כמה עצב בא איתו

עלון פסיכולוגיה עברית | 6/11/2011 | הרשמו כמנויים

גשם בעיתו, כמו זה שירד השבוע, מחזיר לנו את האמון בסדר הנכון של הדברים, בטבע ובחיינו בכלל. דן פרידלנדר משתמש בסיפור המקראי של אשת לוט כדי להתבונן במבט אל העבר בטיפול, לעומת היכולת להינתק ממנו ולהמשיך הלאה, במבט לעתיד. ואם בעתיד עסקינן, יששכר עשת וארנון רולניק מציעים דרכי לימוד חדשניות לגישה חדשנית לטיפול במצבי חרדה ודכאון, הגישה המאחדת. סביב סדום וים המלח נפערים בקרקע בולענים. מיכל אלמגור משתמשת בתופעה גיאולוגית זו כמטפורה להתפתחות בנפש, ולהבנתה. ועוד מודל של הנפש, זה של העצמי האמיתי, האותנטי, הוא המוקד עליו נשען תיאור מקרה טיפולי שמביא פלג דור חיים.

אירוע חזרתו של גלעד שליט עדיין מניב התייחסויות - במאמרה של עירית סדן, בו היא עושה שימוש במונחי הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית, בבלוג החדש של רות נצר, העוסק בשיבת הבן בתרבות, באמנות ובנפש, ובעקיפין - גם ב"שפיות זמנית". מחקר הטוען כי האלימות האנושית מצויה במגמת ירידה לאורך ההיסטוריה. לטענתו, לעלייה בשיעור יודעי קרוא וכתוב ולכניסת הדפוס יש השפעה ממתנת על רמת האלימות. אם כן, נקווה שבמקבץ זה תרמנו את חלקנו להפחתת אלימות ומיתון ביטוייה.

"...ואומרים שככה טוב.

על בגד קיץ, סוודר ישן

ובכיס מכתב מאי שם." (מילים: תלמה אליגון-רוז)