פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
Exuberance - לרכּׂב עם קיי ג'יימיסון במעלות ומורדות מצבי הרוח

Exuberance - לרכּׂב עם קיי ג'יימיסון במעלות ומורדות מצבי הרוח

ארנון רולניק | 13/6/2011 | הרשמו כמנויים

בלוג זה רוצה להיות שונה מחבריו עד כה. אולי בגלל שהוא נכתב מיד אחרי יום הולדת שישים, אולי בגלל שנכתב ברכיבה על אופניים, ובעיקר בגלל שהוא בוחר לעסוק בשמחה, בהתרגשות (כך, עם מלות תואר אלו נסביר בהדרגה את המונח Exuberance אבל בוודאי מי שתורמת לו הרבה זו האישה Kay Jamison. לרכב על האופניים יחד איתה, זה מרגש אפילו יותר מלשחות כשאשכול נבו לוחש באוזנייך– ולמי שעוד לא נכנס לעולם הדימויים האודיטוריים שלי – מדובר כמובן על האפשרות לשמוע הרצאות וספרים תוך כדי פעילות אחרת כמו שחייה, רכיבה על אופניים, סתם טיול רגלי או בניסיון לנמנם לקראת שנת צהריים. קיי ג'יימיסון מה כל כך מקסים בקיי ג'יימיסון? מה שמקסים בה זו הכנות, היכולת לגעת בכאב מחד ובהתרוממות הרוח מאידך. מדובר על פסיכולוגית אשר בעצמה התמודדה עם הפרעה בי-פולארית וגם כתבה על כך מספר ספרים. בשנים האחרונות היא כבר לא שקועה בהפרעה אלא דווקא חוקרת וכותבת על רגעי האושר או רגעי התרוממות הרוח בחיים להלן המונח: exuberance. זו אינה הפעם ראשונה שאני כותב על קיי ג'יימיסון. בהרצאה שהעברתי יחד עם יוסי טמיר בכנס האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה ( ראה על חדווה ואופטימיות בפסיכותרפיה) לפני מספר שנים ניסינו להראות כי בשנים האחרונות מתקיים שנוי חשיבתי אשר מאפיין את כל עולם הפסיכותרפיה. דיברנו על השינויים המהפכניים שהובילה פסיכולוגית העצמי הקוהוטיאנית בהרחבת הבנת התהליך ההתפתחותי של האדם, וביישום הבנה זו בעמדה ובגישה הטיפולית. חיברנו זאת למעבר שעשו המטפלים הקוגניטיביים-התנהגותיים מעיסוק ב learned Helplessnes ל Authenthic Happiness . יוסי טמיר ואנוכי הראינו כי יש מעבר הדרגתי לעיסוק בצדדים החזקים של אדם, וכן התעניינות ברגעי האושר, השמחה והתרוממות הרוח – הצבענו על כך כי זהו שינוי פרדיגמטי המתרחש בתחומי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מחד ואסכולת פסיכולוגית העצמי מאידך. הפסיכותרפיה החיובית היא אולי תוצר מובהק של שינוי זה. ובחזרה לרמה החוויתית בפרק הראשון של ספרה אותו שמעתי שוב כעת בעת הנסיעה באופניים אומרת קיי: "פסיכולוגים, מסיבות של צורך קליני או נטייה טמפרמנטאלית, בחרו לנתח ולקטלג את הרגשות המורבידיים – דיכאון כעס, חרדה.... נתנו לעצב ביטוי נרחב, אך לתאוות החיים ביטוי מועט מאוד" יוסי טריאסט, (פסיכואנליטיקאי, קולגה, שכן לשעבר, ועוד אטריביוטים), כתב פעם על "איך עושה פסיכולוג : ..תנוחת גופו הדובי, המכונס פנימה, ראשו המורכן תמיד, הבעת פניו הדאוגה, הדכדוכית רוויית הסבל, הפאוזות הארוכות המתחלפות בפרצי נאומים רגשניים, הפכו זה מכבר לפוזה האופיינית של "מטפל" בתודעת הציבור". אני לעומת זאת כתבתי לא מזמן לקבוצה של מטפלים על האפיון של הפסיכולוג שאני מחפש לעבוד עימי בקליניקה: "ארצה שיהיה אוהב אדם. וסקרן. הפסיכולוג שאני מחפש צריך להיות רגוע מחד וחסר שקט מאידך. רגוע – כלומר יודע לראות דברים בפרופורציה וכחלק מתהליך. חסר שקט – שלעולם ישאל עצמו "איך אפשר להיות יותר" עבור המטופל. ארצה לוודא שהוא לא שתקן, אבל "אברח" מהפטפטן. חשוב לי שהפסיכולוג שיעבוד עימי מכיר בעצמו את החוויה הטיפולית מהכיסא של המטופל" היום בעקבות ג'יימיסון הייתי אולי גם מגדיר באיפיוני הפסיכולוג שאני מחפש גם את אותו חוסר יכולת שג'יימיסון מכנה Incapable of Being Indifferent – היות בלתי מסוגלים לאדישות. המסר העיקרי של ג'יימיסון מתייחס לחדוות החיים כ "רגש שופע, מלא חיים, תוסס. היא קינטית וחסרת מעצורים, משמחת בלתי ניתנת לדיכוי. היא אינה אושר אם כי היא גובלת בו . ביסודו של דבר זהו מצב של חוסר מנוחה, מעין גאות. בהחלט אין זו תחושה שקטה של שביעות רצון: התרוממות הרוח מזנקת מבעבעת ומציפה...אך התרוממות הרוח ושמחת החיים היא עניין שברירי. כמו שפע בועות די בשמץ בקורת כדי לקטוע את המנגינה או לנעוץ מקל בגלגלים." אני חושב שהאתגר שלנו כמטפלים וכבני אדם למצוא את הדרך "להדליק מחדש" במטופל את חדוות החיים, ולא פחות מכך גם ללמדו לא לאבד אותה מול אחר ביקורתי או אדיש, שאינו יודע כמו המטופל שלנו חווית ה Incapable of Being Indifferent. ולסיום ועוד מילה אחרונה לסיום – על התפקיד של האישה, המאניה, והדפרסיה ביכולת ל EXUBRANCE – זאת ועוד אמשיך לחקור בשישים השנה הבאות.


