוויץ" ולהיות צנוע עלול להיות משתק עבור ילדים וגם עבור מבוגרים – גם מבחינת מה שהם מאפשרים לעצמם להרגיש וגם במה שהם נותנים לעצמם לבטא כלפי חוץ. אני חושב שהסיפור הזה של רון ומיקי, בעזרת תיווך נכון של מבוגר, יכול לעזור לילדים לעמוד על ההבדל שבין להתגאות במה שיש לי כחלק מהכרת הטוב שבי, לבין להשוויץ כדי להקטין את האחר. התיווך כאן הוא חשוב, כדי לעזור לא להישאר רק בשיפוט הראשוני שמיקי הוא רע ורון הוא טוב, אלא לנסות לראות תמונה אמביוולנטית יותר – כולנו רוצים שיראו אותנו, כולנו מקנאים באחרים על דברים שלנו אין ולהם יש – איך אפשר להבליט ייחודיות שיש בה גם אמפתיה לחבר שאיתנו? ההבחנה הזו דורשת יכולת מנטליזציה, שכמובן רק מתפתחת בשנים קריטיות אלה של הכניסה לגיל החביון, אך האימון של היכולת עשוי להיות רלוונטי וחשוב.

לדעתי הספר עשוי להיות מועיל לגננות, מורות ופסיכולוגיות. הוא מתאים לעבודה ישירה עם קבוצות של ילדים ויכול להיות מעניין לחשוב דרכו על כל מיני סיטואציות של קשיים חברתיים, חוסר הבנה או כשל אמפתי. הוא מאפשר לעשות חיבור וגישור בין ערכים של צניעות והתחשבות בזולת, לבין מתן תוקף לרגשות של קנאה והצורך הכול כך בסיסי שיראו אותי, את הכוחות שיש לי וגם את מה שההורים שלי קנו לי.  

הספר נוגע בסוגיות אוניברסליות, רלוונטיות לילדים אך גם למבוגרים המשמעותיים עבורם. הצרכים הרגשיים שעולים בספר, והחיכוכים שבאים בעקבותיהם, פעמים רבות נשארים לא מעובדים. השימוש בספר כחלק מהתערבות חינוכית-פסיכולוגית יכול לסייע בהכלה של אותם הקונפליקטים, תוך מבט פנימי רפלקטיבי חשוב ומצמיח.


עוד בבלוג של קריאה מודרכת

Mandala Symbolism, מאת קרל גוסטב יונג, הוצאת Princeton University Press, 220 עמ'. תרגום לאנגלית: R. F.C. Hull ממליץ על הספר:...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.