החיים מנקודת מבטה של ילדה לאם שסובלת מדיכאון
שפיות זמנית | 14/6/2016 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
תיאורה המוחשי והמפורט של העיתונאית אמה גילבי קלר מעביר באופן חי מאד את החוויות והתחושות של ילדה שגדלה עם אם שסובלת מדיכאון. הפוסט שפרסמה באתר הניו-יורק טיימס משלב בין כמה קולות שלה, בעיקר של הילדה שהייתה - שלעתים מנסה לעזור ולהסתגל ולעתים מתקשה לשאת את המצב בו היא חיה, אך גם שלה כאדם בוגר, שעוזר לילדה לספר את סיפורה. לצד תיאור מצבים ורגעים מילדותה - מהטיפול באחיה הקטן, מהבהלה מהקור והטינה שהפגינה אמה, מהזהירות הרבה שהייתה דרושה כדי לא להפר את האיזון העדין בבית - מתבוננת גילבר קלר גם על השפעותיהם של רגעים אלה עליה כיום. היא מעלה בכתיבתה שאלות בניסיון להבין את החרדה שממנה היא סובלת כיום, ומתחקה אחר המקורות של הרגלים שהשתרשו בה בילדותה.
