לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
ראיון עם פרופ' גבי שפלר

ראיון עם פרופ' גבי שפלר

שפיות זמנית | 17/8/2014 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

ד"ר ארנון רולניק מארח בפודקאסט 'שמע פסיכולוג' את פרופ' גבי שפלר ומשוחח איתו על נקודות תפנית בדרכו המקצועית והאישית. פרופ' שפלר מספר על בית הוריו כמו גם על אהבתו למוזיקה. תוכלו לשמוע "למי צלצלו הפעמונים" ועל העניין שיש לפרופ' שפלר בהפעלת הפעמונים בימקא ירושלים.

ראיון אישי עם פרופ' גבי שפלר הראיון הפעם הוא עם פרופ' גבי שפלר פסיכולוג קליני מדריך ופסיכואנליטיקאי, ראש המגמה הקלינית באוניברסיטה העברית, והפסיכולוג הראשי של בית החולים "הרצוג עזרת נשים" בירושלים חשבתי שאשוחח עם גבי שפלר על פסיכואנליזה גם בהקשרים עכשוים: רציתי לפתוח עם השאלה ששאלו פרויד ואיינשטיין במאה הקודמת "האם יש דרך לשחרר את בני האדם מפורענות מלחמה?" ... להפתעתי הנעימה מצאנו את עצמנו בראיון שונה: בו שחזר גבי נקודות תפנית בדרכו המקצועית והאישית. תוכלו לשמוע בראיון על בית הוריו של שפלר כמו גם על אהבתו למוזיקה. נוכל לשמוע "למי צלצלו הפעמונים" ועל העניין שיש לו בהפעלת הפעמונים בימקא ירושלים. בהסתכלות רטרוספקטיבית מעניינת. מתאר גבי גם את המקריות במסלול חייו המקצועים יחד עם ההבנה כי יש מכנה משותף לתחומים המגוונים בהם הוא עוסק.


- פרסומת -

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
רגד رغد ח'ורי خوري
רגד رغد ח'ורי خوري
עובדת סוציאלית
חיפה והכרמל, נצרת והסביבה, עכו והסביבה
מיה פלפלי
מיה פלפלי
עובדת סוציאלית
חיפה והכרמל
עליזה ששון
עליזה ששון
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, ירושלים וסביבותיה
סיגל גוטרזון
סיגל גוטרזון
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
אלי אייזנר
אלי אייזנר
פסיכולוג
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
אורי קרטגינר
אורי קרטגינר
פסיכולוג
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צביאל רופאצביאל רופא17/8/2014

עוד נקודת תפנית (ולא מחמיאה) בחייו של שפלר הידועה רק לי. אינני מצליח להבין כיצד אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש דנים ב "אתיקה מקצועית" בלי לשתף אפילו נציג אחד של בעלי הדבר - אלו המתמודדים עם מצוקות נפשיות... הרי סוגיות אלה אינן מקצועיות במהותן, אלא קודם כל מוסריות, כלומר אוניברסליות.

כאשר למדתי פילוסופיה הכריז פרופסור מכובד וחכם במיוחד, כי בענייני מוסר תארים אקדמיים אינם רלוונטיים, כי ייתכן בהחלט שפלאח ואנאלפבית לדוגמה יהיה אדם מוסרי לעילא ולעילא, ואילו מומחה לפילוסופיה או לפסיכיאטריה עלול להיות מושחת עד לשד עצמותיו...
לדעתי, דווקא אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש אינם מתאימים כלל וכלל לקבוע את האתיקה המקצועית של עצמם. חתול לא ראוי, ואף לא יכול, לשמור על השמנת. אני סבור כי ל-160 אלף האנשים נפגעי הנפש החיים במדינת ישראל (2% מהאוכלוסייה - סטטיסטיקה גלובלית) יש זכות להשמיע את קולם (ע"י נציגיהם הנבחרים) בכל פורום שבו דנים מעל לראשם השחוח ב"אתיקה המקצועית" משום שהם "צד בעניין" - ועוד איזה צד!

זהו הצד, שלמשל ניזוק לעיתים מהטיפולים נפשיים העמוקים. זהו הצד שמגיע כתוצאה מהלחץ הטיפולי (הלגיטימי בד"כ) לרגרסיה, לאשפוז, לאובדנות, לגירושין, לפיטורין ועוד...
לפיכך, אם לדוגמה יש לנו - המתמודדים - השגות על 13-ב' שעניינו "הסכמה מדעת", לא לתת לנו לדבר בפורומים המתאימים, זה לא בבחינת "חלם" אלא בבחינת "סדום". זו דעתי האישית!

לפני שנים, כאשר עמדתי בראש העמותה היחידה שייצגה מתמודדי נפש, פניתי בעניין זה לפרופ' גבי שפלר הנחשב לבר סמכא ומוביל בנושא. ביקשתי ממנו שיאפשר לי לשאת דברים קצרים(!) בכנס בראשותו שעסק באתיקה מקצועית. הוא אכזב אותי מאוד.