עוד בבלוג של ארנון רולניק

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אמירה ששוןאמירה ששון7/8/2011

מניה דיפרסיה. אהבתי מאד את הפוסט

תמשיך לחלוק :)

היות בלתי מסוגלים לאדישות- כמה יפה

ולעניין מאניה דיפרסיה קראתי מחקר מעניין מבחינה מקצועית שאולי יעניין אותך ואת העוסקים בתחום במישרין או בעקיפין

http://www.hadoctor.co.il/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9C

תמי גנדלמןתמי גנדלמן22/7/2011

אני מצרפת את דברי הרבי נחמן מברסלב. לדמות הפסיכולוג האידיאלי שציירת בכזה כישרון. הרבי נחמן, שיש אומרים שסבל גם הוא ממניה דיפרסיה, ומתוך הדיפרסיה פיתח את התאוריה הכל כך מקסימה שלו על שמחה. הרבי נחמן, שיודע להכנס מתחת לשולחן ההינדיק, להיות עם המטופל שלו בתוך חווית השיגעון, להצטרף אליו לחוויה בלי טיפת התנשאות או שיפוטיות, ואז בהדרגתיות לעזור לו להתלבש ולחזור לאכול מאכלי אדם. הרבי נחמן שמדבר על אהבה ולב שבור. שמפריד בין עצבות ללב שבור, ומדבר בעד ההתבודדות והדיבור עם האלוהים שבנשמה, דיבור שכזה בין אדם לעצמו ולאלוהיו, שמאפשר לאדם להרגיש שתמיד הוא מקבל מענה, ואף פעם אינו לבד.
הרבי נחמן, גאון שהלך לעולמו בהיותו כל כך צעיר, בגלל שאנשים לא השכילו להבין את גאונותו. אבל היום, אתה רואה כל מיני נחמנים כאלה בכל מקום, והם שופעים שמחה, וניגון, וריקוד, ונחמה לנפש, ותקווה לנשמה.
הרבי נחמן- הפסיכיאטר הכי טוב שלי...
תמי.

טל קנבטל קנב21/6/2011

נעים לראות שהרוח נושבת בכיוון, כיף לקרוא [ל"ת].

דים סאםדים סאם18/6/2011

מזל טוב :) [ל"ת].

איריס גולומב-הלמןאיריס גולומב-הלמן18/6/2011

כיף לקרוא אותך [ל"ת].