חשכה נראית / ויליאם סטיירון
קריאה מודרכת | 27/4/2022 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
חשכה נִרְאֵית מאת ויליאם סטיירון, הוצאת ידיעות אחרונות, 1996, 111 עמ׳. תרגום: יהודה מלצר.
ממליצה על הספר: ליאת נוימן, פסיכולוגית קלינית מומחית. מטפלת בקליניקה פרטית ברמת גן ואונליין. מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.
המון ספרים השפיעו ומשפיעים על עבודתי כפסיכולוגית. אלו שנכתבו בגוף ראשון, מתוך חוויה אישית הם אלו שיותר נצרבו בזכרוני. אל הספר התוודעתי במהלך התמחותי במרכז הרפואי 'אברבנאל'. במהירות נסחפתי לעולמו הפנימי המיוסר, הקודר, אל החשיכה הפנימית של הכותב. התקשיתי להניח בצד את הספר עד אשר סיימתי לקוראו. הזעקה של ויליאם סטיירון עוצמתית, מפורטת, ומאפשרת הבטה צלולה פנימה למעמקי נפש סובלת.
ויליאם סטיירון, סופר אמריקאי, שאחד מספריו הידועים הינו "בחירתה של סופי". ב"חשיכה נראית" הוא מתאר כי לאחר מספר חודשים שבהם התמודד עם "מלנכוליה", הדיכאון הקשה הפתיע אותו במלוא עוצמתו עד כדי כך שבסופו של דבר, לא היה מסוגל לצאת מהמיטה או לבצע פעולות פשוטות כמו נהיגה.
הכותב מגולל את סיפור התמודדותו עם מחלה שקופה ובלתי מובנת לעיניי רבים. הוא מתאר כיצד אכל לשם הקיום, התמודד עם חרדות, עצבות, כאבים גופניים, קשיי שינה, מחשבות אובדניות ואיבד את היכולת להנות. ויליאם מתייחס גם לתמיכת הסביבה ובעיקר להתמודדות עם התקפה פנימית, חווית ערך עצמי נמוכה והחוויה הבלתי נסבלת של להמשיך להיות חי במצב נפשי ופיזי קשה.
"הכאב של דיכאון חמור הוא בעיקרו משהו שאלה שלא סבלו ממנו אינם מסוגלים לדמיינו, והוא הורג במקרים רבים מפני שאת המצוקה לא ניתן יותר לשאת" (עמ' 45).
- פרסומת -
לאורך הספר עולות סוגיות רבות הקשורות למחלת הדיכאון. בנוגע לטיפולו הפסיכיאטרי, אשר ניתן לו על ידי רופאו האישי, שזכה לשם הבדוי ד"ר גולד: הכותב מאוכזב ואף מביע מחאה מול טיפולו זה. לאורך הספר, הכותב מתאר כי התרופה (הלציון) הזיקה לו ודבר זה תוקף דרך חוות דעת רפואית שהזכיר בהמשך. כאשר עלתה סוגיית אשפוזו, ד"ר גולד התנגד לכך, על אף מצבו הנפשי החמור, האובדני וכמעט ללא יכולת תפקודית. יש לציין כי למרות אכזבתו של סטיירון מהפסיכיאטר שלו, לא היתה אמירה כוללת נגד מקצוע הפסיכיאטריה והוא אף המשיך להשתמש בטיפול תרופתי.
בנוגע לטיפול הנפשי, זו סוגיה שאינה מקבלת התייחסות מיוחדת. במהלך שנות חייו, ויליאם סטיירון לא פנה לטיפול פסיכולוגי. מתגלה כי ויליאם התמודד עם אירועי חיים קשים, כגון מות אימו בגיל צעיר (13), הדיכאון של אביו ועוד. נראה כי מנגנון ההגנה הנפשי של הדחקה הרחיק את הכאב הנפשי הנלווה לאירועים אלו ממודעותו, וכי הכאב הנפשי תועל לסיפוריו, אשר הדמויות סבלו מהיבטים דכאוניים או שמו קץ לחייהם (זאת הכותב מבין בדיעבד ואף נתן מספר דוגמאות). טיפולו הפסיכולוגי למעשה החל כאשר מצבו הנפשי החמיר לדכאון קשה.
הסיבות לדיכאון נשארות לוטות בערפל עבור הכותב כמו גם אופן ריפויו. עם זאת, הכותב משתף במספר גורמים: בגורם תורשתי (אביו סבל מדיכאון) וכן במות אימו, שכנראה ההתאבלות עליה היתה "בלתי שלמה" (עמ' 98), הפסקת צריכת אלכוהול לאחר שנים רבות של שימוש (ניתן להבין כי האלכוהול שימש כממסך ועל מנת לא להיות במגע עם חוויות נפשיות קודרות), תרופת הלציון שנטל באופן יומיומי, הגיעו לגיל 60 (שיתכן ונחווה כציון דרך מעיק). כל אלו בשילוב עם קושי להתנהל באופן יעיל בעבודתו.
ויליאם סטיירון מתייחס בספרו לדיכאון שנחווה אצל מכרים, אומנים, סופרים ואף כאלו שהסבל הוביל אותם להתאבדות. עם זאת, הוא גם מציין כי המחלה פוגעת ב"ללא אבחנה בכל הגילים, בכל הגזעים, האמונות והמעמדות" (עמ' 47).
מקריאה בספרו עולה כי דיכאון הוא אכזרי, אך לקראת סוף הספר, מגיע האור בקצה המנהרה, שאפשר לרפאו. האשפוז הפסיכיאטרי מתואר בספר, בעיקר בהיבט הומוריסטי (בין אם הטיפול הקבוצתי, טיפול באומנות ועוד), אך למעשה האשפוז סייע לו להחלים בהדרגה ממצבו הנפשי החריף. עם זאת, לכותב עצמו לא ברור לגמרי מה באשפוז תרם לריפויו, אך התנסח כי מה שסייע הוא "הבידוד והזמן". על אף שלא הזכיר באופן חיובי את הטיפולים שקיבל, יתכן וגם הם סייעו.
"דיכאון- אנחנו צריכים לחזור ולהדגיש- מופיע בכל כך הרבה אופנים ויש לו כל-כך הרבה שיפועים מפותלים, והוא כל-כך תלוי, בקיצור, במכלול של סיבות ותגובות אצל היחיד, עד שמה שאצל האחד הוא מזור, עלול אצל האחר להיות מלכודת" (עמ' 89).
כך שבטיפול נפשי הניתן לאדם המתמודד עם דיכאון, אפשר להתעכב ולנסות להבין באופן סובייקטיבי את החוויה הדכאונית, סיבותיה ומתוך כך את מה שמסייע להחלמה, הליכה של עקב בצד אגודל.
מבחינה מקצועית, הספר אפשר לי הצצה לעולם נפשי דכאוני המנוסח בצורה כה אותנטית ומדויקת וסייע לי להיות יותר אמפתית לחווית הדיכאון. על אף התיאורים הקשים שבו, הסיום החיובי של הספר חיזק את אמונתי כי גם מדיכאון כה קשה אפשר להחלים.
