פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
פרידה, ומי שומר על שומרי הנפש?!

פרידה, ומי שומר על "שומרי הנפש"?!

שלי שנהב | 1/1/2018 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בשבוע המסיים את חופשת הקיץ, הגיע צלצול הטלפון הנורא, שטלטל, הכאיב וממשיך לגעת בנימים חשופים. הקול מעבר לקו אמר: "אני דויד, הבעל של מיכל. אני לא מכיר אותך. רציתי להגיד לך שמיכל נפטרה לפני יומיים והיא השאירה את מס. הטלפון שלך וביקשה שאתקשר אלייך... הבנתי שאת היית מרצה שלה באקדמית לפני שנים והאדם הקרוב אליה ביותר בשנה האחרונה... ".

צעקה יצאה מגרוני, צעקה שאיני זוכרת שצעקתי מעולם. השיחה נמשכה זמן ממושך ואני מבקשת להיאחז באיזה חוט של היגיון, שאולי ישנה את הבשורה. "אבל התכתבתי איתה בווטסאפ לפני שבוע.. וכלום.. שום סימן". אני מוסיפה, "איך זה יכול להיות, היא תיפקדה... ." והוא מוסיף: "את בטח יודעת שהיא התקבלה ללימודי המשך ...".  "בטח", אני מאשרת, "אפילו ביקרתי אותה באותו יום". וכך אני מריצה את סרט החיים של השנה האחרונה ומאשרת בזהירות שהייתי לה, כך אני מקווה, "אוזן קשובה וכתף, להיחלש עליה". עבורי היא הייתה "לא סטודנטית לשעבר, אולי נכון יותר חברה-בת".

ההיגיון סרב להאמין, הכאב בחזה עלה במעלה הגרון, רגשי אשמה הציפו, התערבבו בכעס שנבע, והגוף.. הגוף איבד מכוחו.

מיכל ט. היתה ללא ספק פסיכולוגית מעולה, כפי שהיתה, בכול דבר שעשתה ולקחה על עצמה. לצערי העמוק, המילים הנפלאות משירו של אלתרמן, 'שיר משמר', אותו השמעתי לה באחד מביקוריה, לא הוכיחו את כוחם. 

... שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך 
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך, 
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך, 
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך.  

מיכל לא תחגוג גם את יום הולדתה הבא. החיות והשמחה, שקרנו מפניה, כנראה לא יכלו לעמוד כסכר למול סערת נפש.

זכות גדולה היתה לי להיות לה ועבורה, בשנה האחרונה!

אסיים בתהייה - מי שומר על "שומרי הנפש"?! 

ד"ר שלי שנהב-קלר

 


עוד בבלוג של עזבונות - בלוג הנצחה

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.