פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×איור מאת Lera Kiryakova
Lera Kiryakova ©
זכור אותי
מיניות בקלישאות

מיניות בקלישאות

ד"ר ניצה ירום | 11/8/2018 | הרשמו כמנויים

מיניות בקלישאות
כתבת התרבות של ערוץ 10 חן ליברמן העלתה סדרה 'מין נכחד'. באומץ היא העבירה את נושא הסקס מחדר המיטות אל השיח הציבורי.
המשתנה התלוי שעליו נסב הדיון וההתייעצויות עם מומחים היה מספר הפעמים שמקיימים סקס בהשוואה לתקופות זמן שונות; המסקנות שלה וגם של מומחים שאתם שוחחה היו שהמשתנים הבלתי תלויים הם "יציבות שהורגת את הרומנטיקה", "תשוקה שנחלשת בגלל שגרה" ,"טכנולוגיה חושפת" וכד.
לטענתי, זה עיסוק בקלישאות בתחום המיניות.
איני מזלזלת במרכזיות הסקס והמגע בין בני זוג (ללא הבחנה של מיגדר), להפך, אבל מיניות והתנהגות מינית אינם אקט טכני שרק הכמות מבטאת את חשיבותו. התנהגות מינית היא רוך בין בני הזוג, היא קשב ואמון, היא התעלסות ואינטימיות.
משתתפת בסדרה שיצרה סרט על הטינדר ספרה שהיא אוהבת סקס ומחפשת בטינדר, אבל בפועל היא הולכת לישון לבד, כי אחרי שהיא בוחנת מספר גברים שמוצאים חן בעיניה וחושבת שאולי הבא ברשימה יהיה יותר מוצלח - היא מסתפקת במחמאות שהם מרעיפים עליה והולכת לישון מרוצה.

ברצוני להציף את הדיון במיניות הזוגית בתקופתנו בהתבוננות עד כמה הקלישאות חדרו לחדר המיטות שלנו, ועד כמה אנו דבקים בנוסחאות לגבי המין והזוגיות - במקום להתבונן בצרכים וביחסים שלנו.
"הבעיה המרכזית בזוגיות כיום היא השעמום, חסר תוכן משותף, יש מריבות" אמרה יועצת מין ידועה בדיון שהתפתח בסדרה 'מין נכחד'. שעמום וירידה בחשק המיני בזוגיות יכולים בקלות להשתלט כאשר שני בני הזוג נכנסים לעסקה הזוגית תחילה במין סוער (לכיבוש), ומיד אחר-כך – הם נאחזים בתפקודיות ע"פ תווי תקן וע"פ ירושות הוריהם.
אישה צעירה יכולה להיאבק להכיר בן זוג שגם יהיה נחמד בעיניה – כי הוא מקשיב, כי הוא 'עף עליה', כי הוא מתקשר ומתעניין. אבל מהר מאד היא תעבור ביחסה אליו מ'הכיבוש המגניב' – אל 'הגבר שצריך לשלוט בו ולחנכו מחדש (כמסר שהפנימה).
משמע, מה שהורג את התשוקה הזוגית הוא לא הביטחון והשגרה, אלא היחס הקלישאי לבן או לבת הזוג: שהמין השני הוא יריב ובעייתי, בעוד שהוא יכול וצריך להיות שותף לקרבה, לשיח ולאמון. המפגש האינטימי-זוגי מבוסס על בחירה בפרטנר ולא על מיצג של זוגיות. הקרבה המינית והנפשית – היא פריבילגיה זוגית, ולא מבחן של 'שליטה אישית' ופחד מאובדנה. במצב שכזה היציבות והביטחון יכולים וצריכים לעורר ולקרב. אפשר להתרגש מגלוי לב של הפרטנר, ממחווה שלו, אפשר לבקש מגע מסוים ולהציע אותו, אפשר להתגבר על מבוכה ובושה בחשיפה נפשית וגופנית, ולראות בחדירה ובנחדרות הזדמנות לאינטימיות בטוחה ונעימה.
אבל מסתבר שהקלישאות מנצחות. המומחים למיניהם שהשתתפו בדיון במסגרת 'המין הנכחד' – הסכימו שהזוגיות משעממת ומנוונת. דובר באופיו הבסיסי של היצר שלנו – כמתעורר מול הלא-נודע, דובר על אתגור הזוגיות על ידי 'האמת' – שאפשר לאהוב עוד אנשים. דובר אומנם בכך שלפריצה מינית מחוץ למסגרת הזוגית יש ערך לחיוניות האישית שהיא מאפשרת, שיש יותר ריגוש, אבל ההיסטוריה מראה שלאורך זמן – זה לא עובד.
מה שלא נאמר הוא עד כמה אנחנו שבויים בתוך הקלישאות שמעצבות את הפן החשוב בחיינו. על מציאת בן זוג ועל מיניות אתו – בנות דנות עם החברות שלהן, הן לא מחפשות שפה להדדיות עם מושא הזוגיות שבה הן חפצות. הבנות והנשים פעילות וחושקות – אבל הגבר הוא בן-אדם ולא פרויקט, גם לו יש עכבות מיניות שקבל בירושה ממשפחתו, יש לו היסוסים לגבי האון שלו. ביחד שני פרטנרים מעוניינים יכולים להתרגש מחברות ומשפה המתפתחות ביניהם. גם חילוקי דעות והבדלים אישיים יילקחו בחשבון בתוך מערך שכזה, בן-הזוג לא יהיה בחזקת 'האויב לפרויקט הזוגי שלי', אלא המהות שלו.
בקיצור, מסתבר שמה שהורג את התשוקה הזוגית – הן ההפנמות והקלישאות המנהלות את חיינו, וכדאי להתפקח מהן.



עוד בבלוג של ד"ר ניצה ירום

'ככה לימדו אותי' אמרה מטפלת צעירה, והתכוונה שלימדו אותה להסתיר את עצמיותה, להציג פאסון מקצועי, לכסות...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.